כשאסתר גונן, דיאטנית קלינית ומרצה במחלקה למדעי הבריאות באוניברסיטת אריאל, החלה לחקור את ההיסטוריה של התזונה והרפואה, היא נחשפה למידע על תזונת היהודים דוברי הלדינו בתחילת המאה הקודמת בירושלים, ומשם הגיעה למקור – הרמב"ם. "התפעלתי מהגאונות שלו", אומרת גונן, "לא היו לו את הכלים הטכנולוגיים שיש לנו היום – MRI , CT או מעבדות, אבל הוא ראה ואמר דברים שברבות השנים בעקבות מחקרים אקדמיים, התבררו כנכונים ומדויקים".
על פי מה הרמב"ם ביסס את ידיעותיו?
"הרמב"ם הושפע מחז"ל וגם מהפילוסופים או המרפאים היוונים. כדי לבסס את ידיעותיו בדק את המטופלים שהגיעו אליו להתרפא ורשם נותנים. הרמב"ם הושפע מסוקרסט שאמר "טוב לדאוג לחולה שיהיה בריא אבל יותר טוב לבריא שכלל לא יחלה", ההשקפה שלו הייתה מניעת מחלות, מה שאנו קוראים היום 'בריאות הציבור'. הוא הניח שהבריאות היא מצבו הטבעי של האדם ועל מנת שהבריאות תישמר, האדם צריך לשמור על אורח חיים בריא ולמנוע מעצמו את כל מה שמזיק לו".
מה היו ההמלצות העיקריות של הרמב"ם בתחום התזונה?
המטפל חייב להבין בתזונה – "זו הייתה קביעה מאוד חשובה של הרמב"ם - שלמטפל תהיה הכשרה ושיידע תזונה. כיום, המקצוע שלנו מצריך רישיון של משרד הבריאות. יש לא מעט מנטורים בכל מיני מלונות ספא וכו' שמלמדים אנשים לעשות חוקנים ודיאטות ניקוי, במקרה הטוב הם לא מועילים ובמקרים אחרים יכולים להזיק".
בעד קמח מלא וקטניות – "רמב"ם הושפע מחז"ל שמדברים בעד לחם מקמח מלא וקטניות כבר במאה ה-5-6, רמב"ם היה במאה ה-12".
מניעת עצירות והפחתה באכילת בשר – "הרמב"ם אמר שחייבים למנוע עצירות, והיום אנחנו יודעים שמי שסובל מעצירות עלול ללקות בגידולים במערכת העיכול. הוא ממליץ לא לאכול בשר כל יום אלא לכבוד השבת, משום שזה כבד ושמן".
להימנע מ"אכילה גסה" – "הוא כותב שלא צריך לאכול כמויות גדולות, ובצלחת להפחית רבע ממה שאתה אוכל, לכך קרא 'אכילה גסה'. הרמב"ם אמר שרוב החוליים מגיעים מאכילה גסה – לא רק יותר מדי מזון אלא אוכל שמכיל הרבה שומן, כנראה מהחי. הוא מדבר נגד התאווה למאכלים, ואנחנו אכן מתפתים לאכול את מה שלא תורם לבריאותנו. כשאנחנו אוכלים כמויות גדולות, הקיבה נמתחת ויש צרבות, לכן לא צריך להגזים".
היזהרו מדגים ישנים – "בעבר נהגו לאכול דגים יבשים וישנים שהיו מלוחים מאוד, הוא אמר שלא כדאי לאכול אותם כי היו תלויים הרבה זמן".
איכות המים – "בעבר לא היו מעבדות לבדיקת מים, לכן הוא המליץ לאנשים להסתכל על המים ואם יש להם צבע או ריח לא לגעת בהם".
