התאונה על כביש 112, והסטודנטית שנעלמה ללא הסבר

בשעה 19:27 בערב, ב-9 בפברואר 2004, פיית ווסטמן התקשרה למוקד החירום בהייברהיל (Haverhill), ניו המפשיר, ודיווחה על רכב שנתקע בתעלה סמוך לביתה. זו הייתה מכונית שחורה מסוג סטורן, מעוכה בצד כביש 112, באזור קר ומיוער שבו השלג עדיין כיסה את הדרך. זמן קצר לאחר מכן עצר נהג האוטובוס בוץ' אטווד ליד הרכב ודיבר עם הנהגת. היא נראתה מבוהלת אך לא פצועה, וסירבה להצעתו להזעיק עבורה משטרה בטענה שכבר התקשרה לשירותי הביטוח. לאחר שחזר לביתו התקשר אטווד למשטרה בשעה 19:42. ארבע דקות אחר כך הגיע השוטר הראשון לזירה – אך מורה כבר נעלמה.

רק בהמשך התברר מי הייתה הנהגת הצעירה. מורה מארי, סטודנטית לסיעוד מאוניברסיטת מסצ'וסטס באמהרסט. היא עזבה את הקמפוס מוקדם יותר באותו יום ונסעה צפונה בלי לספר למשפחתה, לחבר שלה או לחברותיה לאן היא נוסעת. מאז אותו ערב, היא לא נראתה ולא נשמעה שוב.

מורה נולדה ב-4 במאי 1982 בברוקטון, מסצ'וסטס, וגדלה בעיירה הנסון. היא הייתה הבת הרביעית במשפחה בת חמישה ילדים, תלמידה מצטיינת ואתלטית, כזו שנראתה תמיד כאילו היא מתקדמת מהר יותר מהמצופה ממנה. היא התקבלה לאקדמיה הצבאית וסט פוינט, אך בהמשך עברה לאוניברסיטת מסצ'וסטס כדי ללמוד סיעוד.

מי שהכיר אותה תיאר אישה צעירה ושאפתנית. עצמאית ואהובה. אולם, בחודשים שקדמו להיעלמותה הופיעו גם סדקים. שלושה חודשים לפני שנעלמה, מורה נעצרה לאחר שהשתמשה במספר כרטיס אשראי גנוב, אך האישום אמור היה להימחק אם תשמור על התנהגות טובה במשך שלושה חודשים. כמה ימים לפני ההיעלמות היא שוחחה עם אחותה קתלין, ובהמשך אותו ערב התפרקה בזמן משמרת אבטחה בקמפוס. כשנשאלה מה קרה, השיבה: "אחותי".

ב-7 בפברואר, אביה, פרד, הגיע לאמהרסט כדי לבלות איתה ולחפש עבורה מכונית. הם יצאו לארוחה בערב, ובהמשך הוא נתן לה להשתמש במכוניתו כדי לחזור למעונות אחרי מסיבה. בשעות הקטנות של הבוקר היא עשתה תאונה ופגעה במעקה בטיחות, אבל לא נפצעה. פרד סיפר בהמשך שהיא הייתה נסערת, אבל לא נראתה כמי שעומדת להיעלם. הוא גילה שחברת הביטוח תכסה את הנזק אם תביא את הטפסים המתאימים, והחזיר אותה למעונות. אז משהו כנראה השתנה.

היום האחרון שראו את מורה מארי

ב-9 בפברואר שלחה מורה מייל למרצים שלה, ובו כתבה שתיעדר שבוע בגלל מוות במשפחה. זה היה שקר. היא גם שלחה הודעה לבן זוגה, ביל ראוש, שהיה קצין בצבא, ובה כתבה שהיא אוהבת אותו אך לא מרגישה שהיא מסוגלת לדבר עם אנשים. בהמשך היום התקשרה לבעלת דירה להשכרה בבארטלט, ניו המפשיר, מקום שבו שהתה בעבר עם משפחתה. היא גם התקשרה לקו הזמנות של מלונות בסטואו, ורמונט, וחיפשה באינטרנט הוראות נסיעה לברלינגטון. היא לא הזמינה חדר באף אחד מהמקומות, ולכן עד היום לא ברור לאן התכוונה להגיע.

