מנקים את המתים: טקס המוות של בני המאיה
מכירים את זה שאתם הולכים לביקור שגרתי בבית הקברות, לוקחים צינור ומשפריצים קצת על הקבר של סבתא כדי לנקות את הבלגן שהשאירו היונים? אז בערך אותו הדבר, רק עם לחפור ולהוציא אותה מהקבר כדי לוודא שהכל באמת נקי
מדהים עד כמה משונים יכולים להיות טקסי מתים בתרבויות שונות, בעיקר כשגם גופתם של המתים מוזמנת להשתתף באירוע. בעיירה הקטנה קמפצ'ה של בני המאיה ליד מקסיקו, מקיימים מדי שנה טקס ובו משתתפים בני משפחותיהם של המנוחים בטקס הניקיון של עצמותיהם.
מנהג ניקיון עצמות המתים, כך מתגלה כעת, חל על כלל הנקברים: זקנים, נשים וטף. כל גופה נקברת תחילה כשלוש שנים, ולאחר מכן ביום המוות המקורי נחפרת מקברה, ועצמותיה נחשפות ומועברות לארגז עץ. כפי ששיערתם, סיבת ההמתנה היא לתת לעצמות להתייבש ולג'יפה להתמסמס לאדמה. איכס.
בהמשך, מונח ארגז העץ לתצוגה קבועה יחד עם שאר חבריו השלדים בבית העלמין, ובני המשפחה מגיעים מדי פעם כדי לחלוק כבוד אחרון ולנקות סביב. אתם יודעים, ממש כמו שאתם הולכים כדי להשפריץ סביב המצבה עם צינור, אבל לא בדיוק.
בראשון לנובמבר מתקיים בעיירה יום המוקדש רק לילדים, הידוע גם כ"יום התמימים". יום לאחר מכן מתקיים טקס ניקיון עצמות עבור כלל האוכלוסייה.
כדי להבין את טקסי המוות המסתוריים הללו, יש להתחקות אחר שורשי ההיסטוריה של תרבות בני המאיה. ניקוי שרידי קרובי המתים נעוץ במסורות עבר, כאשר המנהג היה לשמור את גולגולות האבות הקדומים מתוך אמונה שהדבר יעזור בשמירה על שלמות המשפחה.
כמו כן, הטקס ששילב שמירת שרידיו של הנפטר עזר להתמודד עם הכאב והאובדן הגדול שמביא עימו המוות המשפחתי. בנוסף, קיימת אמונה כי שרידים של גופה שאינה מטופלת כראוי תכעס - ותשוב לנקום.
(מקור)