זכתה בתחרויות יופי והייתה בדרך להפוך לכוכבת קולנוע - לפני שנעלמה במסתוריות

תמי לין לפרט הייתה אמורה להיות עוד פנים יפות בדרך להוליווד. בלונדינית מפלורידה עם עיניים בהירות, כבר הופיעה בתחרויות יופי, בצילומי דוגמנות ובסרטים. בגיל 18, נדמה היה שהדרך שלה רק מתחילה. ואז משהו נשבר. אחרי חודשים של חרדה, התנהגות מוזרה ופחד הולך וגובר, תמי נעלמה מקוקואה ביץ' ב-6 ביולי 1983. יותר מ-40 שנה לאחר מכן, איש עדיין לא יודע מה קרה לה.

תמי נולדה ברוקלדג' (Rockledge), פלורידה, ב-5 בפברואר 1965. כבר בגיל ארבע החלה להשתתף בתחרויות יופי. במשך השנים היא זכתה ב-280 כתרים, מספר כמעט בלתי נתפס לילדה שהפכה במהירות לדמות מוכרת בעולם התחרויות המקומי. גם הדוגמנות הגיעה מוקדם. היא הופיעה ב-1978 על שער של CoverGirl, ואמה, לינדה קרטיס, שהייתה סוכנת תיאטרון ודוגמנות, ליוותה אותה מקרוב.

"הייתי כל הזמן עסוקה בלהסיע אותה לכל מקום", סיפרה האם. לפי קרטיס, היא לא רק ליוותה את הקריירה של בתה – היא אהבה לראות אותה פורחת. "נהניתי מזה. נהניתי לראות אותה מצטיינת, כי היא תמיד הלכה על הכי טוב שהיא יכלה להשיג, על הרמה הגבוהה ביותר".

בתחילת שנות ה-80, תמי החלה לקבל תפקידים קטנים בסרטים. ב-1980 היא הופיעה בתפקיד ללא קרדיט בסרט "חמודות קטנות" (Little Darlings), בכיכובן של טאטום אוניל וכריסטי מקניקול. אחר כך קיבלה הופעה נוספת בסרט הנעורים "ספרינג ברייק" (Spring Break). דווקא שם, לפי בני משפחה וחברים, התרחש האירוע ששינה אותה.

צילומי הסרט עצמם עברו היטב, אבל מסיבה שנערכה לצוות השחקנים הותירה בה סימן. אחרי אותה מסיבה, היא החלה להסתגר ולהתנהג כאילו מישהו רודף אחריה. "לפעמים הייתי שואל אותה מה עובר לה בראש, אם משהו מטריד אותה", סיפר חברה הקרוב וינג פלנגן. "ובדרך כלל היא הייתה משנה נושא או אומרת, 'אה, כלום', ואז מנסה לצחוק על זה". אבל הצחוק הזה כבר לא נשמע כמו פעם.

גם אמה הבחינה בפחד. "יום אחד היא אמרה לי: 'אמא, מה היית אומרת אם הייתי אומרת לך שמישהו מנסה להרוג אותי?'", נזכרה קרטיס. "לקחתי נשימה עמוקה ושאלתי, 'את חושבת שמישהו מנסה להרוג אותך, תמי?'. היא אמרה 'כן'". למרות מצבה, תמי המשיכה לעבוד.

ב-1983 היא קיבלה תפקיד קטן בסרט "פני צלקת", כאישה בביקיני שמסיחה את דעתו של רכב תצפית. אבל אחרי ארבעה ימים בלבד בצילומים, היא חזרה הביתה. וולטר ליבוביץ, חבר של אמה, סיפר שתמי התגוררה אצלו בזמן ההפקה. יום אחד, הוא קיבל שיחת טלפון מהמלהקים של הסרט. "אמרו לי שלתמי הייתה התמוטטות על הסט", אמר. לדבריו, זה קרה בסצנה שבה היו אמורים לירות במישהו ודם מלאכותי התפרץ ממנו. "הם אמרו שכשתמי צפתה בסצנה, היא התחילה לבכות בהיסטריה", סיפר ליבוביץ. "זה נהיה כל כך חמור שהיו צריכים לקחת אותה לקרוואן". משם, החרדה רק החריפה.

בשבועות שלאחר מכן, היא החלה לפחד ממזון ומשתייה. לפעמים סירבה לאכול או לשתות, כי חששה שמישהו ירעיל אותה. היא אמרה שראתה "משהו נורא" שלא הייתה אמורה לראות במסיבה של צוות. אבל היא לא אמרה מה בדיוק. היא רק חזרה שוב-ושוב על כך ש"הם" רודפים אחריה. הפחד שלה הפך למרכז חייה. ב-1 ביוני 1983 הגיע השפל.

