ניקולאס ברונו הוא צלם מקצועי, אשר עשה תערוכה מיוחדת המספקת הצצה נדירה, מצמררת ומיוחדת ממש לתוך נפשו של אדם הסובל בצורה קשה משיתוק שינה. כלומר, הוא סובל ממצב בו תתחיל ההירדמות והעירנות מתערבבים זה בזה רגע לפני הירדמות או רגע לפני עירות, מה שגורם לסיוטים שהוא חולם להתערבב עם המציאות - במשך דקות ארוכות של אימה בו הוא חווה את הסיוטים שלו בצורה הכי אמיתית שאפשר, הוא אינו מסוגל להזיז את גופו, שעדיין רדום, עד שהוא נמצא לחלוטין במצב עירות.
"אני חוויתי שיתוק שינה במשך רוב חיי, אבל מגיל 15 והלאה זה לחלוטין השתלט על חיי", תיאר בעבר הצלם המוכשר. "לא הייתי ישן במשך ימים שלמים, מה שרק החמיר את שיתוק השינה. חוסר השינה וסיוטי האימה גרמו לי להיכנס לדיכאון. אחרי שתיעדתי את הסיוטים בחוברת במשך שנים, בלי מודעות יצרתי תרגום חיובי לחלום השלילי".
ברונו לא ידע להסביר לאנשים מה בדיוק עובר עליו והרגיש לבד במערכה. הוא היה צריך למצוא דרך ויזואלית להעביר לאחרים את מה שנמצא רק בתוך הראש שלו. "בזמן שיתוק השינה אני לרוב חווה ידיים שאוחזות בי שנדמה שיוצאות מכל פינה בחדר שלי, חונקות אותי ומושכות אותי מחוץ למיטה שלי. לא משנה כמה חזקים המאמצים שלי להתחמק מהאחיזה שלהן, אני אתמיד לכוד בתוכן".
כדי להתמודד עם שיתוק השינה הצלם מצא לעצמו את דרך ההתמודדות היחידה שהוא מכיר: הוא השתמש בחוברת הסיוטים שלו כדי ליצור במציאות את הדבר הנורא שחלם עליו ואז להסתכל לו בעיניים. הוא יוצא לחפש לוקיישנים ואביזרים ומצלם את הסיוט שהוא חווה, נותן לו חיים. היצירות שלו מספקות הצצה מטורפת לתוך נפשו, וזה לא תמיד קל.
בצילומים רבים אפשר להבין מהם הפחדים הכי עמוקים שלו שרודפים אותו בחלומות, כמו פרצופים המכוסים בשקים ולכן אינם נראים, חבלים מסביב לצוואר היוצרים מצב של חנק, טביעה באגמים, חוסר אונים מוחלט מול נשק קר כמו חיצים ועוד.
"הפרויקט הזה הפך לקול שלי כשלא היו לי מלים לתאר את מה שקורה לי בזמן השינה. הצילום הפך לתרפיה שלי לטראומות העקביות האלה, על ידי הפיכתן מאימה טהורה לפורטרט סוריאליסטי. ברגע שמצאתי דרך לתקשר את החוויה שלי דרך אומנות וסימבוליות, העולם שלי התהפך". ממש לאחרונה הצלם חשף בפני כתב מגזין Vice את מאחורי הקלעים של הצילומים והראה לעולם כיצד הוא הופך את הסיוט למציאות.
היום ברונו מציג את תערוכות הצילום שלו ברחבי ארה"ב ומספק הצצה אליה באינסטגרם. המטרה שלו היא לעורר מודעות לזה, לעזור לאחרים כמוהו להתמודד ולתת לכולם את ההרגשה והידיעה שגם אם הם מרגישים הכי לבד בעולם עם החוויה הקשה שלהם - הם לא.