עלול לגרום למחלות קשות: מה קורה לגוף כשסובלים ממחסור בוויטמין D ואיך מוודאים שיש מספיק?

החורף הישראלי אומנם מתון יחסית למדינות אחרות, אך גם אצלנו הירידה בשעות האור ובחשיפה לשמש עלולה לגרום לירידה ברמות ויטמין D בגוף. לוויטמין זה תפקיד חיוני בתפקודן התקין של מערכות רבות, ובהן מערכת החיסון, מערכת השלד, השרירים והמערכת העצבית. מחסור בוויטמין D עלול לפגוע באיכות החיים, להחמיר מחלות כרוניות ואף להקשות על התפקוד היומי.

איך נוצר ויטמין D בגוף?

ויטמין D נוצר בעור כאשר הוא נחשף לקרני השמש, ובעיקר לקרני UVB. תהליך זה מושפע משעת היום, עונת השנה, צבע העור, גיל ושטח העור החשוף לשמש. בחורף, כאשר שעות האור מתקצרות והחשיפה לשמש פוחתת, ייצור הוויטמין פוחת באופן משמעותי — מה שמעלה את הסיכוי למחסור בו.

כיצד ניתן לזהות מחסור בוויטמין D?

המחסור מתפתח בהדרגה ולעתים אינו מלווה בתסמינים ברורים. עם זאת, כדאי לשים לב לסימנים אפשריים כגון:

• עייפות מתמשכת שאינה מוסברת על ידי חוסר שינה או עומס רגשי.
• כאבי שרירים או עצמות, תחושת חולשה או כאב בלתי מוסבר.
• ירידה בכוח השריר, קושי בביצוע פעולות פשוטות.
• נטייה לדלקות חוזרות, בעיקר בעונת החורף.
• שינויים במצב הרוח – דיכאון עונתי, עצבנות או ירידה בריכוז.

  

הבהרה: תסמינים אלו הם כלליים ואינם ייחודיים למחסור בוויטמין D. לכן, הופעתם אינה מעידה בהכרח על חוסר בוויטמין זה ואין להסיק מסקנות עצמאיות. בכל מקרה שבו חווים תסמין מתמשך או מטריד, חשוב לפנות לרופא לשם בירור מקיף. אבחון מחסור בוויטמין D מתבצע באמצעות בדיקת דם פשוטה, ורק לאחר קבלת תוצאה ניתן לשקול טיפול מתאים.

מי נמצא בסיכון גבוה למחסור?

• למרות השמש הישראלית, לא כל אדם מייצר מספיק ויטמין D. קבוצות הסיכון כוללות:
• אנשים העובדים שעות ארוכות במקומות סגורים.
• קשישים – עם הגיל, העור מייצר פחות ויטמין D.
• בעלי עור כהה – הפיגמנטציה הגבוהה מפחיתה את חדירת קרני UV.
• נשים בהיריון או מניקות – הדרישה לוויטמין זה במקרים אלו עולה.
• הסובלים מהשמנת יתר – הוויטמין נלכד ברקמת השומן.
• חולים במחלות מעיים או סרטן – במקרים אלה ספיגת הוויטמין נפגעת.
• תינוקות וילדים שאינם נחשפים מספיק לשמש או בעלי תזונה דלה בוויטמין D.

מתי מומלץ לבצע בדיקת דם?

בדיקת דם לרמת 25(OH)D היא הדרך המדויקת ביותר לאבחון מחסור. עם זאת, חשוב לדעת שזו אינה בדיקת סקר שגרתית לכלל האוכלוסייה.

מומלץ לשקול בדיקה כאשר: מופיעים תסמינים מחשידים, משתייכים לקבוצת סיכון, מתכננים להתחיל נטילת תוספים ורוצים להתאים מינון או כאשר קיימת מחלת רקע הקשורה בעצמות או במערכת החיסון.

האם כל אחד צריך ליטול תוסף ויטמין D?

לא בהכרח. נטילת תוספי ויטמין D אינה פעולה תמימה או חסרת סיכון. אין להתייחס אליהם כאל "ממתקים" או תוספים כלליים. מדובר בטיפול רפואי שיש לבצעו באחריות. נטילה עצמאית של תוספים עלולה להזיק, ועודף של ויטמין D עלול לגרום לרמות סידן גבוהות בדם, לאבנים בכליות, לבחילות ואף לכאבי ראש. לכן, יש להתייעץ עם רופא לפני התחלת כל תוסף.

המלצה רוחבית קיימת בעיקר לבני 60 ומעלה, בשל הסיכון המוגבר לנפילות, ירידה בצפיפות עצם ואוסטאופורוזיס. גם אז, ההמלצה מבוססת על שיקול קליני ובדיקות מתאימות.

כדאי לדעת: ויטמין D הוא מסיס שומן, ולכן מומלץ ליטול את התוסף יחד עם ארוחה המכילה שומן (כגון אבוקדו, שמן זית, אגוזים או דג שומני) כדי לשפר את הספיגה בגוף.

איך שומרים על רמות תקינות לאורך כל השנה?

• חשיפה מבוקרת לשמש – בהתאם להנחיות רפואיות.
• תזונה עשירה בוויטמין D – דגים שמנים (סלמון, מקרל, טונה), ביצים, מוצרי חלב מועשרים, פטריות שטופלו באור UV.
• בדיקות דם – רק לפי שיקול רפואי ובהתאם לקבוצת הסיכון.
• נטילת תוספים – רק לפי המלצת רופא ובהתאם לתוצאות בדיקות.
• שילוב של הרגלים אלו, תוך ליווי רפואי מתאים, יסייע בשמירה על בריאות מיטבית ובמניעת מחסור בוויטמין D — רכיב חיוני לתפקוד תקין של הגוף בכל גיל.

הכותב הוא ד"ר אדם רייטר, מומחה לרפואת משפחה, מכבי שירותי בריאות, מחוז צפון