תקשורת היא הבסיס לכל מערכת יחסים. שמענו את זה כבר אלפי פעמים קודם וסביר שנשמע עוד טריליון פעמים בעתיד. ובכל זאת, יש מצב שהתקשורת החיונית הזו היא קצת אוברייטד או אולי פשוט הטעו אותנו כל הזמן הזה? מטפלת זוגית בשם ד"ר לורן קוק באה ללמד אותנו שיש תקשורת ויש תקשורת, ומילים – כידוע לכולנו – הן כוח כך שחשוב לבחור אותן בקפידה. כמה בקפידה? ובכן, לדבריה יש שתי מילים שממש כדאי לאמץ בשיח הזוגי ושתיים שממש לא.
אתם כבר יכולים לנחש שמשפטים כמו: "מי מכניס ככה כלים למטבח, מי? אתה אימבציל או שאתה משחק אותה כזה?" פחות יעשו את העבודה. אם כי תופתעו לגלות שלדברי המומחית, יש הרבה יותר גרוע. לדבריה, הדבר הרע באמת מתחיל כשמתפתחת אדישות והתעלמות בין שני אנשים שחיים יחד. "כשזוגות מפסיקים להילחם לחלוטין או מתעלמים בשעת אי הסכמה, מדובר במצב שקשה מאוד להחיות. הדבר עלול להעיד שאחד מבני הזוג או שניהם כבר לא ממש מעוניינים בבריאות הקשר".
שתי המילים הכי חשובות לאמץ ללקסיקון: יכול/ה ומעוניין/נת
ובכל זאת, גם כשאתם "מתנגחים" באופן בריא, יש משמעות למילים שתבחרו. "שתי מילים אלו קריטיות עבור מערכת היחסים שלכם", אומרת ד"ר קוק ומסבירה כי הן מעידות על "רמה של כוונה ואכפתיות יותר מאשר הנחה ופקודה". כך למשל, תוכלו לשאול את בן/בת הזוג שלכם, האם הוא מעוניין שתכינו לו ארוחת ערב או טוב יותר: האם הוא יכול להכין לנו? במקום ה"אין כלום לאכול? אני רעב כמו זאב" הקלאסי. סמנטיקה היא הכול.
"בעוד שחלק עשויים ללגלג ברעיון של בקשת אישור מהאחר, בואו נהיה ברורים", מבהירה ד"ר קוק. "שילוב שאלות במערכת היחסים שלכם לא אומר שאתם מתייחסים לאחר כמו לילד או שאתם לא מסוגלים לקחת החלטה בעצמכם. עצם השאלה המכבדת יוצרת שקיפות ופתיחות בדינמיקה ומעניקה תחושה של עבודת צוות". לעצתה, בפעם הבאה שהפרטנר מתרשל במטלות הבית, במקום לתקוף, לשצוף ולהתמרמר - נסו: "מצב שאתה יכול לשטוף כלים היום או לפנות את המדיח?" מרענן משהו.
שתי המילים שכדאי שתוציאו מהלקסיקון: צריך/כה ושונא/ת
המילה "צריך" היא חתיכת מכשול שרובנו נופלים בו, כך לטענת ד"ר קוק. לדבריה, המילה הזו משקפת הרבה מאוד שיפוטיות והשוואות תמידיות לאחרים, כמו למשל "תראה את נועם ויעל, אנחנו צריכים גם לעשות כמוהם". התחושה היא שתמיד הדשא של השכן ירוק יותר ועלינו להתאמץ. "שימוש במילה 'צריך' יוצר מיד דינמיקה לא שוויונית. כשאחד מבני הזוג אומר לשני מה עליו 'לעשות', הוא מעבירם מסר שהשני במצב נחות. ואם בני הזוג ממשיכים לתקשר אחד לשני שהם צריכים בית גדול יותר למשל, הם למעשה אומרים לעצמם שהם פחות טובים מאחרים". בסופו של דבר, זו מילה שאינה משרה ביטחון, קבלה ורוגע בזוגיות.
עוד ב-mako בריאות:
>> זה מה שיקרה לגוף שלכם אם תתעוררו כל יום ב-5 בבוקר
>> זה מה שצריך לעשות כדי לפצות על יום של ישיבה
>> 52 קילו ב-9 חודשים, בלי לוותר על פיצה יומית
המילה השנייה היא ללא ספק אחת המילים שכדאי להשמיד מהלקסיקון הכללי ולא רק הזוגי. "השנה הזמינה הרבה מאוד מרירות", אומרת ד"ר קוק. "וכשאנחנו מרגישים כעוסים, אנו נוטים להשתמש בשפה בוטה יותר גם על הדברים הקטנים. זה לא חייב להיות 'אני שונא/ת אותך' צורם, אלא זה בא לידי ביטוי ביומיום. 'אני שונא את האוכל הזה/ שונאת את הספה שלנו". ד"ר קוק מזהירה כי דיבור נגוע ורעיל עלול להכניס במערכת היחסים הרבה מאוד עויינות שלא מפנה מקום לקלילות. במצבים לא פשוטים, כולנו זקוקים לפרוק זעם ותסכול אבל חשוב גם להיות מודעים למילים שאנחנו משתמשים בהן כי יש להן הד וכוח.