פעילות גופנית – "הרמב"ם היה בעד חיים פעילים. הוא אומר שצריך 'להתעייף ולא לרבוץ'. פעילות גופנית מונעת המון מחלות, ואם יש מחלה חלק מהטיפול הוא פעילות גופנית. הוא אמר שאחרי שאוכלים לא להתעייף, כלומר לא לעסוק בפעילות גופנית, ואכן אנחנו צריכים להתעמל על קיבה ריקה כי הפעילות מפריעה לעיכול. עם זאת, הוא אומר גם לא להגזים עם הפעילות. "כל זמן שאדם מתעמל, ויגע הרבה אינו שבע ומעיו רפים אין חולי בא עליו וכוחו מתחזק ואפילו אכל מאכלות הרעים", כלומר אם חוטאים מדי פעם, פעילות גופנית יכולה לעזור במניעת הנזק של המזון הלא בריא. לעומת זאת, "וכל מי שהוא יושב לבטח ואינו מתעמל, או מי שמשהה נקביו או מי שמעיו קשים - אפילו אכל מאכלות טובים ושמר עצמו על פי הרפואה, כל ימיו יהיו מכאובים וכוחו תשש. ואכילה גסה לגוף כל אדם כמו סם המוות, והיא עיקר לכל חולאים" – פירושו אם אנחנו אוכלים מזונות בריאים, אבל אנחנו רובצים, נשלם על כך את המחיר".
מזון על פי טמפרטורה – "המלצותיו - התייחסו גם לאקלים. בימים חמים לאכול מזונות קרים ובימים קרים לאכול מזונות יותר חמים ומתובלנים".
אכילת כרוב ועלי סלק - "היום אנו יודעים שכרוב ממשפחת המצליבים ויש בו אנטי אוקסידנטים ששומרים על בריאות הלב וכלי הדם. גם בעלי סלק יש חומרים אנטי אוקסידנטים ובסלק עצמו יש חומר שמרחיב כלי דם ולכן זה מאוד בריא".
קודם את הקל ואחר כך את הכבד – "הרמב"ם מתייחס לכך שקודם יש לאכול מזונות קלים ואחר כך את הכבדים. אם נאכל בשר עם שומן שמשביע יותר ולוקח לו זמן להתעכל, לא נאכל את הירקות כי אנחנו כבר שבעים, ולכן צריך לאכול קודם את הקלים - הירקות או המרק לפני הארוחה הכבדה".
עוד ב-mako בריאות:
>> נמצאה דרך נוספת ומסוכנת להידבקות בקורונה
>> פרי האנטי אייג'ינג הזה יעזור לכם לרדת במשקל
>> נחשף: איזו עיר הכי בריאה בישראל?
ישנן המלצות של הרמב"ם שאינן תקפות לימינו?
"הרמב"ם לא המליץ על ירקות, לא דיבר בגנותם ולא בעדם, יכולות להיות כמה סיבות לכך: בימיו לא היה מגוון גדול ולא העבירו זרעים ממקום למקום, היו מעט ירקות וזה היה יקר. נוסף לכך, הירקות גדלים על האדמה, לא הייתה סניטציה, השקו במי קולחין שגרמו לזיהומים, באותם ימים זיהומים גרמו למוות. חז"ל אמרו שכל ירק חי גורם לפנים להיות ירוקים, ייתכן שהתכוונו לירקות שהושקו במי קולחין משום שיש גם הרבה מזיקים על ירק, הלוא הריסוסים הכי כבדים הם על ירקות עליים, ובגלל המזיקים אמר שלא נשתמש בזה. כיום, בחקלאות המודרנית מגדלים ירקות הידרופוניים או על עמודים שלא נוגעים באדמה, והיום יש הדברה ביולוגית.
"הרמב"ם גם לא המליץ על חלב וגבינה. ייתכן שלא היה פיסטור ונתקל ברוצלוזיס – חד תאי שגורם לנזקים. הרמב"ם אמר שלא צריך לשתות מים אלא מים שמהולים במעט יין, ייתכן שהסיבה לכך היא שהמים היו מזוהמים ולכן הוא מוהל ביין כדי שהאלכוהול ישפיע על זיהום המים. הרמב"ם היה נגד שתיית מים קרים לפני אכילה, אנחנו לא מתייחסים לזה כך אלא יודעים שכן צריך לשתות לפני האוכל ותוך כדי, וכמובן שאנחנו ממליצים לשתות מים והרבה.
