ברור שיש מזונות מסוימים שאי אפשר, לא כדאי ואפילו אסור לאכול כשהם בצורתם הטבעית, כמו למשל ביצים, בשר, קטניות, תפוח אדמה ועוד. וברור שלעומת זאת, יש מזונות שאפשר לאכול אותם בנטורל, אבל בני האדם המפונקים התרגלו כבר לבשל אותם. תרד שייך אמנם בדרך כלל לקטגוריה השנייה, אבל הכתבה הזו תשכנע אתכם שכדאי בהחלט להעביר אותו לראשונה.
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
קודם כל, לעלי תרד טריים יש טעם נהדר, ואפשר בקלות לשלב אותם בסנדוויצ'ים או סלטים, אבל כוחם האמיתי טמון בסיבים התזונתיים שהם מכילים, סיבים שמקלים על תהליך העיכול. בתרד אפשר למצוא לוטאין, שהוא קרוטנואיד (פיגמנט אורגני המצוי בצמחים), שמסוגל לסייע לראייה תקינה ומשמש גם כנוגד חמצון טבעי שמגן על הגוף מפני השפעות של רעלים ורדיקליים חופשיים. הלוטאין נספג במעיים, שם הוא מפורק במהלך תהליך העיכול. מחקר שנערך ב-2008 גילה כי עלי תרד טריים מכילים ריכוז די גדול שלו, אך לאחר שמבשלים אותם הוא יורד באופן משמעותי.
יתרון נוסף הוא שבתור עלים ירוקים, עלי התרד מכילים גם תאית (צלולוז), שהיא פחמימה הנמצאת בצמחים ומספקת להם את הקשיחות ההכרחית. אלא שתאית אינה מסיסה במים, לא מסוגלת להתעכל בגוף האדם ולעיתים עלולה להוביל לנפיחות וגזים כאשר הקיבה לא רגילה לעכל סיבים דיאטטיים כאלה.
עוד ב-mako בריאות:
>> הרגישה קנאק בצוואר - ואז קרה דבר נורא
>> האם קנאביס באמת עוזר לבעיות שינה?
>> אוכלים ארוחת ערב מאוחרת? אולי זה מסוכן
למרות זאת, היא נחשבת כסיב תזונתי ויש לה ערך תזונתי בגוף, עד כדי כך שהכמות המומלצת לצריכה היא 20-35 גרם ביום (רוב האנשים בכלל לא מתקרבים לזה). 2 כוסות של עלי תרד מכילים 1.3 גרם של תאית, שהיא כמות נמוכה יחסית, כך שניתן לצרוך אותה בלי חשש להשפעות לוואי. תרד עשיר גם בוויטמין K, שמסייע לקרישת דם מהירה יותר (אם אתם משתמשים במדללי דם, רצוי להימנע).
בעיה אחת היא שתרד מכיל גם חומצה אוקסלית – תרכובת חומצית שעלולה לגרום לגירוים במעיים ולקשיים בעיכול. הפתרון – אם אתם סובלים מזה, תמיד תוכלו לעבור לעלי בייבי תרד, שמכילים כמויות פחותות שלה. כמו כן, אם אתם בכל זאת מתקשים לעכל תרד או רגישים אליו, נסו לאדות אותו מעט. הוויטמינים שבו אמנם רגישים לחום ומסיסים במים, אבל אידוי קל עשוי לשמר כמות גדולה שלהם יחסית. אם זה עדיין לא עוזר, ניתן להוסיף אותו בקטנה וברגע האחרון לתבשילים.