מוות, המקום שממנו אף אחד לא חזר כדי לספר לנו איך היה, האם כדאי, ומה מזג האוויר שם (אנחנו פשוט צריכים לדעת אם לארוז קצר או ארוך). לפניכם כמה תיאוריות שונות המנסות להסביר את המושג 'החיים שלאחר המוות', אם יש כאלו בכלל. אם סיימתם לקרוא, והבנתם שלא כל-כך הבנתם, זה בסדר - בכל זאת, אף אחד עוד לא העלה לאינסטגרם סלפי מהאדמה, או מהשמים. עד שזה יקרה, כל שאנחנו יכולים לעשות הוא לנחש.
דת הויקה: חופשה קצרה וחוזרים לעניינים
על פי דת הויקה (דת כישוף נאו-פגאנית), החיים שלאחר המוות נמצאים במקום המכונה "ארץ-קיץ" (Summerland). כל האנשים, חוץ מנשמות תועות שנותרו אבודות מאחור, הולכים ל-Summerland, אפילו רשעים. "ארץ-קיץ" שונה עבור כל אדם, אבל דבר אחד נשאר זהה: כל אחד יכול להתאחד עם יקיריו, להסתכל על אלו שהשאיר מאחור על כדור הארץ, ולקחת את הזמן כדי להתאושש מחיים. הזמן בארץ הקיץ מוגבל לתקופה מסויימת. לאחר עיבוד החיים והתאוששות מהקשיים, כל אחד מתכנן את החיים הבאים, ויוצא לדרך חדשה. הנשמה מתגלגלת. מתי זה קורה? כשמוכנים. אפשר לבחור באיזה אופן ובאיזה מצב תחזרו לחייכם החדשים. ההחלטה מבוססת על שיעורים שתרצו ללמוד בחיים הבאים שלכם בעקבות המסקנות מחייכם הקודמים. למשל, מישהו שהיה מאוד אנוכי ויהיר יכול לבחור חיים של ענווה וצניעות, אך לא תוכלו לתכנן באילו נסיבות זה יקרה.
ביוצנטריזם: מוות זו בכלל המצאה שלנו
בעוד העולם הדתי טוען כי החיים על פני כדור הארץ הם רק חימום לנצח המצפה לכולנו בגן עדן, או בגיהינום, ומדענים רבים מבטלים את הרעיון הזה בשל חוסר בהוכחות - מומחה אחד תובע כי יש לו ראיות מוחלטות היכולות לאשר אחת ולתמיד שאכן יש חיים אחרי המוות.
פרופסור רוברט לנזה, מאוניברסיטת ווייק פורסט בצפון קרוליינה, טוען כי התשובה טמונה בתאוריה בשם ביוסנטריזם. המדען אומר כי הראיות נמצאות בעצם הרעיון כי מושג המוות הוא המצאה של התודעה שלנו בלבד. ביוסנטריזם מסביר כי היקום קיים רק בשל העובדה שהוא נוכח בתפיסה שלנו. אותו הדבר חל על המושגים של מרחב וזמן, שפרופסור לנזה מתאר כ- "פשוט כלים של המוח". ברגע שאנו מתחילים להטיל ספק במושגים הבסיסיים של זמן ותודעה, החלופות הן עצומות ויכולות לשנות את הדרך בה אנו חושבים על העולם בצורה שלא נראתה מאז דיונים האם העולם עגול או שטוח במאה ה-15.
איך זה משפיע על החיים אחרי המוות? פרופסור לנזה מסביר כי כאשר אנו מתים, החיים שלנו הופכים להיות "פרח רב שנתי שחוזר לפרוח במערכת של יקומים". הוא הוסיף: "החיים הם הרפתקה שמתעלה על צורת החשיבה הליניארית הרגילה שלנו".