בשעות אחר הצהריים של אותו יום היא משכה 280 דולר מכספומט, קנתה אלכוהול בכ-40 דולר, אספה טפסים מהרשות לרישוי רכבים, ויצאה לדרכה. בשעה 16:37 התקשרה לתא הקולי שלה, וזה היה השימוש האחרון הידוע בטלפון שלה. כמה שעות לאחר מכן, המכונית שלה התרסקה בצד הדרך בניו המפשיר.

השוטר שהגיע לזירה מצא את מכונית הסטורן נעולה, עם כריות אוויר שנפתחו ונזק ברור בחזית. בתוך הרכב נראו קופסת יין, נוזל אדום על הדלת והתקרה, ובקבוק קולה שהכיל נוזל אדום עם ריח חזק של אלכוהול. נמצאו גם הוראות נסיעה מודפסות לברלינגטון. אבל מורה לא הייתה שם.

לא נמצאו סימני מאבק ברורים, ולא היו עקבות בשלג שהובילו ליער הסמוך. החיפושים הראשונים התמקדו בעיקר מערבה מזירת התאונה, ואביה מתח ביקורת קשה על כך שלדבריו לא חיפשו בזמן אמת בכיוון שבו האמין שנסעה. הפער בין הקריאה הראשונה למוקד לבין הגעת השוטר היה קצר מאוד. בתוך פחות מ-20 דקות, ואולי בתוך ארבע דקות בלבד מרגע השיחה האחרונה עם אטווד ועד הגעת המשטרה, מורה נעלמה. זהו החלל הקטן שבו נולדו מאות תאוריות, פודקאסטים, פורומים, ויכוחים וחשדות.

התעלומה שאיש לא הצליח לפצח

אחת ההשערות הראשונות של המשטרה הייתה שמורה הייתה במצוקה נפשית ואולי שקלה לשים קץ לחייה. בני משפחתה דחו את האפשרות הזאת בתוקף, ואביה אמר שלא הייתה לה סיבה לברוח מחייה או לפגוע בעצמה. גם העובדה שארזה חפצים יום-יומיים, בהם ספרי לימוד ופריטים אישיים, גרמה לרבים לפקפק בתרחיש הזה.

תיאוריה אחרת גרסה שהנהגת נבהלה אחרי תאונה שנייה בתוך יומיים, במיוחד בגלל האלכוהול שנמצא ברכב והאישום הקודם שריחף מעליה. לפי ההשערה הזו, ייתכן שניסתה להתרחק מהזירה כדי להימנע מהסתבכות נוספת. אבל הקור, השלג והיעדר עקבות ביער הפכו גם את האפשרות הזו למסובכת.

בהמשך עלתה עדות של קבלן שטען כי ראה צעירה הולכת מזרחה על כביש 112 בסביבות 20:00 עד 20:30 באותו ערב. הוא דיווח על כך רק חודשים לאחר מכן, משום שלא היה בטוח בתחילה באיזה יום ראה אותה. עד היום לא ברור אם אותה דמות הייתה מורה. משם, התיק התפצל לשורה כמעט אין-סופית של אפשרויות.

האם מורה עלתה לרכב של אדם זר, אולי מתוך מחשבה שהוא יעזור לה? האם ניסתה להתחיל חיים חדשים במקום אחר, אולי בקנדה? או שאולי נפגעה זמן קצר אחרי שעזבה את המכונית, בידי אדם שבמקרה עבר באותו כביש?

