זה הפרויקט של חיי, ואולי המרגש שקיימתי: יצאתי לחקור את סודות האנשים הבריאים בעולם, אלו שחיים עד גיל 100 לפחות. הם עושים זאת ללא כדורים, כמעט ללא מחלות, וחווים חיים טובים, מאוזנים ובריאים עד ערוב ימיהם. רציתי לראות במו בעיניי שזו אינה אגדה, ושבאמת אפשר לחיות אחרת. הייתי חייבת להבין לעומק מה הסוד שלהם. האם זו הגנטיקה? האם זה התפריט התזונתי? האם יש משהו שונה מהותית בגישתם הכללית לחיים?
סיקרן אותי לדעת האם אפשר לקחת דברים שונים מאורח החיים ביבשות וארצות שונות מאיתנו, ולאמץ אותם לחיי היום יום שלי, לבית שלי. ביקרתי באיקריה שביוון , בסרדיניה שבאיטליה ובחבל נגאנו שביפן. ראיינתי אנשים מקומיים ומאריכי חיים שסיפרו לי את סודם, שמעתי על דרך החיים שלהם, על התזונה, המנהגים, הערכים. ״את? את האקרית של בריאות!״ אמר לי בעלי פעם, ״אוהבת לפצח את הקוד, אבל לא מספיק לך רק לדעת מה לעשות, את רוצה להבין את המדע שמאחורי הכל״.
עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >
במשך שנים אני חוקרת את סודות הבריאות, כל מנהג בריאותי שבדקתי היה מבוסס מחקר, ואלו שמצאתי שהם נכונים ומוכחים, אימצתי פנימה לחיי. מבחינתי זה לא משהו שרק צפיתי בו, אלה דברים שאני חווה בחיי ביום- יום.
מסתבר שהסודות של האנשים הבריאים בעולם מחוברים באופן טבעי למדע. הם אולי לא יודעים את זה, מבחינתם זו המסורת, מנהגי המקום ומה שהם ירשו מההורים כאורח חיים, אבל במהלך המחקר שלי אחרי חוקי ההזדקנות והאנטי אייג׳ינג, גיליתי שכל ״חוק חיים״ של האנשים המיוחדים הללו מבוסס מדעית. הנה
עוד ב-mako בריאות:
>> כל היתרונות הבריאותיים של הדבש
>>מה תורם לקמטים על הפנים?
>>נגמלים ממתוק: כל התחליפים הבריאים לסוכר
- סביבה חשובה יותר מגנטיקה
כולנו נולדנו עם מטען גנטי ייחודי ובתוך הקוד הגנטי של כל אחד נמצא מה שירשנו מההורים. אנחנו יכולים להיות עם היסטוריה של גנטיקה ״דפוקה״, עם רקע משפחתי של סוכרת, לחץ דם או השמנה ולחשוב שהגורל שיחק לרעתנו, כשבפועל לגנטיקה יש השפעה אבל היא קובעת מעט מאוד. בסופו של דבר, הגנים שירשנו נמצאים באינטראקציה מתמדת עם הסביבה שבה אנחנו בוחרים לחיות, והיא זו שתעצב את חיינו.
האמת שיש יותר מסביבה אחת,. לכל אדם יש ״סביבות״ מגוונות: סביבה תזונתית (מה אנחנו אוכלים ומתי), סביבה תנועתית (האם אנחנו בסביבת עבודה ״יושבנית״ ומקפידים לנוע), סביבת השינה שלנו (כמה זמן אנחנו ישנים ובאיזו איכות) וסביבה מנטלית (מי מקיף אותנו, כמה סטרס מנהל אותנו ומה איכות המחשבות שלנו).
