"המקום הזה הציל אותי": האישה שנפרדה מבן זוגה ועברה לגור במערה

בארנס, מעצבת פנים שגדלה בארה"ב ובקנדה וחיה בשנים האחרונות באירופה, רכשה את הנכס בחודש יוני האחרון. מדובר בבית מערה בשטח של כ-85 מ"ר בסיציליה, שאותו מצאה בזמן שעבדה כיועצת נדל"ן וסייעה ללקוחות לחפש בתים באזור.

לדבריה, היא אפילו לא ראתה את הבית במציאות לפני שקנתה אותו. התמונות הספיקו לה כדי לשלם 55 אלף אירו, מתוך מחשבה שתעצב מחדש את המקום ולאחר מכן תשכיר אותו או תמכור אותו ברווח. אלא שכאשר הגיעה למערה בפעם הראשונה, כמה שבועות לאחר הרכישה, התוכנית השתנתה.

"זה היה הרבה יותר גדול ממה שציפיתי והתקרות היו גבוהות יותר", סיפרה. באותה תקופה היא גם בדיוק סיימה מערכת יחסים ונזקקה למקום חדש לגור בו. בארנס החליטה לעזוב את אמסטרדם ולעבור למערה באופן קבוע. "המשפחה שלי דאגה ולא ידעה מה אעשה בחיי", סיפרה. "ברגע שעברתי לכאן התחלתי ליהנות מהחיים. המקום הזה הציל אותי. בחודשים הראשונים פשוט שכבתי בערסל וקראתי בתוך המערה. אין לי אפילו טלוויזיה".

למרות הכינוי "מערה", לא מדובר בחלל פרימיטיבי. הבעלים הקודמים הפכו את המקום לבית כבר ב-2006, וכיום יש בו חשמל, מים זורמים, דוד מים, מטבח, חדר רחצה וחדר שינה בקומה עליונה. בחזית אף נבנתה דלת, כך שמבחוץ הוא נראה במידה רבה כמו בית אבן. אחד היתרונות הגדולים, לדבריה, הוא המחיר. הוצאות התחזוקה והחשבונות מסתכמים בכ-150 אירו בחודש, והסלע עצמו מסייע לווסת את הטמפרטורה. "זה כאילו שאני חיה בתוך האדמה. בקיץ קריר יותר ובחורף חם יותר", סיפרה.

אבל לחיים בתוך סלע יש גם חסרונות. בארנס צריכה לפתוח מדי בוקר את הדלתות והחלונות כדי להילחם בלחות, אבן הגיר הרכה יוצרת הרבה אבק – והיא כבר למדה לחלוק את הבית עם צרצרים ובעלי חיים ארסיים. "מצאתי עד עכשיו שלושה עקרבים. אי אפשר לחיות בבית הזה ולפחד מחרקים. הם כמו השותפים שלי לדירה". לדבריה, היא אף מנערת את הנעליים מדי יום לפני שהיא נועלת אותן ומשאירה בכוונה קורי עכביש במקומם, משום שהעכבישים עוזרים להיפטר מחרקים אחרים. "הבנתי שזה גם הבית שלהם. אנחנו באותו צד", אמרה.

הסרטונים שהעלתה מהמערה הפכו לוויראליים, ואחד מהם צבר יותר מ-2.9 מיליון צפיות. לצד הגולשים שהתלהבו, אחרים הזהירו אותה מעובש, הצפות ומחלות ריאה – ואחדים אפילו טענו שמגורים במערה עלולים "להכניס שדים לבית". בארנס אומרת שהיא בעיקר צוחקת מהתגובות. לדבריה, המבנה שימש כנראה בעבר להחזקת בעלי חיים ובהמשך כמאפייה בתחילת המאה ה-20. הבעלים הקודמים אף מצאו בו מפתחות ישנים ותמונה שעשויה להיות בת מאות שנים, והיא החליטה להשאיר אותם במקום כחלק מההיסטוריה של הבית.