אחד מכל ארבעה אנשים בישראל לוקה בחרדה. זה נתון בהחלט מדאיג, בייחוד כשרבים מהלוקים בחרדה לא יהיו מסוגלים לממן טיפול מתאים. והבעיה היא לא רק בישראל, אלא גם במקומות רבים ואחרים ברחבי העולם. אולי זאת הסיבה שחוקרים רבים מנסים למצוא דרכים מגוונות להתמודדות עם חרדה, כאלה שיעזרו גם לאנשים שטיפול אינו אופציה עבורם. כעת מחקר שפורסם בכתב העת המדעי Proceedings of the National Academy of Sciences מנסה להציע שיטת התמודדות חדשה.

>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?

חוקרים מאוניברסיטת ייל ומכללת וייל קורנל ללימודי רפואה טוענים כי מצאו דרך חדשה שיכולה לסייע להתמודד עם חרדה – שימוש ב"סימן בטיחות". לפי החוקרים, בקרב בני אדם ועכברים, סימן או צליל שלא נקשרו מעולם לאירועים שליליים יכולים להקל חרדה, באמצעות קשר מוחי שמופעל על ידי טיפול התנהגותי.

סימן בטיחות יכול להיות יצירה מוזיקלית, אדם או חפץ כמו בובה של בעל חיים, המייצגים היעדר איום", מסבירה פאולה אודריאוזולה, דוקטורנטית בייל ואחת ממחברות המחקר. שיטה זו שונה מטיפול התנהגותי, שחושף מטופלים בהדרגה למקור הפחד שלהם, כמו כלבים, עד שהמטופל לומד שכלב לא מהווה איום והחרדה פוחתת. מלבד זאת, להרבה אנשים הסובלים מחרדה, טיפול בחשיפה לא תמיד עוזר – והמחקר החדש עשוי להסביר מדוע.

אוזניות, אישה (צילום: Shutterstock/Eugenio Marongiu)
יצירה מוזיקלית יכולה להיות סימן בטיחות | צילום: Shutterstock/Eugenio Marongiu

עוד ב-mako בריאות:
>> קנתה כרטיס להודו ואז הגיעו תוצאות הבדיקות
>> 10 הטיפים הכי חשובים בשמירה על הבריאות
>> מחקר: זו השעה הכי מומלצת לארוחת ערב

אלטרנטיבה טובה לאנשים שטיפול התנהגותי-קוגניטיבי לא יעיל עבורם

במהלך הניסוי, משתתפים עברו התניה, שלפיה קישרו צורה מסוימת לאיום וצורה אחרת להשלכות לא-מאיימות (בעכברי מעבדה השתמשו בטונים ולא בצורות). הצורה שהתקשרה לאיום הוצגה בפני המשתתפים ולאחר מכן הוצגו בפני המשתתפים שתי הצורות יחד. כשהוסיפו את הצורה הלא מאיימת, זו שמהווה "סימן בטיחות" – היא גרמה להפחתת הפחד בהשוואה לתגובת המשתתפים לצורה שהוגדרה כמאיימת כשהוצגה לבדה.

דימות מוחי של בני אדם ועכברים שהוצגו בפניהם סימני בטיחות הראה שגישה זו הפעילה מערכת נוירונים שונה במוח מזו המופעלת בעת טיפול התנהגותי-קוגניטיבי, מה שיכול להצביע על כך שסימן בטיחות עשוי להיות דרך יעילה להרחיב טיפולים קיימים.

"טיפול מבוסס חשיפה מתבסס על העלמת הפחד, ולמרות שזיכרון בטיחותי נוצר במהלך הטיפול, הוא תמיד 'יתחרה' עם הזיכרון המאיים הקודם", מסבירה דילן גי, מורה מן החוץ לפסיכולוגיה בייל ואחת ממחברי המחקר. "תחרות זו הופכת טיפולים קיימים נתונים לחזרה של הפחד – אבל אין זיכרון מאיים שמקושר לסימן בטיחות". במילים אחרות, בעוד שבטיפול התנהגותי הפחד עלול לחזור, בטיפול בעזרת סימן בטיחות, זה ככל הנראה לא יקרה. זה לא אומר שטיפול התנהגותי-קוגניטיבי לא יעיל, אלא שעבור אנשים מסוימים הוא עשוי לעזור פחות. במקרים כאלה, החוקרים טוענים כי השיטה שלהם יכולה להוות אלטרנטיבה לטיפול, במיוחד בקרב אנשים הסובלים מחרדה.