המקרה התרחש לפני כשמונה חודשים בירושלים. ס', תושב ירושלים הלך ברחוב כאשר לפתע ב' גם הוא תושב העיר גנב את ארנקו ונמלט. הארנק הכיל 1,500 שקל במזומן ומסמכים רבים בהם כרטיסי אשראי, תעודת זהות ורישיונות נהיגה ורכב.
המשטרה תפסה את הגנב עם הארנק והמזומנים והוגש נגדו כתב אישום לבית המשפט השלום בעיר. ב' הכחיש שגנב וטען שמצא את הארנק זרוק ברחוב ושמדובר באי הבנה.
בית המשפט דחה את גרסתו וקבע שאכן הוא שגנב את הארנק. ב' הורשע ונקבע כי הוא ישלם לו פיצוי של 2,000 שקל. בתום המשפט המשטרה החזירה לס' את הארנק והרכוש שנגנב.
ס' שבעקבות גניבת הארנק נאלץ לוותר על שלושה ימי עבודה, לטענתו, כדי לשחזר את כל המסמכים, לא הסתפק בפיצוי, והגיש תביעה נגד ב' לבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים. הגנב, מצידו, הגיש כתב הגנה וטען בבית המשפט כי הפיצוי בסך 2,000 שקלים שהוטל עליו מספיק.
שופט בית משפט השלום בירושלים, פאול שטרק קבע בפסק הדין כי עצם גניבת הארנק מהווה פגיעה קשה בס' על לא עוול בכפו וכי הנתבע לא טרח עד היום להתנצל על מעשיו או להביע חרטה עליהם. השופט קבע, כי שהגנב יפצה את התובע גם על אובדן ימי עבודה ועוגמת נפש בסכום נוסף של 3,000 שקל.