בשנים האחרונות דיאטות בשיטת צמצום הצריכה הקלורית נעשו טרנדיות מאוד. ההבנה שהיכולת לשמור על הבריאות ועל המשקל מתאפשרת על ידי צמצום כמויות המזון שמציע עידן השפע, הביאה לשלל וריאציות של שיטת האכילה המועטה. גם העובדה שמחקרים מצאו שצמצום הצריכה הקלורית אכן עשוי להאריך את החיים, בהחלט תרמה לאהדה הציבורית של הקונספט.
דיאטת או שיטת האכילה הפופולרית ביותר היא כמובן צום לסירוגין (Intermittent fasting ) או אכילה מוגבלת בזמן, שמציעה לאכול במשך מספר שעות מוגדר ביום ובשאר הזמן לא. בין שמדובר בגרסאות המתונות יותר כמו 10 שעות אכילה ו-14 צום, ובין שמדובר בדרמטיות יותר שכוללות שמונה שעות אכילה ו-16 שעות צום – מי שאכן מצליח להתמיד בדרך מעיד על תוצאות דרמטיות.
החסידים טוענים שסגנון האכילה הזה שינה להם את החיים, שהם סוף סוף יורדים במשקל, שהם מרגישים בריאים מאי פעם ושעל פי מדדי בדיקות הדם שלהם הם מקסימום בני 25. אף שאין בהכרח מחקרים קונקרטיים שתומכים ביתרונות צמצום שעות האכילה ביום לעומת סתם חיתוך דרמטי של צריכת הקלוריות – המעריצים נשבעים שצום לסירוגין עושה את העבודה. גרסה אחרת של צמצום הקלוריות היומי נקראת 2:5, ועל פיה יומיים בשבוע צורכים 500 קלוריות בלבד. יש גם כאלה שפשוט סופרים קלוריות ועוצרים כשהם מגיעים ל'סכום' שהגדירו לעצמם. כך או כך, מדובר בדיאטות מגבילות מאוד שמטרתן העיקרית כאמור לצרוך פחות קלוריות ביום. השינוי הקלורי הזה גורם לגוף להסתמך על מאגרי השומן כדי לייצר אנרגיה, מה שמוביל לירידה מהירה במשקל.
מג'ניפר אניסטון ועד ברוס ספרינגסטין: הכוכבים שאימצו את השיטה
אם זה לא מספיק, לאחרונה צצה דיאטה חדשה, טרנד קיצוני עוד יותר בתחום הדיאטות המגבילות את שעות האכילה היומיות. השיטה נקראת "ארוחה אחת ביום" One meal a day, או בקיצור OMAD, וזה בדיוק מה שאתם חושבים. היא הפכה להיות אחת הדיאטות האהובות בהוליווד, ואומצה בחום על ידי שלל מפורסמים ברחבי העולם. ג'ניפר אניסטון ומארק וולברג הם מעריצים מושבעים, כריס מרטין, הסולן של קולדפליי טוען שהוא מצליח לשמור על הפיגורה רק בזכות השיטה הזו, ושהוא בכלל שמע עליה מחסיד נלהב אחר של השיטה. "אני מפסיק לאכול בארבע אחר הצהריים בכל יום, וזה משהו שלמדתי כשאכלתי ארוחת צהריים עם ברוס ספרינגסטין", אמר לאחרונה מרטין, והודה שהוא התרשם מאוד מהגוף של ספרינגסטין בגיל 73.
לא מזמן חשף הדיילי מייל שראש ממשלת בריטניה, רישי סונאק, נוקט גם הוא לפעמים בשיטה. אמנם הוא כנראה לא עושה את זה מדי יום, בכל זאת, יש לו מדינה לנהל והוא לא יכול להרשות לעצמו להתעלף מרעב, אבל גם פעם בשבוע זה משהו, כפי שמעידה אמא של אשתו של סונאק, סודהה מרטי. חמותו של ראש הממשלה חשפה בדיילי מייל שהמשפחה שלה צמה כבר שנים בימי חמישי. "כשהבת שלי סיפרה לחתן שלי על המסורת המשפחתית שלנו, הוא לא ממש הכיר את זה, או שמע על הגורו שאנחנו צמים עבורו", אמרה מרטי. "אבל הוא הסכים די מהר להצטרף. הוא אמר לבת שלי שזה בסדר, ויום חמישי מתאים לו, ובאותו יום הוא אוכל רק ארוחה אחת". סונאק הוא חסיד של שיטת הצום לסירוגין, כך ש-OMAD ליום אחד כנראה לא היה מעבר חד מדי עבורו. לפני שנה הצהיר בפודקאסט שבו התארח שהוא צם לסירוגין, ושברוב הימים הוא לא אוכל ארוחת בוקר. המעריצים של סונאק ממהרים לייחס את סגנון האכילה שלו לחריצותו, ולעובדה שהפך לראש ממשלה בגילו הצעיר, 42.
