האם אפשר לנצח את הגיל? הסוד של הכדורגלנים המבוגרים

מונדיאל 2026 מספק לא רק דרמות על כר הדשא, אלא גם תזכורת לכך שספורט העילית עובר מהפכה. לצד כוכבים בני 20 ומשהו, ממשיכים להוביל את הנבחרות שלהם גם שחקנים ותיקים כמו ליאו מסי, לוקה מודריץ', כריסטיאנו רונאלדו וטיבו קורטואה. לפני עשור היה נדיר לראות שחקנים בגילים האלה מככבים בטורניר הגדול בעולם, אבל כיום יותר ויותר כדורגלנים מצליחים להאריך את הקריירה שלהם ולהישאר בצמרת.

האם זאת גנטיקה יוצאת דופן? מזל? או שאולי המדע פשוט שינה את חוקי המשחק?

האמת נמצאת באמצע. הגוף האנושי עדיין מזדקן, ואי אפשר לעצור את השעון הביולוגי. כבר מהעשור הרביעי לחיים מתחילים להתרחש שינויים טבעיים: מסת השריר יורדת, הגידים נעשים פחות גמישים, קצב ייצור הקולגן מואט, וההתאוששות לאחר מאמץ אורכת זמן רב יותר. לכן, באופן כללי, ספורטאים מבוגרים אכן מועדים יותר לפציעות. אבל המחקר מראה שהגיל הוא רק חלק מהסיפור. לעיתים קרובות דווקא עומס המשחקים, היסטוריה של פציעות, איכות השינה, התזונה ואופן ניהול האימונים משפיעים יותר מהמספר שמופיע בתעודת הזהות.

אם בעבר שחקן בן 37 או 38 כבר נחשב לשחקן שנמצא בדרך לפרישה, כיום המציאות שונה לחלוטין. ההתקדמות במדעי הספורט, ברפואת הספורט, בפיזיותרפיה, בתזונה ובטכנולוגיות הניטור מאפשרת לזהות עומסים עוד לפני שהם הופכים לפציעה ולהתאים לכל שחקן תוכנית אישית. זו אחת הסיבות לכך שאנחנו רואים כיום יותר שחקנים שממשיכים להתחרות ברמות הגבוהות גם בסוף שנות ה-30 ואף מעבר לכך.

ליאו מסי בן ה-39 הוא דוגמה מצוינת לכך. לאורך השנים האחרונות הוא התמודד עם פציעות בשרירי הירך האחורית, ובהמשך גם עם פציעות שריר וקרסול שהצריכו ניהול מדויק של דקות המשחק והאימונים. למרות זאת, הוא ממשיך להיות אחד השחקנים המשפיעים בעולם. הסיבה לכך היא שהוא כבר לא מנסה לשחק כפי ששיחק בגיל 23. בשנים האחרונות הוא משנה את חלוקת המאמץ שלו לאורך המשחק, מבצע פחות ריצות בעצימות גבוהה, שומר אנרגיה לרגעים המכריעים ומסתמך יותר על ראיית משחק, קבלת החלטות ודיוק במסירה ובסיומת. זו אינה ירידה ביכולת, אלא התאמה חכמה של סגנון המשחק לשינויים הטבעיים שהגוף עובר עם השנים.

גם לוקה מודריץ' ממחיש היטב כיצד ניסיון יכול להפוך ליתרון פיזי. בגיל 40 הוא עדיין מסוגל להכתיב את קצב המשחק ברמות הגבוהות ביותר, לא משום שהוא רץ מהר יותר מהשחקנים הצעירים, אלא משום שהוא יודע לקרוא את המשחק טוב יותר. הוא בוחר נכון יותר את המיקום שלו על המגרש, חוסך ריצות מיותרות ומנהל את האנרגיה שלו לאורך 90 דקות. במקרים רבים, היכולת לקבל החלטה נכונה בשבריר שנייה מפצה על הירידה הטבעית במהירות.

כריסטיאנו רונאלדו בן ה-41 סבל במהלך הקריירה הספורטיבית שלו מפציעות שריר ומעומסים שונים, אך בדרך כלל משך ההיעדרות שלו היה קצר יחסית. רבים מייחסים זאת להקפדה יוצאת דופן על תוכנית אימונים, שינה, תזונה, התאוששות וניהול עומסים, שמאפשרים לו לשמור על זמינות גבוהה לאורך יותר משני עשורים.

האימון הוא לא הדבר החשוב ביותר

אם יש מכנה משותף כמעט לכל הספורטאים שמאריכים קריירה, הוא שהאימון עצמו כבר אינו הדבר החשוב ביותר. הם משקיעים שעות רבות בהתאוששות, מקפידים על שינה איכותית, תזונה מותאמת, צריכת חלבון מספקת, שמירה על מאזן נוזלים ועבודה יומיומית על גמישות, יציבות ושליטה עצבית-שרירית. אימוני כוח הפכו לאחד הכלים המרכזיים לשימור מסת השריר, לחיזוק העצמות והגידים ולהאטת הירידה הטבעית בכוח השריר עם הגיל.

במקביל, כמעט כל אימון מנוטר כיום באמצעות מערכות GPS, מדדי דופק ומדדי מאמץ נוספים. הנתונים מאפשרים לצוות המקצועי להבין מתי הגוף מתאושש היטב ומתי נדרש דווקא להפחית עומס. במילים אחרות, כיום המטרה אינה להתאמן יותר, אלא להתאמן מדויק יותר. לא פחות חשוב מכך הוא תהליך השיקום לאחר פציעה. אצל ספורטאים מבוגרים קצב הריפוי איטי יותר, ולכן החזרה למגרש מתבצעת רק לאחר שהשחקן מחזיר את הכוח, היציבות, טווחי התנועה והיכולת לעמוד בדרישות המשחק. זו גם הסיבה שצוותים רפואיים אינם ממהרים להחזיר שחקנים לפעילות מלאה, משום שחזרה מוקדמת מדי מגדילה משמעותית את הסיכון לפציעה חוזרת.

מעטים ישחקו אי פעם במונדיאל, אבל העקרונות הפיזיולוגיים זהים לכולנו. הגיל אינו האויב הגדול ביותר של הגוף. האויבים האמיתיים הם חוסר פעילות, עומסים שאינם מנוהלים נכון, התאוששות לקויה והתעלמות מאותות האזהרה של הגוף. מסי, מודריץ', רונאלדו וקורטואה לא חסינים מפני ההזדקנות - הם פשוט למדו לעבוד איתה. הם משקיעים בשינה, באימוני כוח, בתזונה, בהתאוששות ובשיקום לא פחות משהם משקיעים באימוני הכדורגל עצמם.

אולי זה השיעור הגדול ביותר שמלמד אותנו המונדיאל הזה: הקריירה כבר לא נקבעת רק לפי הגיל, אלא לפי הדרך שבה מטפלים בגוף. את השעון הביולוגי אי אפשר לעצור, אבל בעזרת אימון נכון, התאוששות חכמה וניהול עומסים מדויק בהחלט אפשר להאט אותו.

פרופ' רן ינוביץ' הוא ראש המחלקה לחינוך גופני ותנועה במכללת סמינר הקיבוצים, פיזיולוג של המאמץ ולשעבר הפיזיולוג הראשי של צה"ל