מחקר: עלייה חדה בפניות לער"ן אחרי 7 באוקטובר – אך ירידה בפניות עם תוכן אובדני

אירועים טראומטיים לאומיים ומלחמות ממושכות מגבירים מצוקה נפשית באוכלוסייה, אך הקשר בין אירועים כאלה לבין אובדנות מורכב ואינו בהכרח מיידי או ליניארי. ישנן עדויות לכך שהופעת אובדנות או שינוי בעוצמתה עשויים להתפתח בהשהיה ולהשתנות לאורך זמן בהתאם להתמשכות האירוע ולאופן התפתחותו.

לפיכך חברו ד"ר שירי דניאלס, מהמסלול האקדמי המכללה למינהל ועמותת ער"ן, פרופ' גיל זלצמן, ממרכז בריאות הנפש גהה ואוניברסיטת תל אביב, ד"ר ליאת יצחקי, מאוניברסיטת קולומביה והמכון הפסיכיאטרי של מדינת ניו יורק, ד״ר אוהד שפסנוול, ממכללת עמק יזרעאל,

ד"ר אלה שראל מהלב, המסלול האקדמי המכללה למינהל ומרכז בריאות הנפש גהה, וד"ר ג'וי בנטוב מאוניברסיטת חיפה למחקר שמטרתו לבחון כיצד משתנים דפוסי אובדנות כפי שהם משתקפים בפניות לקו הסיוע הלאומי בישראל במהלך השנה שלאחר מתקפת הטרור של 7 באוקטובר, בתוך מציאות של מלחמה מתמשכת.

המחקר, שפורסם לאחרונה בכתב העת Journal of Psychiatric Research, התבסס על עיצוב אורכי וניתוח כלל הפניות לשירות עזרה ראשונה נפשית במגוון ערוצים, ובהם טלפון ושירותים מקוונים. במסגרת המחקר נותחו 615,046 פניות שנאספו בין 7 באוקטובר 2022 ל-2 בנובמבר 2024 וכוללים שנה לפני המתקפה ויותר משנה אחריה.

הנתונים מצביעים על עלייה מיידית ומשמעותית במספר הכולל של פניות מצוקה לאחר מתקפת 7 באוקטובר. במקביל נמצאה ירידה מתמשכת הן בשיעור והן במספר הכולל של הפניות הכוללות תוכן אובדני לאורך שנת המלחמה. החוקרים מציינים כי ממצאים אלה מתיישבים עם עדויות קודמות שלפיהן מצוקה מוגברת הקשורה למלחמה לא מובילה בהכרח לעלייה בסיכון אובדני, ייתכן בין השאר בשל גורמים כגון לכידות חברתית.

הממצאים מדגישים שמלחמה מתמשכת יכולה להוביל לעלייה חדה ומתמשכת במצוקה נפשית באוכלוסייה, בלי עלייה מקבילה בפניות הכוללות תוכן אובדני ואף עם ירידה בהן. המשמעות היא שקיימת אי-הלימה אפשרית בין עוצמת המצוקה הכללית באוכלוסייה לבין דפוסי אובדנות כפי שהם משתקפים בפניות לקווי סיוע, ולכן חשוב לעקוב בנפרד אחר כל אחד מהמרכיבים הללו בעת תכנון מדיניות ומענים בתקופות משבר לאומי.

המחקר מדגיש את מורכבות דפוסי האובדנות בזמן מלחמה ממושכת ואת הצורך בניטור מתמשך לאורך זמן, משום שהקשר בין טראומה לאומית לבין אובדנות עשוי להופיע בהשהיה ולהשתנות בין שלבים שונים של המלחמה. לכן נדרשת היערכות מוקדמת של שירותי בריאות הנפש וקווי הסיוע למעקב שוטף ולזיהוי שינויי מגמה, לצד תכנון והקצאת משאבים גמישים לאורך משבר מתמשך, גם כאשר התמונה הראשונית אינה מצביעה על עלייה בפניות עם תוכן אובדני.

"קיים פער בין השיח הציבורי הרחב על אובדנות בזמן המלחמה לבין הידע המחקרי המצטבר", מסבירה ד"ר שירי דניאלס, "ממצאי המחקר מציירים תמונה חשובה. לאחר 7 באוקטובר נצפתה עלייה מיידית ומשמעותית בפניות מצוקה לקו הסיוע הלאומי של ער"ן ושירות ער"ן ברשת, ובמקביל ירידה מתמשכת גם בשיעור וגם במספר הפניות שבהן הופיע תוכן אובדני לאורך שנת המלחמה הראשונה. הממצא הזה מדגיש שהקשר בין טראומה לאומית לבין אובדנות אינו קבוע, והוא יכול להשתנות לאורך משבר מתמשך. לכן נדרש ניטור רציף והיערכות מתמשכת במענים ובהקצאת משאבים, מתוך ראייה דינמית וגמישה של צרכים נפשיים המשתנים לאורך הזמן".

"מרגיע לראות שנתוני המחקר אינם מצביעים על עלייה בשיעורי פניות אובדניות גם שנה אל תוך המלחמה", מוסיף ד"ר ג'וי בנטוב, "הדבר מעיד על חוסן החברה הישראלית אך יהיה חשוב להמשיך לנטר גם בתקופה שלאחר משבר המלחמה שהשלכותיו מתמשכות, בפרט בקרב קבוצות סיכון", ואילו פרופ' גיל זלצמן, מוסיף כי "בזמני מלחמה וגם מגיפה רואים ירידה באובדנות. החשש שלנו שבתום המלחמה תחל עלייה, כפי שקרה במקומות אחרים בעולם אחרי מלחמה ממושכת".