דמיינו את זה רגע: חיישנים שיבדקו את תנועת הגוף שלכם בכל רגע ויתריעו לפני התקף לב, מערכת טכנולוגית שתמליץ על טיפול מונע עוד לפני שהאירוע המוחי מתרחש וטלפון סלולארי שיאזין לשיעולים ויזהיר על התקף אסתמה צפוי. כן כן, זה נשמע בהחלט מופרך אך תאמינו או לא, עולם הבריאות מתקדם בצעדי ענק בדיוק לשם.
ואכן, הגידול הדמוגרפי, העלייה בתוחלת החיים וריבוי המחלות הכרוניות, לצד המחסור בכוח אדם רפואי ובתשתיות ושירותי בריאות, מציבים אתגרים חדשים למערכת הבריאות הישראלית, שניצבת מול צורך לבצע שינויים באופן אספקת השירותים. ההתקדמות הטכנולוגית יוצרת הזדמנויות חדשות וכלים חדשים להתמודדות עם השינויים. "בשנים האחרונות, תחום הבריאות הדיגיטלית תופס תאוצה והוא בדרך לשנות מן הקצה אל הקצה את שירותי הרפואה כפי שהכרנו אותם עד היום. בריאות דיגיטלית היא למעשה תחום מאוד רחב – החל מקביעת תור למרפאה באינטרנט או צ'אט עם רופא המשפחה בסמארטפון, ועד בדיקות אולטרה סאונד מהבית", אומר פרופ' אייל צימליכמן, סמנכ"ל רפואה וחדשנות במרכז הרפואי שיבא בתל השומר.
זה כבר כאן: רפואה מותאמת אישית במיטבה
חלק גדול מתחום הבריאות הדיגיטלית מוקדש לרפואה מותאמת אישית – החל מאבחון מוקדם ועד חיזוי מחלות. בזכות השימוש בטכנולוגיה ומאגרי מידע ונתונים, ניתן היום לבצע אבחון מוקדם יותר ומדויק יותר של מחלות ואפילו לאתר סיכונים לתחלואה. קובעי המדיניות וארגוני הבריאות יוכלו על בסיס מידע עשיר וניתוח מתקדם, לקדם הערכות לניהול אוכלוסיות על בסיס חיזוי מבוסס מידע, לפתח מודלים למניעה ואבחון מוקדם ואפילו לתת מידע לפרט ולקהילות לטובת קבלת החלטות.
"בשנים האחרונות החלו גם בתי החולים הגדולים במדינה להיכנס לתחום הזה", מסביר פרופ' צימליכמן. "לכאורה, בתי החולים אמורים להוות גוף שמספק טיפול לאנשים המגיעים עם מחלה אקוטית ונותן להם מענה במצב חירום. אבל גם בית החולים שיבא וגם בתי חולים נוספים עוסקים בתחום של חיזוי ומניעת מחלות. זה קורה מפני שאנו רואים את עצמנו מחויבים לא רק לטפל באדם המגיע במצב מסכן חיים לחדר המיון, אלא גם למנוע מראש את מחלתו, כחלק מתפיסת הבריאות של העתיד". כמו הרבה תחומים בעולם הרפואה, גם בתחום "הבריאות הדיגיטלית" לבתי החולים יש חלק חשוב ומרכזי. "השילוב בין טובי המומחים ומאגרי הנתונים הנמצאים ברשומות הרפואיות יוצר כר פורה לפיתוח חידושים", מסביר פרופ' צימליכמן.
תהליך של אבחון מוקדם ואפילו חיזוי מחלות לא יכול להתקיים ללא מאגרי מידע גדולים שעל בסיסם אפשר לפתח מודלים שונים באמצעות מערכות של בינה מלאכותית. "באמצעות מאגרי המידע יש לנו יכולת להסיק מסקנות ולקבל תובנות שבלעדיהם היה לנו קשה מאוד להגיע אליהם", מסביר פרופ' צימליכמן. "אנחנו למעשה יכולים לנצל את המידע שהצטבר ולפתח כלים אבחוניים מבוססי בינה מלאכותית שיסייעו לרופאים לקבל החלטות טובות יותר על בסיס המידע בזמן אמת. כך למשל ניתן לייצר מערכת שתיתן התראה כשיש בעיה בפיענוח של בדיקת סי.טי שהרופא פספס, או טכנולוגיה שתסב את תשומת לבו של הצוות הרפואי במקרים שנרשמה תרופה שלא מתאימה. מערכות מידע הנתמכות על מאגרי נתונים עשירים יסייעו לצוותים לקבל החלטות טובות יותר".
BEYONDBIO: הפלטפורמה שעוזרת לקידום פיתוחים רפואיים חדשניים
דוגמא נוספת לכך הוא המיזם "MICCA" שנוצר בבית החולים שיבא ונועד לתת פתרון אנושי וטכנולוגי למחלות כרוניות. "במסגרת המיזם אנו בונים מעטפת שלמה סביב המטופל ובאמצעות ניתוח הדאטה שקיים עליו אנחנו יכולים לנטר את הסימפטומים שלו בצורה מיטבית ולהבין איזו תרופה עובדת ואיזו לא", מסביר פרופ' צימליכמן, "זה מביא אותנו להגיב מהר יותר כאשר מתעוררת בעיה". מיזם זה הינו חלק משיתוף פעולה בין מרכז החדשנות ARC לאסטרהזניקה כחלק מחממת החדשנות של החברה בישראל שנקראת BEYONDBIO.