החסרונות בשיטה
התמיכה המדעית ב-OMAD מוגבלת. יש מעט מאוד מחקרים שבדקו אותה על בני אדם, ורוב הטענות שהיא עובדת הן אנקדוטיות או שהן מבוססות על הנחות שצורות אחרות של צום מסייעות לשמור על המשקל ועל הבריאות, לכן ברור שגם ארוחה אחת ביום מסייעת. יש מחקרים על צורות אחרות של צום, אבל הם עדיין מוגבלים כאמור. יש למשל ראיות לכך שדיאטת 5:2 עשויה לעזור לשמור על המשקל, אבל אין לה יתרונות מובהקים על גישות אחרות. מחקרים מצאו שגם הגבלת שעות האכילה ביום מסייעת לניהול של משקל תקין, ושיש לה יתרונות בריאותיים, למשל, היא מסייעת להוריד את לחץ הדם. מחקרים אחרים מצאו שצורות שונות של צום יכולות לשפר אספקטים מסוימים במטבוליזם, למשל איזון רמת הסוכר בדם, איזון רמות הכולסטרול, הורדת מדדי דלקת ורגולציה טובה יותר של התיאבון. ההנחה היא שהשיטות הללו יכולות גם לסייע לשלוט בסוכרת או במחלות כלי דם.
במחקר אחד שבדק את ההשפעה של ארוחה אחת ביום על בני אדם, המשתתפים קיבלו מספר זהה של קלוריות ביום למשך תקופת המחקר. חצי מהזמן הם אכלו את כל הקלוריות המותרות בארוחה אחת, ובחצי השני - חילקו אותן לשלוש ארוחות שונות. כל דפוס אכילה ננקט במשך 11 יום בלבד לפני שהמשתתפים שינו את אופן הצריכה. הארוחה האחת נצרכה בין השעות 19:00-17:00 בערב. החוקרים מצאו שכשהמשתפים אכלו את סך הקלוריות שלהם בארוחה אחת, הם חוו ירידה משמעותית יותר במשקל ובמסת השומן בגוף, אבל במקביל גם חוו ירידה גדולה יותר בצפיפות העצם ובמסת השריר, מה שעלול להוביל לשברים בעצמות בגיל מאוחר. הנתונים האלה מרמזים על כך ש-OMAD היא כנראה דיאטה לא מאוד בריאה לטווח הארוך, ובכלל – לא ברור מי יכול להתמיד בה לאורך זמן.
"אם הארוחה לא מכילה את על הערכים התזונתיים ההכרחיים לשמירה על הבריאות ואת הכמות הרלוונטית של קלוריות שהגוף זקוק להן, זאת לא יכולה להיות דיאטה בריאה, בייחוד אם היא נעשית לאורך זמן", מסבירה לדיילי מייל אביגיל ורברטס, תזונאית מוסמכת. "מחקרים מראים שהתבססות על ארוחה אחת ביום עלולה להוביל לחוסר בוויטמינים ובמינרלים, מה שעלול להוביל לבעיות בריאות שונות, למשל לעייפות, מערכת חיסון מעורערת ואפילו לירידה קוגניטיבית".
המעריצים של OMAD טוענים שזו דווקא שיטה שמגבירה פרודוקטיביות ומשפרת את הזיכרון והקוגניציה, אחד מהמקפידים על הדיאטה אמר לדיילי מייל שבזכות האכילה הזאת, הוא מרגיש תחושה מוגברת של ריכוז ובהירות. "אני לא בודק את הטלפון שלי כל כמה דקות או מוצא 100 לשוניות פתוחות על המחשב". אחרים טוענים שסגנון האכילה הזה מוביל לבהירות מנטלית, לרמות גבוהות של אנרגיה ולמיקוד ושיפור היכולות הקוגניטיביות. המומחים, מנגד, מתעקשים שהמדע לא מגבה את הטענות האלה עדיין. ד"ר ליניה פאטל, דיאטנית ודוברת האגודה הבריטית לסוכרת, מבהירה שגם אם רואים יתרונות בריאותיים ב-OMAD, זה משהו שלא יחזיק לאורך זמן. "לא לאכול במשך 23 שעות יוביל בסופו של דבר לחוסר אנרגיה, לעייפות ולחשקים בלתי נשלטים", היא אומרת, "זאת לא דיאטה שאני ממליצה עליה כי היא הרבה יותר מדי מגבילה. אם אתם רוצים ליהנות מהיתרונות של צום, עדיף לבחור בכזה שנעשה לסירוגין. נכון שזה לא מתאים לכל אחד, אבל זו גישה יותר מאוזנת ויעילה לטווח הארוך".