"בכל התרבויות, לאורך כל ההיסטוריה, בני אדם מייחסים חשיבות אדירה לחלומות שלהם. אם נסתכל במורשת שלנו, אז ספר החלומות הגדול הוא ספר בראשית. יש שם שלושה חולמים גדולים - יעקב אבינו, בנו יוסף והבוס שלו פרעה. בחלומות שלהם הם מנבאים את הדברים שיקרו קדימה ומתקשרים עם אלוהים.
"החשיבות האדירה של החלומות נכחה בכל התרבויות, עד שהגיעה התרבות המערבית המודרנית ואמרה: שטויות. בסוף המאה ה-19 הדעה הרווחת הייתה שלחלומות אין בעצם משמעות ושהם תוצאה של פעילות מוח אקראית. על הרקע הזה, נוירולוג יהודי בווינה בשם פרויד התחיל להתרכז בחלומות שלו.
"במשך כמה שנים, פרויד הקליט ורשם לעצמו את החלומות שלו. הוא ניסה להבין את המשמעות שלהם. לפרויד הייתה תיאוריה על חלומות שהוא ידע כי היא תביא לו הרבה צרות. פרויד אמר שלחלומות יש משמעות עמוקה. בספר הגדול שפרסם בשנת 1900, "פשר החלומות", כתב בהקדמה שלו: "להגיד שלחלומות יש משמעות זה דבר שהוא נחלתם של נשים ופשוטי העם, אבל לא הייתה לי ברירה - בדקתי, חקרתי ואני חושב שלחלומות יש משמעות אדירה. חלומות הם מסר מן הלא מודע".
"כשאנחנו מסתכלים על החלומות שלנו אנחנו בעצם מקבלים מסר מוצפן מהלא מודע שלנו. הגישה הפסיכו-אנליטית לחלומות מאפשרת לנו להקיש ולהבין כל מיני דברים על הלא מודע שלנו ועל הדברים שאנחנו רוצים דרך החלום. פרויד טען שכל חלום הוא הגשמת משאלה, שהכוח המניע של החלום זה משהו שאנחנו רוצים, אין לנו אותו ואנחנו שואפים אליו".
"אבל יש לנו גם חלומות איומים, שבהם קורים דברים נוראיים. פרויד התעקש בתחילת דרכו שגם אלה מקרים של הגשמת משאלה. אתן דוגמה ממטופלת שהייתה לי לפני הרבה שנים: בחורה צעירה שאחרי החתונה חלמה שלבעלה יש סרטן בגרון. 'אני אוהבת אותו, איך זה יכול להיות שאני חולמת את זה?'. כשעבדנו על זה, התברר ששניהם שחקנים בלהקת שחקנים חצי חובבנית. יש הרבה נשים, מעט גברים, היא מקבלת תפקידים קטנים והוא גדולים. הם יושבים בבית ולומדים בעל פה, אך לה יש שלוש שורות ולו מונולוג של שני עמודים. היא שומעת ושומעת אותו, ולכן 'סידרה' לו סרטן בגרון כדי שישתוק".
"בהמשך חייו פרויד שינה את דעתו על העניין הזה ואמר שישנם חלומות טראומטיים שבהם משהו חוזר אלינו עוד ועוד ועוד. אין פה שום דבר טוב, רק חזרה של דברים רעים שקרו - ובגלל זה הוא הכניס את נושא דחף המוות".
"ההשקפה של פרויד על חלומות הייתה די דומה להשקפה הקלאסית המקורית, או אם תרצו - העממית על החלומות. חלום מביע איזושהי משאלה ונותן לנו איזשהו מסר מוצפן בתוכו. פרויד חטף הרבה מאוד ביקורת על הדבר הזה, אבל המשיך להתעקש שהחלומות הם דרך המלך ללא מודע. הוא קיווה שאותו ספר מפורסם ב-1900 יסלול את דרכו אל קביעות אקדמית, פרופסורה וכדומה, אבל הדברים האלה לא קרו והספר היה כישלון שיווקי מוחץ".
"120 שנה אחרי זה, אנחנו יכולים להגיד שהספר הזה שינה את פני המאה ה-20. פרויד בדק וטבע בו את אותם העקרונות שאנחנו יודעים היום, שיש לנו בתוך המוח והנפש את הלא מודע. החלומות מספרים לנו איך פועל הלא מודע שרוצה את מה שהוא רוצה, לא מציית לפקודות ההיגיון ולא מתבלבל מסתירות פנימיות. זה אותו חלק פרימיטיבי שכשהוא יוצא החוצה ומתחיל לנהל את המציאות, אנחנו רואים פוליטיקאים גדולים ביבשת שמעבר לים שמתבטאים היישר מהלא מודע שלהם ומה שהם אומרים זה מה שהם רוצים שיהיה".
