מכנים אותה מוצרט הקטנה אבל אפילו וולפגנג לא התחיל לנגן לפני גיל ארבע. לביניה רמירז, לעומת זאת, רק חגגה יומולדת שלוש וכבר ניגנה את הקונצרט הראשון שלה בכנסייה מול 200 צופים - רק שישה שבועות אחרי שהחלה ללמוד נגינה.
אמנם הקטע הבסיסי שניגנה היה "למרי הייתה כבשה קטנה", אך לדברי המורה שלה, מאטי לאוצ'קי, עצם העובדה שילדה בת שנתיים מסוגלת להתרכז בדבר אחד למשך זמן כה ארוך במקום לרצות לרוץ ולשחק מדהימה ומראה על הפוטנציאל האדיר הקיים בה.
היא יושבת על כיסא מיוחד כדי להגיע לקלידים ואצבעותיה הקטנות עדיין אינן ארוכות מספיק בשביל להימתח לכל הקלידים ועדיין היא נדלקה אחרי שקיבלה פסנתר צעצוע כמתנה יומולדת לפני כשנה.
לביניה מפלימות' (אנגליה) ישבה לידו ושיחקה עם הקלידים כל היום. כשאמה שאלה אותה אם היא רוצה לקחת שיעורי פסנתר היא הגיבה בהתלהבות ולדברי המורה שלה, "כשאתה יושב איתה אתה שוכח שמדובר בפעוטה בת שנתיים. היא מבריקה כמו ילדה בת שש לפחות ומנגנת לדוד משה הייתה חווה בשתי ידיים".
רוצים עוד הרבה סיפורים מעניינים משעשעים, מרגשים ומטורפים? תנו לייק בפייסבוק
לדברי מטז' לאוצ'קי, "עוד כמה חודשים היא תוכל לעבור את המבחן של הרמה הראשונה וככל הידוע לי אף אדם בעולם לא עבר את המבחן הזה בגיל שלוש".
ללאוצ'קי ארבעה תארים בנגינה, ניצוח והלחנה מפראג (צ'כיה) והוא עצמו החל את לנגן כבר בגיל ארבע. כשאמה של לביניה התקשרה אליו, הוא היסס בהתחלה כי הוא לא האמין שבת שנתיים מסוגלת בכלל ללמוד תווים ונגינתם.
“חשבתי שאשמור על ראש פתוח ונראה מה יהיה", הוא סיפר, "אך מיד יכולתי להבחין באינטליגנציה שלה. היא הבחינה בין ימין ושמאל, ידעה לספור מעל חמש ומהר מאוד קלטה את מיקום התווים והאצבעות - היא מדהימה".
הוריה של לביניה לא מנגנים על אף כלי ולדברי אמה ג'נה, "אני לא יודעת מאיפה היא קיבלה את האינטליגנציה שלה - היא יותר חכמה ממני. לפני גיל שנתיים היא כבר כתבה אותיות ומספרים והצליחה לזהות אותם בספרים. רק לפני כמה ימים היא הסבירה לי מה זה טרפז. אני לא ידעתי".
בשל ההתקדמות המהירה שלה רכשו הוריה, העובדים כמנהלים בסניף מקומי של רשת הסופרמקטים טסקו, פסנתר אמיתי. כשהראו סרטון שלה לג'ון הולמס, הבוחן הראשי בבית הספר המלכותי למוזיקה, ולניקולס קיוורט', הבוחן הראשי במחלקה למוזיקה של אוניברסיטת טריניטי בלונדון, שניהם הסכימו שהיא "מראה המון פוטנציאל וההתקדמות שלה בחודשיים מעולה".
ניקולס הוסיף שהדבר החשוב ביותר הוא ההנאה שלה מגילוי המוזיקה ומלמידת כישורים שיסייעו לה בהתפתחות האישית. "זה סיפור נהדר ויכול לעודד אנשים אחרים בכל הגילים לנגן".
"אין לדעת מה יהיה עם לביניה" סיכם לאוצ'קי. "היא עלולה להחליט שנמאס לה מפסנתר ולהפסיק אך אם היא תמשיך, כנראה שנראה משהו יוצא דופן".