אביה מאמין שמישהו לקח אותה. הוא דחה שוב ושוב את התאוריות שלפיהן בחרה להיעלם מרצונה, ואמר שהסיפור הזה אינו תואם את מי שהייתה. מבחינתו, בתו נתקלה באדם הלא נכון, במקום הלא נכון, בחלון זמן קצר מדי. במשך השנים נבדקו גם אנשים שהיו בשולי הסיפור.

בן זוגה ביל ראוש היה באוקלהומה בזמן ההיעלמות. שנים לאחר מכן הסתבך בפרשה משפטית נפרדת הנוגעת להתנהגותו כלפי אישה אחרת, אך לא נקבע קשר בין אותה פרשה להיעלמותה של מורה. אחרים בחנו את אטווד, את תושבי האזור, ואת האפשרות שמישהו שראה אותה אחרי התאונה מעולם לא סיפר את כל מה שידע. הבעיה היא שכל התאוריות מלאות בחורים.

אם ברחה ליער, איפה העקבות ואיפה השרידים? אם עלתה לרכב, איך קרה שאיש לא ראה את הרגע הזה? ואיך לא נמצאה ראיה שתוביל לנהג? אם התחילה חיים חדשים, למה הטלפון לא הופעל שוב? חשבונותיה נותרו ללא פעילות, ואף אדם לא הצליח לאמת מפגש איתה. גם ממצאים שנראו מבטיחים התגלו שוב ושוב כקצוות שווא.

בשנת 2021 נמצאו שברי עצמות אדם באזור לון מאונטיין, כ-40 קילומטרים מצפון להייברהיל, אך בדיקת תיארוך העלתה שהם עתיקים בהרבה ואינם שייכים למורה. אחותה ג'ולי אמרה אז שמשפחתה תמשיך לחפש אותה עד שתחזור הביתה והאחראים להיעלמותה יימצאו.

ב-2022 הוכנס התיק למערכת ViCAP (התוכנית ללכידת עבריינים אלימים) של ה-FBI, ובפברואר 2024 פורסמה התראה מעודכנת שכללה גם הדמיית גיל של האופן שבו מורה עשויה להיראות כיום.

בשנת 2024 פרסם ה-FBI התרעת ViCAP עם פרטי ההיעלמות, כולל תמונת הדמיית גיל של איך מורה עשויה להיראות כיום. במסמך הרשמי נכתב שהיא נראתה בפעם האחרונה ב-9 בפברואר 2004 בהייברהיל, ניו המפשיר, לאחר שהרכב שלה ירד מכביש 112 ונמצא ללא הנהגת. המסמך מציין כי לא נשמעה ממנה כל עדות חיים מאז. נכון ל-2026, החקירה עדיין לא נסגרה.

לפי דיווחים בניו המפשיר, משרד התובע הכללי ויחידת התיקים הקרים ממשיכים להשתמש בטכנולוגיות חקירה מתקדמות שלא היו קיימות בזמן ההיעלמות, ומבקשים מהציבור להעביר כל פרט – גם אם הוא נראה שולי. מבחינת הרשויות, מורה עדיין מוגדרת נעדרת, וההיעלמות שלה נחשבת חשודה.

הסיפור של מורה מארי הפך עם השנים לאחת התעלומות הראשונות של עידן האינטרנט. פורומים, בלוגים, פודקאסטים ובלשים חובבים פירקו כל דקה, כל שיחת טלפון וכל פריט שנמצא ברכב. לפעמים החיפוש הזה שמר את שמה בחיים, ולפעמים הוא הפך אישה צעירה אמיתית לתעלומה שאנשים ניסו "לפצח". וזו אולי הסיבה שהתיק הזה ממשיך לרדוף כל כך הרבה אנשים. לא רק מפני שמורה נעלמה, אלא מפני שהיא נעלמה כמעט מול העיניים. מכונית הייתה שם, עדים היו שם, משטרה הייתה בדרך – ובכל זאת, האדם שהיה במרכז הכל פשוט נעלם מהכביש אל תוך הלילה.