ערפול מוחי: התופעה המטרידה מהקורונה חוזרת אחרי המלחמה

לאחר מגפת הקורונה, חלה עלייה משמעותית בדיווחים על תסמינים של מה שמכונה "ערפול מוחי", תופעה שיכולה להתבטא בבלבול או בחוסר ארגון, בקשיי ריכוז, בקושי במיקוד או בתרגום המחשבות למילים, באיטיות המחשבה, ביכולת העיבוד, בהפרעות שינה, עייפות כרונית ואף פגיעה בזיכרון, בעיקר בשמות. רבים דיווחו באותה עת על קושי בביצוע מטלות יום-יומיות פשוטות, קשיים בזיכרון ובקבלת החלטות - וכי הם "מרגישים משהו בתוך הראש, מעין ערפל כזה". יותר מכך, חוקרים מצאו כי הנזק לחומר הלבן של המוח לאחר הידבקות בקורונה דומה לפגיעה קוגניטיבית שנגרמת מטיפולי כימותרפיה בחולי סרטן.

אך מסתבר שהתופעה חזרה לחיינו לאחר מלחמת "עם כלביא". "בשבועות האחרונים אנחנו פוגשים יותר ויותר מטופלים שמספרים על תחושות של עייפות שלא עוזבת, ירידה באנרגיה, קושי להתרכז, בלבול, תחושת חוסר מיצוי, וזה גם כשאין סיבה רפואית ברורה או רקע רפואי קודם לכך", מסביר ד"ר דין ריכטר, רופא משפחה, מחוז דן פתח תקווה כללית. "אלו אינם רק תסמינים פיזיים של הגוף, אלא גם סימנים של נפש עייפה, שמבקשת הקשבה. בתקופה כל כך מתוחה, כשברקע מלחמה, אי-ודאות ודאגה מתמדת, זוהי תגובה טבעית ונורמלית למציאות שאינה נורמלית. אי אפשר להפריד בין הגוף לנפש. הכאב הרגשי מוצא את דרכו גם אל הגוף".

לדברי ד"ר ירדן לוינסקי, פסיכיאטר ראשי בחטיבת הקהילה של כללית, זה קורה גם בעקבות מתח נפשי מתמשך. "אחרי מצבי סטרס קיצוניים, זה מאוד נפוץ שאנשים מרגישים עייפות, ירידה בריכוז, ערפול מוחי וקושי בתפקוד, זו תגובה שהיא נורמלית ויש לזה כל מיני סיבות. כשאנחנו בסטרס בזמן המלחמה, בזמן נקודת קיצון, רוב האנשים מחזיקים את המתח, ערניים יותר, מפעילים את כל מנגנוני ההישרדות שלהם וכשנגמר האירוע המתח משתחרר ואז יש את כל התגובות האלה; תשישות גופנית ונפשית, צורך לישון יותר, קושי להתרכז או אפילו חוויה של קריסה", הוא אומר.

"בישראל, אפשר להוסיף לזה עוד רובד - מצב חריף מתמשך, שחיקה שמגיעה מתקופה ארוכה מאוד של אזעקות, חדשות, כל יומיים  שומעים שמישהו נהרג, ילדים בבית, בעצם מערכת העצבים שלנו פועלת בעוצמה מאוד גבוה לפחות מ-7 באוקטובר", הוא מסביר, "זה הגיע לאיזשהו שיא במהלך עם כלביא. אחרי זה יש ירידת מתח וזה מייצר את העייפות כי הגוף משדר לנו את הצורך להירגע, להתאושש, לדאוג לעצמנו".

איך אפשר לטפל בזה?
"מנוחה, לאפשר לעצמנו זמן להתאוששות. במדינת ישראל אנשים נהרגים בבוקר ובערב אומרים 'חזרה לשגרה, מחר בתי ספר, חוזרים לעבודה' - ואולי הגוף יכול לעשות את הדברים האלה, אבל בנפש זה לא עובד ככה. אנחנו צריכים להבין שיכול להיות שנצטרך זמן התאוששות - זה יכול לקחת יום או שבוע וצריך לתת לאנשים להתאושש - בהורדת לחץ בעבודה, לקבל קצת פחות משימות או אפילו לנסות להשיג שקט מוחלט.

"יש אנשים שהדבר הזה הוא סימן שהם צריכים משהו יותר - לדבר, לקבל איזושהי תמיכה או לצאת לנופש. צריך לראות כמה זמן זה נמשך, זה הפרמטר המרכזי – אם זה יומיים או שבוע זה נורמטיבי לחלוטין - אבל אם זה מתמשך צריך לקבל עזרה ויש סוגים שונים ומגוונים של עזרה שאפשר לקבל היום", הוא אומר. 

בינואר 2023 דווח כי כ-70 אחוזים ממחלימי הקורונה סובלים מ"ערפול מוחי". בריאיון ל-mako בריאות שנערך באותה עת, פרופ' יאיר למפל, נוירולוג בבי"ח וולפסון, סיפר כי "יש הרבה מטופלים שמדווחים על התופעה. הם מספרים על כך שהיכולת הקוגניטיבית שלהם פחות מפותחת. הם לא מסוגלים לזכור, הם מעופפים, מרגישים משהו בתוך הראש, לא קולטים מהר, צריכים לקרוא הרבה פעמים את החומר. רבים מהם מספרים שהם 'לא אותו אדם'. "יש לי מקרים של מטופלים צעירים שנאלצו להפסיק את הלימודים, את המהלך הנורמלי של החיים, מתוך תקווה שזה יסתדר עם הזמן, אבל יש גם מקרים שבהם המוח כלל לא חזר לתפקוד רגיל".

מה הגורם המקשר - בין הקורונה לתקופה כעת?
"יש אנשים שחוו את זה כי הם חלו בקורונה או אנשים שהיו בבית בבידוד - וזה אותו מנגנון בעצם. רק שבקורונה זה דעך בהדרגה, היא לא נגמרה ביום אחד וכאן זה פשוט נגמר ולכן מרגישים שזה כל כך קיצוני".