הסביבות הללו הן רק חלק ממה שעוטף אותנו. נכון, הגנים שלנו לא משתנים אבל ביטוי הגנים בחיי היום-יום (אפיגנטיקה) הוא זה שיחרוץ את גורלנו, ואנחנו יכולים לשנות את הסביבות הפנימיות והחיצוניות שלנו, וזה מה שיחרוץ את גורלנו. - מספר הנרות על העוגה שלך לא קובעים בן כמה את
״את נראית צעירה לגילך״, משפט שהוא לא רק מחמיא, אלא בעיקר מדגיש את ההבדל בין שני מושגים - גיל ביולוגי וגיל כרונולוגי. הגיל הכרונולוגי הוא מספר הנרות שאנחנו מכבים על העוגה בכל שנה. הגיל הביולוגי, לעומת זאת, היא הדרך האפקטיבית לקבוע את קצב ההזדקנות המצטבר שלנו, ויש לו יכולת השפעה גבוהה הרבה יותר מכפי שנדמה לנו.
מה משפיע על הגיל הביולוגי שלנו? בדומה לרכב שזקוק לדלק ותחזוקה, כך גם הגוף שלנו תלוי באיכות ה“דלק” שאנו מעניקים לו, ובאיכות התחזוקה הפיזית והמנטאלית. את הגיל הביולוגי מודדים על פי פרמטרים מדעיים ברורים, כמו מצב חילוף החומרים בגוף, צפיפות העצם, ספירת כדוריות הדם ועוד. על פי הגיל הביולוגי אנחנו מרגישים איך שאנחנו מרגישים ונראים איך שאנחנו נראים.
להקשיב יותר לשעון הביולוגי | צילום: matthew bennett, unsplash - 80 אחוז זה ה-100 החדש
״אתה זה מה שאתה אוכל״ - בכל אחד מאזורי הבלו זון בהם ביקרתי, אכלו דברים שונים, המשותף היה שהאוכל היה מותאם לתרבות, לאזור הגיאוגרפי, ובכולם האוכל היה טבעי, מגוון, לא מעובד ולא מהונדס. ביפן למדתי את הכלל החשוב ביותר והוא לא מכוון לאיכות המזון אלא להתנהגות שלנו מול האוכל. היפנים קוראים לזה ״האראהצ׳יבו״- בתיאבון ביפנית. תרגום מדויק יותר הוא ״תאכלו עד 80% שובע״. היפנים מאמינים שאם התיישבת לאכול, אז תיאבון כבר יש לך, עכשיו נשאר רק להזכיר לך את האופן שבו נכון לאכול.
הרמב״ם אמר את זה כבר קודם: ״לא יאכל אדם עד שתתמלא כרסו אלא יפחות רביע משביעתו״, כלומר, אל תמלאו את הקיבה עד סופה, אפשרו לגוף להפוך את האוכל שלכם לאנרגיה שלכם. בעולם השפע שכל הגירויים זמינים והתאווה משתלטת עלינו לא פעם התזכורת הזאת משנה . - timing is everything
מוריניו (לא מאמן הכדורגל המפורסם), ״ילד צעיר״ בן 99 כבר אכל כשהגעתי לפגישה שלנו. הייתה זאת שעת ערב מוקדמת, על השולחן היו פרוסת לחם, מעט גבינה וכמה זיתים ירוקים. כשהשמש שוקעת זה סימן לגוף לנוח מהיום שהיה״, אמר מוריניו בחיוך כשהוא לועס באיטיות, ״וכשיורד החושך אנחנו מפסיקים לאכול, אני מקשיב למקצב של הגוף ושל כדור הארץ״.
מוריניו, כמו כל חבריו, אוכל תוך הקשבה למקצב הטבעי של הגוף. הם פועלים בהתאם לשעון הביולוגי שלהם, זה שקוצב זמן מחזוריות של יום ולילה. עפ"י עיקרון השעון הביולוגי, יש פעולות מיטיבות שנכון לנו לעשות בשעות היום וכאלה שנכונים לגוף שלנו לשעות הלילה.
