"רוב מחשבות השווא המסוכנות קשורות לאישה עצמה. אישה במצב של דיכאון פסיכוטי יכולה לחשוב שהיא אמא כל כך גרועה וכל כך לא תפקודית, שעדיף לתינוק שהיא לא תהיה בחיים ולכן היא יכולה לנסות לפגוע בעצמה, מתוך מחשבה שהיא עושה את זה לטובת התינוק". כך מתארת פלורנסיה רבלסקי סרור (36) ממושב רמות, את הדיכאון לאחר לידה שחוותה לאחרונה, שבעקבותיו אף אושפזה.
"במשך חודש לא הסכמתי לקחת כדורים והייתי בפסיכוזה. באותה תקופה לא ראיתי את התינוק שלי בכלל, וזה קרע אותי מגעגועים. בשלב מסוים העבירו אותי למחלקת נשים סגורה, עם חולות כרוניות שנמצאות שם בגלל עבירות רציניות. לא היה בי פחד, למרות שבדיעבד זה היה מאוד מפחיד כשבאמצע הלילה מישהי עומדת לך מעל הראש ומסתכלת עלייך".
עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >
"מגיע לתינוק יותר טוב ממני"
החוויה של פלורנסיה לא יוצאת דופן ונשים רבות חוות דיכאון כולל מצבים של פסיכוזה אחרי לידה. לואי ת'רו, הדוקומנטריסט הבריטי הקדיש לכך סרט מטלטל ששמו Mothers on the Edge. בסרט ת'רו מביא את סיפוריהן של כמה מהנשים שבריאותן הנפשית התפרקה, מאושפזות במחלקות סגורות, והן מתארות בצורה גלויה את התהליך הנפשי המורכב שעובר עליהן.
ברברה, שהובאה ליחידת האם והתינוק בבית החולים "ביתלם רויאל" בלונדון, לאחר ניסיון התאבדות כשהיא מצויה בהתקף פסיכוזה לאחר הלידה. בקצה הפחות חריף, אך לא פחות קיצוני של הסקאלה נמצאת קתרין, שנפרדה מבן זוגה לאחר נסיון התאבדות. במחלקה הסגורה מאפשרים לנשים לטפל בתינוקות שלהן. קתרין מטפלת יפה בתינוק שלה, אבל לא מרגישה קשר רגשי אליו ואילו ג'ייק ילדה שנה לאחר שעברה לידה שקטה, אך סוחבת איתה טראומות של ממש. "את נהנית לחבק אותו?" שואל ת'רו. "לא," היא אומרת. "אני חושב שבגלל זה לקחתי מנת יתר, כי מגיע לו יותר טוב ממני - מישהו שיכול לאהוב אותו".
80% חוות דכדוך אחרי הלידה
ד"ר גבי אייזנברג רומנו, מנהלת שירות בריאות הנפש של האישה במרכז הרפואי ת"א (איכילוב) ועוסקת בבריאות הנפש של האישה, נישה בתוך עולם הפסיכיאטריה, שבעצם מתייחסת לממשק בין צמתים הורמונליים במעגל הפריון של האישה לבין מצב רגשי או פסיכיאטרי.
"כדי שנוכל להבין את התופעה, עלינו קודם כל להבין את ההגדרות". מסבירה ד"ר רומנו. "בפסיכיאטריה מצב מסויים נחשב להפרעה רק אם יש מצוקה משמעותית או פגיעה באחד מתפקודי החיים. למשל, 80% מהנשים חוות דכדוך אחרי לידה אבל לא כל מצב נחשב להפרעה. בעיקר בתחילת גילאי הפריון 20-30 אנחנו רואים כל מיני טריגרים שהם גם דרישות התפתחותיות של נשים, כמו הקמת בית, אמהות, פיתוח קריירה. בגילאים אלו יש יותר הפרעות במצבי הרוח".
בעבר רוב המחקרים הקליניים שעסקו במצבי רוח נעשו על גברים. כיום יש הבנה שיש שוני בהרבה מדדים - בהפרעות, בגיל הופעת ההפרעות בתגובה לתרופות ובתופעות לוואי שונות. רק בשנים האחרונות יש התייחסויות במחקר גם לנשים".
האם הגוף מגיב שונה?
"סכיזופרניה מתפרצת אצל נשים כעשור אחרי הגברים. בגברים היא שכיחה בטווח הגילים 15-25, אצל נשים עשור מאוחר יותר. אבל גם תופעות הלוואי שונות לנשים שונות בין נשים לגברים. במקרה של אישה הרה יש לנו שני מטופלים. אפילו יותר: אישה, עובר, ואם יש עוד ילדים, בן הזוג, האמא של האישה, המשפחה. יש תפיסה כוללנית שאנחנו לא מטפלים רק באישה עצמה אלא גם בכל המערכת שסובבת אותה".
האם אפשר לאפיין את הנשים שמגיעות לטיפול?