תמי ניפצה את חלונות ביתה באמצעות מחבט בייסבול ואף תקפה את חברה וינג פלנגן. אמה לקחה אותה לבדיקה רפואית, ותמי הושארה להשגחה במשך שלושה ימים. הדוח לא מצא סימנים לשימוש בסמים או באלכוהול. אבל לפי אמה, היא עדיין נראתה עצבנית ומבוהלת כששוחררה.

ביום שבו תמי נעלמה, היה פרט קטן שנחרט בזיכרונה של האם: היא יצאה מהבית בלי לסרק את שיערה. עבור צעירה שכל חייה נבנו סביב הופעתה, יופי ושליטה בדימוי, זה היה מאוד לא אופייני. היא יצאה באותה תקופה עם גבר, שהיה האדם האחרון שראה אותה בחיים. לפי הדיווח שלו, השניים התווכחו, והיא ביקשה שיעזוב אותה ליד בניין Glass Bank הישן בקוקואה ביץ' (Cocoa Beach). המקום היה במרחק של כשמונה קילומטרים מביתה.

לפי חלק מהדיווחים, מצלמות אבטחה תיעדו אותה עומדת לבדה בחניון סמוך. משם הלכה ככל הנראה לטלפון ציבורי בתחנת דלק. היא ניסתה להתקשר שוב-ושוב לדודתה ולחבר. כשלא הצליחה להשיג אותם, היא השאירה אחריה כמה הודעות "דחופות". אחר כך היא נעלמה.

ביום היעלמותה היא לבשה חצאית ג'ינס כחולה, וחולצה כחולה עם פרחים. היא נשאה תיק אפור וסנדלים, אף שחלק מהדיווחים טענו שהייתה יחפה סמוך להיעלמותה. במהלך השנים עלתה סברה שלפיה הייתה בהיריון בחודש השלישי – אולם זה מעולם לא אומת. פרט נוסף הוסיף לחשדות: אמה טענה שתמי פחדה מהגבר שאסף אותה באותו יום והוריד אותה במקום שבו נעלמה. למרות זאת, הוא מעולם לא הוגדר רשמית כחשוד ולא הוגש נגדו כתב אישום.

בהיעדר קצה חוט ברור, החקירה פנתה לכיוונים אפלים. אחד השמות שעלו היה כריסטופר ויילדר, שכונה "רוצח מלכות היופי". הוא רצח נשים צעירות בשנות ה-80, חלקן בפלורידה, ולעיתים פיתה אותן בטענה שהוא מארגן אודישנים או עבודות דוגמנות. הסברה שהוא קשור להיעלמותה נראתה אפשרית, בעיקר משום שתמי הייתה דוגמנית מוכרת. אולם, ויילדר נהרג בקרב יריות עם המשטרה ב-1984, והרשויות לא הצליחו למצוא ראיה שקשרה אותו להיעלמותה של הצעירה. חשוד פוטנציאלי אחר היה ג'ון ברנן קראצ'לי, שכונה "אנס הערפד". למרות זאת, גם הוא לא נקשר אליה באופן ממשי.

אמה של תמי החזיקה בתיאוריה אחרת. היא האמינה שבתה "ידעה יותר מדי" על סחר סמים מקומי, ואולי הושתקה כדי להגן על המעורבים. לדבריה, במהלך אחת ההתמוטטויות של בתה, תמי הזכירה "הלבנת כספים" – אולי כרמז למשהו שראתה או שמעה. גם זה מעולם לא הוכח. כמו כל שאר הכיוונים, גם הוא נשאר תלוי באוויר. קרטיס מתה ב-1995, בלי לדעת מה קרה לבתה.

האם תמי לין לפרט נרצחה על ידי אדם שהכירה? האם נפלה קורבן לרוצח סדרתי שצד דוגמניות? או שאולי באמת ראתה משהו שלא הייתה אמורה לראות? יותר מארבעה עשורים חלפו מאז אותו יום גורלי בקוקואה ביץ'. גופתה לא אותרה, אין חשוד רשמי, אין הודאה ואין סוף לסיפור. רק צעירה עם עתיד נוצץ, כמה הודעות דחופות מטלפון ציבורי, ופחד אחד שלא הפסיק לרדוף אותה.