"הרמב"ם אמר לאכול כשרעבים ולשתות כשצמאים. אנחנו לא בעד כי כשאתה רעב אתה מתנפל על האוכל ואוכל יותר מדי, לא צריך לחכות עם האוכל עד שממש רעבים. ייתכן שאמר כך משום שהיה מחסור, ורצה שאנשים ישמרו על מעט האוכל ושיאכלו רק כשהם רעבים. אנחנו גם ממליצים לשתות כשלא צמאים כי הרגשת הצמא לא מפותחת אצלנו, ופעמים רבות כשהגוף זקוק לנוזלים אנחנו לא מרגישים. זה עניין של למידה, כשמלמדים ילדים ותינוקות לשתות הם ישתו יותר מאיתנו. לא זכור לי שכילדים היינו הולכים עם בקבוקים צמודים ופשוט לא היינו צמאים. כשילד מתרגל לנהוג כך הוא שותה ולא מחכה עד שיהיה צמא".
בבוקר תאכל כמו מלך, בצהריים כמו בן מלך, ובערב כאביון – זה עדיין תקף?
"לימינו זה פחות מתאים, אנשים הולכים לישון בחצות ולפעמים גם אחרי, הם לא יכולים להימנע ממזון 6 שעות לפני השינה, והם צריכים לאכול ארוחת ערב לאו דווקא כמו אביון. בתקופתו הלכו לישון עם השקיעה, אם הולכים לישון על קיבה מלאה אפשר לפתח צרבות, ולכן המליץ לאכול מעט בערב כדי שיוכלו לישון טוב. בבוקר לעומת זאת, אחרי צום של לילה אתה צריך להטעין את עצמך באנרגיה לפני שתלך לעמל יומך".
>> מחקר: ארוחת ערב מאוחרת מגבירה סיכון להתקף לב
מי המשיך לחיות על פי תורתו והמלצותיו?
"בדרך כלל הקהילה הספרדית והצפון אפריקאית חיו על פי פסיקותיו והלכותיו בענייני כשרות. ספרות הקודש שלו נכתבה בעברית והפילוסופיה והרפואה על פי נכתבו בערבית. הרמב"ם נדד לצפון אפריקה ומצרים והאוכלוסייה היהודית שחיו בקרב המוסלמים הסתמכו על הרמב"ם, האשכנזים פחות. היום אנו יודעים שהרמב"ם האריך ימים ונפטר בגיל 64, והספיק לעשות הרבה בחייו. צריך לזכור שמדובר במאה ה-12 תקופה שבה אנשים נפטרו בגיל 35-30, בגיל 40 הם נחשבו כבר ממש לקשישים. לא רק שהרמב"ם חי נכון מבחינת אורח חיים בריא, גם האמונה תרמה לבריאותו. נעשה מחקר שאנשים בעלי אמונה נוטים לחלות פחות במחלות לב, כי הם רוחניים ולא מתקוממים נגד המציאות אלא מקבלים אותה כגזירה, גם אם חוו אובדן גדול, הם ממשיכים להאמין. כשיש את שלוות הנפש, ואתה מתנתק ביום שבת ממש כמו מדיטציה, אתה פחות חולה".
המרכז לרפואת הרמב"ם של גיל יוסף שחר תפס תאוצה בשנים האחרונות. מה דעתך על שיטה זו?
"זה גרוע מאוד בעיניי, צריך להתקדם בחיים אתה לא יכול לחיות במאה ה-17. על מנת להתעדכן אנחנו קוראים עשרות מחקרים וגם לא כל מחקר הוא ראוי, ולכן לומדים בקרת מחקרים. לא ייתכן שאתה תלמד משהו שהיה נכון לפני כמה מאות שנים. הטקסט-בוק שלנו מלפני 20 שנה כבר לא רלוונטי וכל הזמן מתעדכנים. אני הייתי סטודנטית לפני 40 שנה ואמרו אז שמרגרינה ממש בריאה ועדיפה על כל חלופה אחרת. אני מעריכה את הרמב"ם היום כי היה לו את הידע בלי שהיו לו את התנאים שקיימים היום – בלחיצת כפתור אפשר להגיע לכל מחקר שנעשה, היום החוכמה היא אחרת - להתעדכן. אם לא הייתי מתעדכנת הייתי ממשיכה להגיד לאנשים לאכול מרגרינה".