ספר המתים הטיבטי: חיים אחרי המוות (אבל רק 3 ימים)
על פי "ספר המתים הטיבטי" או בשפה המקורית "בארדו טודרול צ'אנמו", ניתן לחלק את כלל קיומנו לארבע מציאויות: חיים, מיתה ומוות, אחרי המוות, לידה מחדש. בשלב המוות, יש שני חלקים עקרוניים: התפרקות חיצונית - של החושים ושל היסודות; והתפרקות פנימית - של תהליכי החשיבה והרגשות. אדם יכול להישאר במצב הזה של בין החיים למוות עד שלושה ימים, ולאחר מכן התודעה עוזבת את הגוף. התאוריה מקבלת הוכחה כלשהי בדמות סיפור מותו הידוע של הקרמפה ה-16, המאסטר השני בבודהיזם טיבטי אחרי הדלאי למה. בשנת 1981, הקרמפה ה-16 מת בבית חולים בשיקאגו. הוא נשאר שלושה ימים אחרי מותו בבית החולים, כשנשמתו עוד בוערת בו. גופתו לא נרקבה ולא התקררה במהלך הימים שחלפו. "הוא שכב שם במיטה, גוסס מסרטן, ונראה כאילו בסך-הכל הסירו לו את השקדים", מספר ד"ר לוי שטיפל בהוד קדושתו, "48 שעות לאחר מותו, חזהו היה עדיין חם. צבטתי את עורו וגיליתי שהוא עדיין גמיש ונורמלי לחלוטין. זה היה כאילו הוא כלל לא מת".
אתאיזם: הכלום הגדול
אדם אתאיסט הוא אדם שאינו מאמין בקיומן של ישויות אלוהיות. מכאן ניתן להסיק שאנשים אתאיסטים נותרים ללא התשובות לשאלת המוות הגדולה, הכוללות גן עדן, גילגול נשמות וכדומה. על פי האתאיזם, כשמתים, הלב מפסיק לפעום, המוח מפסיק לתפקד, ובסופו של דבר הגוף מתפרק. זה קורה לכל בני האדם, ללא קשר לאמונה. אתם, במילים אחרות, תחדלו מלהתקיים. ובזה ייגמר הסיפור.
אי אפשר לשלול שכאשר מתקרבים אל הרגעים האחרונים, ניתן לחוות חלומות, מחשבות או הזיות שתת המודע מייצר. אז לפני המוות, אכן אפשרי להיכנס לסוג של גן עדן, וכי זו תהיה החוויה האחרונה, שתגדיר את מצב הרוח או התחושה של רגע לפני הסוף.
קשה מאוד לתפוס את המוות בצורה הזאת, בשל העובדה שהחוויה עצמה של חדלון הקיום שלנו – היא מחוסרת חוויה. או במילים פשוטות, איך אפשר להרגיש 'כלום'? איך אנחנו יכולים לתפוס במוחנו, המשתמש בכל-כך הרבה חושים, רגע בו לא נראה, נשמע, נריח, או נחשוב דבר. ניתן להשוות את תחושת חוסר הקיום הזו של האדם במותו, אל תחושת אי קיומו של אדם לפני שנולד, או לפני שנוצר. היקום היה כאן לפני שנולדנו וימשיך גם אחרי שנעלם, אחרי שנמות.
יהדות: להתראות בעולם הבא
ומה התשובה של היהדות לשאלת השאלות? העולם הבא. עולם הגמול שלאחר המוות, בו ניתן שכר לצדיקים על מעשיהם הטובים ועונש לרשעים על מעשיהם הרעים. עם זאת התורה אינה מזכירה את החיים שלאחר המוות. למרות שספרי הנביאים האחרונים כן עוסקים בנושא, החיים שאחרי המוות נעדרים באופן בולט מחמשת חומשי התורה.
הסיבה היא שהתורה עוסקת בעולם הנוכחי, לא בעולם הבא. בעוד דתות אחרות מציעות הבטחות מסעירות לתמורה שיקבלו הצדיקים בגן עדן, היהדות אינה רואה בכך תמריץ לעשיית טוב. אכן, קיימים חיים אחרים, שבהם הצדיקים יקבלו את השכר המגיע להם והרשעים ייענשו.
ומה באשר לבוא המשיח ותחיית המתים? לדעת רוב פרשני היהדות, תחיית המתים היא תחילת "העולם הבא", שהוא הגמול הסופי והנצחי לצדיקים ולרשעים. לאחר התחייה יקבל כל אדם, בגופו ובנפשו יחד, את הגמול הראוי לו. עולם זה יהיה עולם גשמי אך שונה מהעולם הזה. בעולם ההוא לא יהיה רוע, והגוף וכוחותיו לא יהוו מכשול לדבוק באמונה באלוהים.