האישה שמתה למשך שתי דקות מספרת: "נשאבתי מהגוף שלי לתוך מנהרה של אור כחול ולבן"

ניקול מיווס הוגדרה כמתה במשך שתי דקות במהלך ניתוח חירום. הזמן הקצר הזה הספיק לה כדי לעבור לעולם הבא – ולחזור ממנו עם חוויות מטלטלות. בראיון לאתר NeedToKnow, סיפרה האמנית היוונייה בת ה-49 על רגעי המוות, המפגש עם ישויות מיסטיות, והמסר שנשלחה להביא לעולם.

"נשאבתי מהגוף שלי לתוך מנהרה של אור כחול ולבן – לא קרן, אלא מסדרון חי ונושם", סיפרה ניקול. "האור היה כמו מוזיקה שעשויה ממים. הרגשתי חום והרמוניה בכל התדרים". היא תיארה עולם זוהר, רחב ידיים, מלא בצבעים כסופים, סגולים רכים וכחולים בוהקים. לדבריה, היא הרגישה כאילו חזרה "הביתה", ללא פחד – רק שלווה.

במרכז המרחב חיכו לה שתי ישויות בעלות עור כחול, עם פנים אנושיות וזנבות דמויי דג. "ישבו שם שתי דמויות עצומות, על מעין כיסאות שיש שזרחו", תיארה ניקול. "העיניים שלהן היו בצבע כחול, מלאות חמלה והכרה. הן לא דיברו, אבל הבנתי מה הן אומרות – דרך התודעה. הן הסבירו לי שהחיים, כפי שאנחנו מכירים אותם הם אשליה, והמוות הוא חזרה לחיים האמיתיים שלנו".

הישויות גם אמרו לה, כך לפי עדותה, שהיא נבחרה להעביר מסר מהצד השני. לדבריה, הן משתייכות לשבט בין-ממדי בשם אפקאלו (Apkallu), שנחשב במיתולוגיות עתיקות לקבוצת אלילים שהעניקו ידע לציוויליזציה האנושית.

כשחזרה לגופה, בעלה כריסטוס – רופא בן 65 – ניסה לדבר איתה, אך היא השיבה בצלילים גבוהים ולא מוכרים, שהזכירו "קולות של דולפינים". היא תיארה את התחושה כמשהו ש"עבר דרכה, לא מתוכה". מאז, ניקול מרגישה שנולדה מחדש. היא "חשה צבעים" ברגשות של אנשים, רואה חזיונות של אותן ישויות כחולות, ומקדישה את חייה להפצת המסר שהועבר לה: אהבה חזקה יותר מהמוות.

"כולנו משפחה אחת", סיפרה. "אנחנו הרבה מעבר לגבולות, דתות ופוליטיקה. אנחנו מגיעים מאותו ניצוץ. כשאנחנו נאחזים בפחד, בשנאה ובשקרים – קל יותר לשלוט בנו. אבל אם נבחר באהבה בכל יום, נוכל ליצור גן עדן עלי אדמות. אני לא מפחדת מהמוות – אני יודעת מה מחכה לי שם. זה לא הסוף – זו התחלה".