האמריקאים אולי היו הראשונים שנחתו על הירח, אבל זו בהחלט לא הייתה התוכנית הראשונה שלהם: במרתפי בסיס חיל האוויר האמריקאי קירטלנד שבניו מקסיקו, מסתתרת תוכנית פעולה בשם ״פרויקט A119״, שפותחה בזמנו למקרה שמירוץ החלל בינם ובין ברית המועצות לא יסתיים בטוב.
התכנית הזו מוכרת היטב והיא התגלתה מדו״ח משנת 1959, ״מחקר לגבי טיסות מחקר לירח״, המפרט תוכנית לפוצץ את אזור ה- terminator שעל הירח, האזור שבין פני השטח שמואר על ידי השמש לבין האזור החשוך. לפי הדו״ח, צבא ארה״ב תכנן להוסיף נתרן לפצצה כך שכאשר היא תתפוצץ, הנתרן יזרח ויוכל להיראות מכדור הארץ.
״פצצה גרעינית על הירח זו בהחלט אחד הדברים המטופשים ביותר שהממשלה יכולה לעשות״, אמר הסופר ג׳ון גרינוולד ג׳וניור, שמשיק את ספרו החדש ״סודות מהכספת השחורה: תוכנית הצבא לבנות בסיס צבאי על הירח ומסמכים חשאיים נוספים ששכתבו את ההיסטוריה״. לדבריו, חיל האוויר האמריקאי פיתח את התוכנית הזו על מנת ״להראות עליונות על החלל מול האומה הסובייטית ובסופו של דבר, העולם כולו. התוכנית, מן הסתם, מעולם לא יצאה לפועל, שכן מסמך חשאי נוסף קובע כי מדובר בפוטנציאל ״לאסון מדעי שאין דומה לו״.
בנוסף, כאמור, חושף גרינוולד בספרו את פרויקט Horizon שפותח אף הוא בשנת 1959 במסגרתו הייתה כוונה להקים בסיס צבאי על הירח שיאכלס 10-20 אנשים עד שנת 1966. על מנת להעביר לשם ציוד, התוכנית הייתה לשגר בממוצע לירח כ-5 טילים בחודש, מאוגוסט 1964 ועד נובמבר 1966. ״זה נשמע מטורף אבל זה מה שצבא עושה – להשיג יתרונות אסטרטגיים״, הוא אומר.
במסגרת המחקר אף עוצבו חליפות חלל לדיירי הבסיס, ותוכנן בולדוזר מיוחד שיבצע את הבנייה. התוכניות כמובן לא יצאו לפועל בסופו של דבר, ולא רק מבחינת מכשולים מדעיים אלא גם מבחינת עלות: לפי הדו״ח, עלות התפעול של מוצב של 12 אנשים בחלל הייתה כ-6 מיליארד דולר בשנה (במונחים של היום זה יותר מ-53 מיליארד). ״כשמסתכלים על המסמכים הללו חייבים לתהות שאם זה מה שהם אומרים לנו, דמיינו מה הם לא אומרים״, אומר גרינוולד.