כמעט 90% מהאנשים המאובחנים עם הפרעת קשב סובלים מהפרעה נוספת, השכיחות ביניהן הן דיכאון, חרדה והתמכרות, והרשימה עוד ארוכה. ההפרעות הנלוות יכולות להיות גנטיות (קשורות לדופמין החסר), יכולות לנבוע מהפרעת הקשב עצמה, או מאורח החיים הלא בריא שמתפתח בעקבותיה.

יש סיבה ששמה השני של הפרעת הקשב הוא: "הפרעת מטרייה", שכן היא חולשת על כל תחומי החיים (לימודים, עבודה, זוגיות, הורות ועוד). הפרעת קשב לא מטופלת תעלה את הסיכון להפרעות נוספות. כאשר לא מתייחסים להפרעת הקשב מתפיסות שונות כמו: "אני נגד ריטלין" (ישנם טיפולים נוספים), "לכולם יש הפרעת קשב" (זו סטיגמה!), "זו בעיה של בית הספר" (הפרעת קשב לא באה לידי ביטוי רק בלימודים!), הילד מסתדר או צריך להתחשל בחיים - מעלים את הסיכון להפרעות מתחומים אחרים להתפתח. ילד כזה ייטה יותר לפתח חרדת בחינות, דיכאון מהקשיים בלימודים, הפרעת התנהגות בגלל התזזיתיות, והתמכרויות שונות להרגעה עצמית (סמים, סיגריות, אכילה). 

עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >

חרדה  (צילום: צילום מסך מתוך ווטסאפ, shutterstock)
צילום: צילום מסך מתוך ווטסאפ, shutterstock

אלו הסיכונים הבריאותיים הנלווים להפרעת קשב וריכוז:

משקל יתר

זה לא יהיה קל לעיכול, תרתי משמע, כי נתחיל בתחום התזונה. מחקר בשבדיה שכלל 2.5 מיליון איש מצא שלאנשי הקשב יש פי 3 סיכון להשמנה. מטה-אנליזה שכללה 43 מחקרים עם יותר מ-700,000 נבדקים, מצאה כי אנשי קשב שאינם מטופלים תרופתית הם בעלי 50% יותר סיכון להיות במשקל יתר. גם האחוזים בקרב הפרעות אכילה גבוהים יותר (בולימיה למשל: 12%).

בעיות שינה

מתקשים לישון? מאמר מטה-אנליזה שנערך לאחרונה ובדק 1126 מחקרים, מצא כי 75% מאנשי הקשב סובלים מבעיות שינה, כמו הירדמות מאוחרת, קימה במהלך הלילה, קושי להתעורר ושינה פחות איכותית. אז אל תכעסו על הילד שאתם לא ישנים בגללו, זו לא אשמתו (באופן כללי זו תפיסה שצריך לאמץ בקיומה של הפרעת קשב, אבל זה כבר לכתבה אחרת).

חרדה ודיכאון

כדאי לשים לב במיוחד למצב הנפשי. 30-50% סובלים מדיכאון, 25-50% מחרדה. גם ילדים - נמצא כי 18.4% מילדי הקשב יחוו דיכאון עד גיל 18, בהשוואה לילדים ללא הפרעת קשב (רק 1.6%). בחצי מהמקרים ההקשר גנטי ובחצי השני הדיכאון נובע מהתסכול שנגרם מהפרעת הקשב.

אישה אילוסטרציה (צילום:  Marjan Apostolovic, Shutterstock)
עומס נתונים מכביד | צילום: Marjan Apostolovic, Shutterstock

מחלות אוטואימוניות

לאוכלוסיית הקשב קיים פי 2 סיכון לחלות בהן. מחקר שנערך על יותר מ-5 מיליון נבדקים, מצא סיכון גדול יותר לצליאק, קוליטיס, אקזמות ודלקת מפרקים. מחקר בשבדיה שכלל 1.5 מיליון אנשים, מצא שלאלו הסובלים מאסטמה יש 45% יותר סיכון להפרעת קשב. לגבי אלרגיות: 50%. מחקר עם כמיליון וחצי משתתפים מצא שבקרב מבוגרים ישנו 70% יותר סיכון לאבחן הפרעת קשב אצל הסובלים מסכרת מסוג 2. מחקר נורבגי שנערך על כ-2.5 מיליון תושבים מצא שקיים 30% יותר סיכון לפסוריאזיס אצל גברים עם הפרעת קשב, ואצל נשים: 50%. באפילפסיה: פי 2.5 סיכון, במיגרנות: פי 4, במחלות מטאבוליות: פי 9, באטופיק דרמטיטיס: פי 2, בדלקת ריאות ויראלית: פי 5 ובלחץ דם: פי 2 יותר סיכון.

יש צד אופטימי בכל זה?

ילדים ומבוגרים רבים מפספסים את אבחנת הפרעת הקשב, או מאובחנים בטעות עם הפרעות אחרות, כך למשל הם עלולים לחשוב שמקור הבעיה הוא חרדה, כשלמעשה המקור הוא הפרעת קשב. חשוב לעשות אבחון מלא ומקיף, ומשם להגדיר תוכנית טיפול מותאמת. כך למשל טיפול תרופתי הוכח כמפחית את הסיכונים ומונע התפתחות הפרעות נלוות.

ד"ר שירלי הרשקו, מומחית בהפרעת קשב ולקויות למידה, חוקרת ומרצה באוניברסיטה העברית, מאבחנת, מטפלת, מדריכת הורים, בעלת האתר, הפודקאסט והקהילה וכותבת הספר בשם: "אנשי הקשב".