לחיות על הקצה, טוב לבריאות | צילום: robson hatsukami morgan, unsplash - הורמיזיס - מה שלא הורג אותך מחשל אותך
לא להילחץ, לא חזרנו לימי הטירונות בצבא - הורמיזיס הוא ביטוי שהגה הפילוסוף פרידריך ניטשה במאה ה-19, בעזרתו הוא מתאר את האופן שהמדע מצא איך לשמר ולשפר את התפקוד האופטימלי של הגוף. באופן טבעי בני האדם סיגלו לעצמם חיי נוחות - בחורף אנחנו מתחממים בחום של התנור או האח, ובקיץ מתקררים בקור של המזגן. את האוכל אנחנו לא צדים, לקניות אנחנו יוצאים במחשב, הכל נוח. יותר מדי נוח.
הורמיזיס הוא תחום מדעי שעוסק ביכולת שלנו להסתגל לשינויים סביבתיים מאיימים, ובשיפור המוכנות שלנו אליהם, כמו חום קיצוני, רעב, קור קיצוני או מאמץ גופני. בעולם מרושת, המנגנון ההורמטי שלנו רדום והגוף לא מפעיל ביעילות את מנגנוני התיקון שלו, ציאה מאזור הנוחות שלנו תוסיף לנו שנות חיים מיטיבות.
למשל, המדע מצא שחשיפה מבוקרת והדרגתית לסטרס יזום ונקודתי, מפעילה בגוף מנגנון בקרה ותיקון ברמה התאית ומסתמנת כעקרון אנטי אייג׳ינג מובהק לתחזוק ושימור הגוף. סוגי הורמיזיס שניתן לעשות בבית (חובה אישור רפואי לפני): אימון גופני עצים, כזה שאנחנו מרגישים שהגענו בו ״לקצה״, או חשיפה לקור או חום קיצוניים באופן מבוקר. בבית אפשר להתחיל לתרגל חשיפה לקור על ידי מקלחות קרות. איך? תתחילו במקלחת רגילה ולקראת סופה סובבו את הברז לטמפרטורה קרה למשך דקה והלאה תוך כדי תרגול נשימה מבוקרת.
הכלי היעיל ביותר לחידוש ותיקון הגוף הוא צום, כלי שהוא זמין לכולם ובחינם. ישנם סוגים שונים של צומות ובדרגות שונות. הצום מפעיל סטרס על הגוף, וזה מפעיל מנגנונים של בקרה ותיקון. - מה האיקיגאי שלך? מה הסיבה האמיתית שלך לקום בבוקר?
הסוד הזה הוא האהוב עליי מכולם, הוא זה שמשאיר את הבערה הפנימית שלנו לחיות ולהשפיע. מה האיקיגאי שלך או במילים פשוטות מה הסיבה האמיתית שלך לקום בבוקר? באי אוקינאווה שביפן, כששאלו יפנית בת 100 ששמה קמאדה 'מה הסוד שלך לאריכות ימים ובריאות', היא ענתה: "פעם הייתי יפה מאוד, היה לי שיער שירד עד המותניים, לקח לי הרבה זמן להבין שהיופי הוא בכלל בפנים, הוא נובע מצמצום הדאגה לבעיות של עצמך, לפעמים אדם יכול לדאוג לעצמו על ידי דאגה לאחרים".
אמנדה היא הגורו של הכפר, היא קמה כל בוקר מתוך אמונה שהתפקיד שלה הוא לשמור על כל תושבי הכפר ולכן היא הולכת ליער בכל בוקר ומתפללת לשלום תושבי הכפר, אפילו בגיל 100 היא מתייחסת לתפקיד הזה ברצינות רבה.
מה האיקיגאי שלכם? מי האחרים שאתם הגעתם לכאן כדי לדאוג להם? איזה תפקיד משמעותי יש לכם שהוא מעבר לריכוז העצמי בדאגות שלכם? מה הסיבה שתאפשר לכם לקום בכל בוקר לחיים ארוכים מלאים עוצמתיים ומלאי אנרגיה?.
ליב עזריה, האקרית בריאות ומאמנת לשינוי הרגלים, היא אחת מעשרות המרצים שישתתפו בכנס "אוכלים בריא 12" שיתקיים ב-18/19 בנובמבר בתיאטרון גבעתיים