"מגיעות אלינו מכל מגוון האוכלוסייה, כל המעמדות, כל הדתות. יחד עם זאת, יש לנו שני סוגים עיקריים של מטופלות. אוכלוסייה של נשים שהיא ידועה - אלה שכבר לקו בדיכאון וצריכות לעשות תוכנית סביב ההיריון והלידה, כולל מעקב אם יש צורך בנטילת תרופות, מתי, מה השפעתן וכו'. במהלך ההריון, יש שיקולים רבים שצריך לקחת בחשבון - מה הסיכון לאימא ולעובר. הן מגיעות להתייעץ לפני ולקבל ליווי ואנחנו מלוות אותן לאורך התהליך.
החלק השני והעיקרי אלו נשים שסובלות מדיכאון וחרדה אחרי לידה. ברפואה יש הנחת עבודה שיש נטייה גופנית גנטית לפיתוח הפרעות ואז יש טריגרים חברתיים או סוציולוגיים שעלולים להחריף את המצב. מקרה שקרה לאחרונה, אישה שילדה ובעלה הוא איש צבא ונמצא בבית רק בסופי שבוע. נוצר מצב של חוסר יציבות הורמונלית. אמנם יכולה להיות לה נטייה גנטית אבל האישה גם רגישה הורמונלית ובנוסף כעת מתווסף גם חסך שינה. יש טריגר שמשפיע והוא נובע ממצב סוציאלי, כי הגבר מפאת עבודתו נעדר.
יש אוכלוסייה נוספת שחשוב לקחת בחשבון - אמהות יחידניות שלא תמיד יש להן מערכת תמיכה. בסופו של דבר, צריך לקחת את הגורם הסוציאלי, בשילוב הנטייה הגנטית וכל ההרכב הזה יכול לגרום לתופעה של דיכאון אחרי לידה. ייתכן שאם אחד הגורמים לא היו, האישה לא הייתה מפתחת את ההפרעה הזו".
האם יש דרך להתכונן או לנסות להכין את עצמנו לפני?
"חשוב לומר כי יש לא מעט שינויים שמרגישים רגשיים, על רקע חוסר יציבות הורמונלית שקורה אחרי לידה. אם למעלה משבועיים נשים מרגישות עצבות, חוות בכי ומחשבות קיצוניות, כדאי לבדוק במה מדובר".
אילו נשים מצויות בסיכון?
"יש אוכלוסיות שמיועדות להיות יותר רגישות. נשים שחוו דיכאון בעבר. או אם אישה חוותה טיפולי פריון והיו לה תגובות רגשיות או פיתחה תסמינים נפשיים. אם היא לקחה גלולות נגד הריון, אם היא סובלת מהפרעות פסיכיאטריות, במיוחד אם חוותה דכאון אחרי לידה. נשים מאוד צעירות או נשים מאוד מבוגרות, נשים ללא מערכת תמיכה, שפיתחו אמביוולנטיות לגבי ההיריון".
האם יש דרך למנוע את התופעה?
"יש התנהגויות שיכולות לצמצם את הנזק, למשל, להימנע מחסך שינה. אם אפשר לקחת עזרה או לעשות משמרות בשמירה על הילד, לאפשר לאמא לישון בלילה. כדאי לדעת ששנת יום לא מחליפה שנת לילה מבחינה פונקציונלית למוח. וכן, כדאי גם להתכונן להנקה. אנשים חושבים זה משהו מאוד טבעי, ונשים יודעות את הטכניקות וזה לא תמיד כך. אני ממליצה לנשים לקבל הכנה להנקה עוד לפני הלידה. בקיצור, לצמצם את כל הגורמים שיגרמו סטרס פיזיולוגי או רגשי".
ומבחינה פיזית – יש פעולות שכדאי לעשות?
"אישה אחרי לידה צריכה לבצע בדיקות דם, כי בלוטת תריס יכולה להשתבש במהלך הריון ולידה ויכולה ליצור תסמינים חרדתיים דיכאוניים. חשוב להתארגן ולתת זמן לאישה לטפל בעצמה – אם היא סובלת מתפרים או מדלקת בשד. לדאוג לאוכל מזין, כנשים מניקות רוב האוכל המזין עובר ליונק. לבדוק שאין מחסור בוויטמינים, סביר להניח שכן יהיו לה חסכים. בשנים האחרונות מופץ שאלון סקר בקופות החולים שיכול לנסות לחזות מראש אם האישה תחווה דיכאון אחרי לידה. אנחנו יודעים ש-50% מהנשים שתאובחנה כדיכאון לאחר לידה הבחינו בתסמינים כבר במהלך ההיריון".
ד"ר אייזנברג מבקשת להדגיש כי: "הפרעות פסיכיאטריות הן הפרעות רפואיות פיסיולוגיות של מערכת העצבים המרכזית. הרבה פעמים יש סטיגמה על המטופלות ולכן חשוב להדגיש זו הפרעה רפואית לכל דבר ולכן הטיפול הוא גם הרבה פעמים רפואי. הטיפולים הם מאוד מגוונים. תוכניות הטיפול גמישות וכמוכן מותאמות. המטופלות אמנם חוששות להגיע ולקבל טיפול, כי זה תחום ברפואה שמעורר חששות גדולים. באופן כללי, אנחנו בזמנים לא פשוטים ויש הרבה יותר פניות בגלל הקורונה".