"הגישה הפסיכו-אנליטית ספגה הרבה מאוד ביקורת והנקודה שבה התערער האמון קרתה בשנות החמישים, כשסוף-סוף אפשר היה לרשום פעילות חשמלית מהגולגולת. התגלה שכשבני האדם חולמים ישנו סוג מיוחד של פעילות חשמלית שנקרא שנת רע"מ, או 'ריצודי עיניים מהירים'. מדובר במצב שבו הבן אדם חולם, הגוף שלו משותק אבל העיניים שלו רצות. התברר שאם אתה מעיר אנשים בדיוק כשהם חולמים וכשיש להם שנת ריצודי עיניים, הם בדרך כלל יזכרו חלום".
"אז, התעוררה תקווה גדולה בעולם המדעי שהנה נצליח סוף-סוף לפצח את סוד החלום, ושאם נלמד טוב טוב את ה-EEG, אותה פעילות חשמלית מוחית בזמן החלומות, נוכל לפצח את החלומות. עבדו על זה הרבה אנשים חכמים לאורך זמן, אבל לא הצליחו בכלום. קרה אפילו דבר יותר גרוע - הסתבר בשנות ה-60 על ידי חוקר ששמו אלן הובסון שהפעילות החשמלית במוח מופעלת מאזור מאוד אחורי שנמצא בגזע המוח, ולא יכול להיות לו קשר לרצון חופשי או למשאלות. כאשר הדבר הזה התברר, חזרו למסקנה שלחלומות אין משמעות ושפרויד טעה".
"חוקר נוירופסיכולוג בשם מארק סולמס אמר, בואו נסתכל על זה עוד הפעם. הוא אסף את כל המקרים המדווחים בספרות של אנשים שהפסיקו לחלום. כמעט כולנו חולמים, אבל ישנן פגיעות מוחיות מסוימות שבגללן אנשים מפסיקים לחלום. סולמס גילה שהפגיעות האלה לא קשורות לגזע המוח, אלא מעורבות בהן אזורים מאוד מתקדמים במוח, פרונטליים, שלא קשורים לרצון, לשאיפות, לתפיסת העצמי וכדומה".
"התברר שלחלומות ככל הנראה יש משמעות והם באמת נובעים מתוך רצונות שלנו. בחנו מחדש ניתוח איום ונורא שעשו אותו בשנות החמישים בארצות הברית שנקרא 'לויקוטומיה מצחית'. האיש שתיכנן אותו וקיבל פרס נובל בשנת 1949 - אבל היום אנחנו מתביישים בו - הוא הנוירולוג אנטוני אגש מוניש. מוניש המציא טיפול לחולי נפש. כשאנחנו שומעים את הביטוי 'לויקוטומיה' אנחנו חושבים על זה שפותחים למישהו את הראש ומוציאים לו אונות מדממות, אבל זה לא נכון".
"זה היה ניתוח קטן שנעשה בהרדמה מקומית בעזרת פטיש ואזמל. היו נותנים הרדמה מקומית מעל העיניים של המנותח, המנתח היה מדבר איתו בזמן שהוא ער, לוקח את הכלי שנקרא לויקוטום, מכוון אותו אל הנקודה שמעל העיניים שלו ועם הפטיש עושה תנועה כמו וישר ויוצא, אותו הדבר גם בצד השני. זה היה הופך אנשים ליותר נוחים לשימוש, הם היו פחות מתלהבים. למי שראה 'קן הקוקיה', זה מה שעשו לג'ק ניקולסון בסרט".
"מוח מוכרח לחלום כי מה שהוא עושה בזמן שהוא חולם, זה עובר על כל הזיכרונות והרשמים שאגרנו במשך היום, מפלטר אותם, שומר את החשובים ונפטר מהלא חשובים. חרדות גדולות שלנו, כמו לפני בחינה במתמטיקה או אם נפילת השיניים, טבועות עמוק בהרבה מאגרים במוח שלנו"
"את הניתוח הזה אנחנו לא עושים יותר, יש לו תוצאות איומות - אחת מהן זה שבני אדם מפסיקים לחלום. כשבדקו מחדש את הספרות של שנות החמישים, התברר שבעלוני ההדרכה לנוירוכירורגים כתוב שמתי שתראה את הפציינט בביקורת, תשאל אותו אם הוא עדיין חולם. אם הוא עדיין חולם, תדע שצריך לחזור על הניתוח כי לא עשית אותו טוב. היום אנחנו יודעים שלמרות ששנת רע"מ חשובה לחלום, המניע לחלום והכוח שמפעיל את החלום באים מהאזורים הקדמיים של המוח, אזורים שקשורים לרצון, לשאיפות וכדומה. כשאנחנו מנתקים את הדבר הזה, אנשים פשוט מפסיקים לחלום, פשוטו כמשמעו".
