כולנו גדלנו על התפיסה שאם אתה נכנס לדיאטה מסוימת, לסוג תזונה מסוים, אתה אמור להישאר צמוד אליו יום ולילה, שבועות, חודשים ושנים. אבל הטבע מספר לנו סיפור שכדאי לשקול להקשיב לו. הטבע מספר לנו שבכל עונה גדלים צמחים שונים לגמרי, בכל עונה מבשילים דגנים ואגוזים אחרים לגמרי, בכל עונה יש מגוון שונה לחלוטין של מזון.
אבל האם זה מעניין אותנו? האם מעניין אותנו אנשי החברה המערבית שהטבע חושב אחרת? הרי ניצחנו את הטבע, אנחנו יכולים כיום לגדל מלפפונים ועגבניות בכל עונה בשנה, שהם שני סוגי ירקות שבלי התערבות חיצונית מתאימים בעיקר לקיץ. אנחנו יכולים להביא כוסמת שגדלה במזרח אירופה הקרה, ולאכול אותה מתי שבא לנו. אבל האם אנחנו משלמים מחיר על זה?
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
לפי דעתי האישית, וגם דעתם של מחקרים, והרפואות מסורתיות, התשובה היא חד משמעית כן. כשהתזונה שלי לא מתייחסת לעונה של השנה יש שני מחירים משמעותיים שאני משלם: מחיר בריאותי ומחיר אקולוגי גדול.
מהבחינה האקולוגית ישנן טענות למשל שאם מגדלים עגבנייה בחממה שלא בעונה שלה, כמות המשאבים האקולוגים שאנו שורפים גדולה פי 5 מאשר עגבנייה עונתית. לגבי המחיר הבריאותי, כרגע יש לנו בעיקר את הידע של הרפואות המסורתיות, כי לפי הרפואות הללו, לכל סוג מזון יש השפעה שונה על הגוף שלנו.
הארצות בעולם שבהם נהגו לאכול כוסמת על בסיס יומיומי הן ארצות קרות ורטובות, כמו יפן שהיא ארץ קרה וגשומה, שם נהגו לאכול 'סובה' - איטריות כוסמת המסורתיות, וארצות מזרח אירופה הקרות וגשומות כמו אוקראינה. ולפי הרפואות המסורתיות זה לא במקרה. לפי הרפואות המסתוריות הללו, לכוסמת יש יכולת לחמם ולייבש את הגוף שלנו, ובגלל זה היא כל כך מתאימה לגוף שלנו בחורף, ובעונות אחרות אפשר לשקול לאכול ממנה פחות.
התזונה העונתית גם נוגעת לעולם התזונה מהחי. כיום יש בעיה אקולוגית חמורה לאכול מהחי, בפרט דגי ים ופרות, אבל מאחר ורובנו עדיין אוכלים מהחי, נתייחס גם לכך. לפי הרפואות המסורתיות, לתהליכים של התססה ויישון ישנם השפעה מחממת על המזון שלנו, ולכן מזונות שעוברים התססה מתאימים יותר לעונות קרות יותר. כך למשל, גבינות שעוברות יישון הופכות למחממות יותר עבור הגוף שלנו, ואפילו זה מסתדר עם התזונה העונתית, שכן עזים שאוכלות רק מרעה מפסיקות לייצר חלב מסוף הקיץ ועד תחילת האביב, מה שמשאיר לנו באופן מסורתי שתי עונות שבהן אין חלב, אלא רק גבינות שיוצרו בעונות החלב. וההשפעה על הגוף דומה - בעוד שמוצרי חלב טריים ולבנים מקררים את הגוף שלנו, ולכן מתאימים לאביב ולקיץ, גבינות מיושנות מתאימות לעונות קרות בגלל שהן מחממות אותו. וככל שהיישון גובר, כך הן מחממות את הגוף שלנו יותר. למרבה הצער כיום אנחנו לא נותנים לפרות ולעזים שלנו לרעות לשם חלב, אלא מאביסים אותן בזרעים וגרעינים, כדי שייתנו חלב כל השנה. האם כדאי לנו לחשב מסלול מחדש? בהחלט כן.
פרט נוסף שכדאי לנו לדעת, הוא שיש מחיר סביבתי גדול לירקות ופירות שאנחנו מגדלים בחממות. לא הרבה מודעים לכך, אבל רוב החממות עשויות מפלסטיק, והפלסטיק הזה לא מתכלה, וממשיך איתנו מאות שנים קדימה. פלסטיק שבתום שימוש מסוים ייזרק לזבל, אבל ההשפעה שלו ככל הנראה תהיה נוכחות גם במהלך חייהם של הנינים של הנינים שלנו.
עוד ב-mako בריאות:
>> מנסים לרדת במשקל? תוסיפו את זה לסלט שלכם
>> חיידק-על מתפשט בעולם והורג 1 מכל 4
>> זו כמות הקפה שצריך לשתות כדי למנוע מחלות
בטטות ודלעות - מומלץ להגביר בתזונה בסתיו
ירקות כמו גזר, כרוב וכרובית - להגביר בחורף ולהפחית בקיץ
מלפפונים וקישואים - להגביר בקיץ ולהפחית בחורף
אורז לבן - להגביר בתזונה בקיץ כי מקרר ומרווה
כוסמת ושיפון - להגביר בחורף
גבינות לבנות (למי שאוכל מהחי) - להגביר בקיץ
גבינות מיושנות - להגביר בחורף.
קטניות - באופן כללי לאכול מהן פחות בסתיו, כי הן מייבשות, פרט לסויה שמסככת את הגוף שלנו (סיכוך זה ההפך מיובש)
* אליה בוגר, מורה לתזונה עונתית. הומאופת קלאסי RcH מלמד תזונה עונתית ותזונה מותאמת אישית לפי רגשות.
מתוך ההרצאה "תזונה עונתית" שהתקיימה בכנס "אפס פסולת" ביוזמת קבוצת הפייסבוק "אפס פסולת" בשיתוף השלוחה המקומית של הארגון הבינלאומי לקיימות, הצעד הטבעי ישראל (TNS)