דידיה ז'מבר מהעיר נאנט בצרפת היה בעל אוהב ואב מסור לילדיו. בתור מנהל בנק ויועץ, ז'מבר בן ה-52 היה מוכר לא מעט ברחוב ובשנת 2003 הוא החל ליטול את התרופה "רקוויפ" כדי להאט את התפשטות מחלת הפרקינסון, אבל לתופעות הלוואי הוא ממש לא היה מוכן, ומתברר שבית המשפט הסכים איתו.
בשבוע שעבר, הכריע בית המשפט לטובתו ופסק כי הוא יקבל פיצויים בסך 980,000 שקלים אחרי שהתרופה הפכה אותו להומו נימפומן ומכור להימורים. מדובר בסיבוב שני במערכה ארוכה בת שבע שנים נגד ענקית התרופות גלקסוסמית'-קליין (או גס"ק), שהגישה ערעור על תוצאות המשפט הקודם, בו גם זכה ז'מבר.
דידיה פרץ בבכי בבית המשפט למשמע פסק הדין, כשאישתו כריסטין ניצבת לידו, תומכת ומחזקת. "אני שמח שהצדק יצא לאור", הוא אמר. "זה היה מאבק בן שבע שנים לאורכו ניסינו, באמצעים הדלים שלנו, להוכיח שגס"ק שיקרו לנו וריסקו את חיינו".
רוצים עוד הרבה סיפורים מעניינים, משעשעים, מרגשים ומטורפים? תנו לייק בפייסבוק
לפי בית המשפט, במהלך השנתיים בהן השתמש בתרופה, ז'מבר הפך למהמר כפייתי, נהיה אובססיבי לסקס חד-מיני וניסה להתאבד שמונה פעמים. הוא רוקן את חשבון הבנק המשפחתי, מכר את הצעצועים של ילדיו וגנב כסף מקולגות, חברים ושכנים - סכומים שהצטברו ליותר מ-400,000 שקלים - ושרף את הכול בעיקר על מירוצי סוסים ברשת.
"הייתי גונב כרטיסי אשראי מחברים כדי להמר איתם", הוא העיד. "ככל שהנוירולוג העלה לי את מינון התרופה - כך בזבזתי יותר על הימורים". במקביל, הוא החל להיות אובססיבי לגבי מין עם גברים ואף החל להתנסות בלבישת בגדי נשים.
ז'מבר פיתח, לפי עדותו שלו, "תשוקה בלתי נשלטת" ובעצם הפך להומוסקסואל נימפומן למרות שהוא נשוי ואב לשניים שמעולם לפני כן לא נמשך לגברים. בתקופות הרעות הוא בילה את רוב היום בארגון מפגשים מיניים חסרי אחריות, במהלך אחד מהם אפילו נפל קורבן לאונס.
מיותר לציין שז'מבר לא ידע להסביר את התנהגותו, בטח שלא לבני משפחתו שעמדו חסרי אונים מול גל הטירוף המשונה שתקף את אבי המשפחה. כל ניסיון לעזור לו כשל, עד שבמקרה נתקל בשנת 2005 באתר שעשה את החיבור בין "רקוויפ" להתמכרויות.
ז'מבר הפסיק ליטול את התרופה וכמעט בבת אחת חזר לקדמותו. בלי תאוות הימורים, בלי הצורך העז במין עם גברים – הכול חלף כלא היה. "חיי היו פשוט גיהנום", הוא סיפר. "הם עדיין כאלו במידה מסויימת - לא שוכחים קטסטרופה כזאת", אמר לעיתונאים.
בית המשפט קבע שיש ראיות "רציניות, חמורות ומדוייקות" המוכיחות שהשינוי נגרם בעקבות השימוש ברקוויפ. ז'מבר הבהיר שבעיניו הפיצויים הם לא כמו לזכות בלוטו: " זה לעולם לא יפצה על שנות הכאב".
הוא טען לאורך כל הדרך כי מדובר בתרופה טובה המציעה פתרונות משמעותיים לחולי פרקינסון אבל לא יכול להיות שמטופלים לא יידעו מה הסיכונים בנטילת התרופה. באופן מאוד לא מפתיע, גס"ק הביעו "ספקות כבדים" שז'מבר פיתח את ההתמכרויות הללו לאחר נטילת התרופה.
אבל למרות כוחם הרב, והניסיונות שלהם להתנער מאחריות, בית המשפט הצרפתי עשה צדק עם האיש הקטן שעמד בגבורה מול סוללת עורכי הדין של ענקית התרופות. או במילים פשוטות: שיקרתם? תשלמו; הלוואי אצלנו.
(מקור)