עוד ב-mako בריאות:
>> תופעת הלוואי של החיסון שעלולה להדאיג נשים
>> פונתה לביה"ח לאחר שהתעלפה – וזה מה שהתגלה
>> מומחה מזהיר: "המגפה הבאה נמצאת מעבר לפינה"
"אז מה למדנו? לחלומות יש משמעות עמוקה והם נובעים משאיפות שלנו, משאלות שלנו וגם מפחדים שלנו. יש סטטיסטיקה לא נחמדה שאומרת, שכשאתה אוסף חלומות מהרבה מאוד אנשים, בערך שליש מהם טובים ושני שליש לא טובים. כשאני חולם שנופלות לי השיניים, מה זה אומר? כשאני חולם שאני נופל, מה זה אומר? כשאני רוצה לזוז ולא מצליח, מה זה אומר? אלה חלומות סטריאוטיפיים רגילים שלכל אחד מהם יש משמעות של בדיוק אותם הדברים שאתם חושבים".
"החלומות הם הכוח החזק בעולם. דרך החלום אתה צופה אל מה שאיננו, אל העתיד, ואתה אומר - יש לי חלום. המדינה הזאת נוסדה על ידי אנשים שישבו בכל מיני חורים על פני כדור הארץ, לא היה להם מושג מה קורה פה, אבל היה להם חלום והחלום הזה הוציא אותם מהבתים שלהם ושלח אותם על פני חצי כדור הארץ, והביא אותם לפה בתנאים לא טובים כדי להילחם על דבר שהם חלמו אותו. בואו לא נזלזל בחלומות, זה הדבר הכי יקר, הכי טוב והכי נהדר שלנו. אני מהדהד את המילים של מרטין לותר קינג - 'יש לי חלום'".
אותם חלומות סטריאוטיפיים, מה המשמעות שלהם?
"צריך להבין איך חלומות עולים. חלומות הם בעצם הפעלה של רשתות עצביות בתוך המוח. כשמונעים מאנשים לחלום, הם מתחילים לחלום בעירנות. המוח מוכרח לחלום כי מה שהוא עושה בזמן שהוא חולם, זה עובר על כל הזכרונות והרשמים שאגרנו במשך היום, מפלטר אותם, שומר את החשובים ונפטר מהלא חשובים. חרדות גדולות שלנו, כמו לפני בחינה במתמטיקה או אם נפילת השיניים, טבועות עמוק בהרבה מאגרים במוח שלנו".
"הפסיכו-אנליטים יגידו שאצל גברים, חלומות כמו נפילה מצוק או נפילת שיניים קשורים לפחד מסירוס ולכוח גברא. אחד ההבדלים הגדולים בין גברים לנשים, זה שגברים בממוצע נוטים יותר לחלום חלומות שבהם הם עפים. בדרך כלל אלה החלומות הכי יפים, כשאתה עף לבד באוויר. אחד הדברים המעניינים יותר, ואני לא חותם לכם שזה מדעי, שבשנים האחרונות שבהן נשים מקבלות יותר זכויות ויותר מקום, יותר נשים מתחילות לחלום חלומות שבהם הן עפות".
האם אפשר להכווין את עצמנו לחלומות ספציפיים שאנחנו רוצים?
"יש מושג של פרויד שנקרא 'שארית היום', שמחקרים כמותיים תיקפו אותו. לעיתים קרובות כשבודקים את תוכן החלומות אפשר לראות שבתוך החלום יש משהו שקשור למה שקרה ב-24 השעות האחרונות, או מאז הפעם האחרונה שהנבדק ישן. לדוגמה, ראו שאפשר לגרום לאנשים לחלום על צורות של משולש, אם לפני שהם נרדמים מראים להם הרבה משולשים. כששואלים אותם אחר כך על החלומות שלהם, מגלים שיש מספר עצום של משולשים בחלומות שלהם. אם לפני השינה תחזרו בראש שוב ושוב על הדבר הטוב שאתם רוצים שיקרה בחלום, זה מעלה את הסיכוי שזה יקרה".