באמצעות מגוון תוכניות ושותפויות, חברת התרופות הבריטית מנסה בשנה וחצי האחרונות לתת מענה לכמה מהאתגרים המשמעותיים ביותר בתחום הבריאות בארץ. BeyondBio נועד להוות פלטפורמה לפיתוח פתרונות רפואיים שיעניקו למערכת הבריאות כלים טובים יותר ויספקו מענה איכותי יותר לחולים בארץ ובעולם.
"כיום קיימת ההבנה שלא ניתן לנתק בין הטיפול התרופתי לבין היבטים אחרים של טיפול בחולים", מסביר אוהד גולדברג, מנכ"ל אסטרהזניקה ישראל. "אנחנו מעריכים את החשיבות של פיתוח טכנולוגיות פורצות דרך שיכולות לתת פתרונות חדשניים וטובים ביותר לחולים. בשנים האחרונות קיימת חשיבות הולכת וגוברת לחיזוי של מחלות ואבחון מוקדם מפני שבכך ניתן להשפיע על הפרוגנוזה הטיפולית. לכן באסטרהזניקה בכלל, ובנציגות הישראלית של החברה בפרט, החליטו להשקיע מאמצים רבים על מנת לספק למערכות הבריאות כלים טובים יותר".
כחלק מפרויקט BeyondBio, אסטרהזניקה נכנסה כשותפה במרכז החדשנות ARC Accelerate) Redesign, Collaborate) במרכז הרפואי שיבא בתל השומר. במסגרת שיתוף הפעולה, תיתן החברה תמיכה במחקרים ופיתוח פתרונות לאתגרי מערכת הבריאות בישראל. "ARC מקיימת שיתופי פעולה עם מרכזים רפואיים אקדמיים מובילים בארץ ובעולם, סטארטאפים, תאגידים אסטרטגיים וקרנות הון ומשקיעים. בכך ניתן להבטיח שהחדשנות תסלול את דרכה מסביבת הפיתוח לשוק ותיצור ערך אמיתי ומשמעותי למטופלים", מסביר פרופ' צימליכמן. "אנחנו מאמינים בחדשנות חוץ-ארגונית ורואים חשיבות בעבודה עם ארגונים וגופים מהתעשייה כמו אסטרהזניקה".
אסטרהזניקה משתפת פעולה במסגרת BeyondBio גם עם אחת מחברות הייעוץ ופיתוח הטכנולוגיות הגדולות בעולם – Accenture (אקסנצ'ר). "אנחנו עוסקים בתכנון והטמעה של המערכות הטכנולוגיות המתקדמות ביותר", מסבירה גלי הלפרן ויינרמן, מנהלת שותפויות מדעי החיים באירופה ב-Accenture. "כך למשל באמצעות אנליזות של מידע רפואי ניתן לטפל בחולים ולאתר מצבים שבהם ניתן למנוע תחלואה קשה באמצעות איתור מוקדם. הטכנולוגיה והיכולת שלנו בתחום תומכת בהצלת חיים ובשיפור איכות החיים לחולים". לדברי הלפרן-ויינרמן, עם הכניסה של מערכות לניהול מידע ותיקים רפואיים, נעשתה קפיצה משמעותית בידע וביכולות של מערכות הבריאות לעסוק גם בחיזוי ובמניעת מחלות. "אבחון מוקדם מוריד עלויות למערכות הבריאות, מה שמאפשר לפזר את המשאבים בצורה טובה יותר כך שגם המבטחים רואים ערך בשמירה על בריאות הציבור ובחיזוי מוקדם".
דאטה ומידע דיגיטלי בעולם הבריאות קיבלו משמעות יוצאת מגדר הרגיל השנה, זאת בעקבות מגפת הקורונה שבה נעשתה קפיצה טכנולוגית משמעותית כדי להתאים את הרפואה אל הגבלות הריחוק החברתי. "אנו רואים יותר ויותר שהניטור והקשר היומי עם צרכני הבריאות הם דרישה בסיסית בשוק הבריאות, ולכן חברות מדעי החיים משתמשות בפתרונות דיגיטליים כדי לתקשר עם הלקוחות שלהן בצורה רציפה, מדויקת ומותאמת אישית. בנוסף, הדיגיטיזציה בתחום מאפשרת התאמה אישית של הטיפול כדי לא לאבד זמן יקר על טיפול שאינו אפקטיבי או שלא מתאים לחולה ולאורח חייו", אומרת הלפרן-ויינרמן. "יחד עם זאת, אנחנו עדיין רואים פערים בין הפוטנציאל של הטכנולוגיה ליישום בשטח. במחקר שוק שנעשה בחודש שעבר בתחום האונקולוגיה שיתפו האונקולוגים כי הם זקוקים למידע ופתרונות טכנולוגיים של מערכות תומכות-החלטה על מנת לאמץ בצורה טובה יותר את הרפואה המותאמת אישית".
למידע נוסף על תוכנית BeyondBIo היכנסו>