למה פיפ"א החליטה לא להאריך את הפסקת המונדיאל?

טורניר גביע העולם בכדורגל 2026 מתקרב לסופו הגדול, הגמר בין ספרד וארגנטינה, וכבר ברור שהוא רשם כמה רגעים שיכנסו להיסטוריה של הספורט. 48 הנבחרות שהשתתפו בו הופכות אותו למונדיאל הגדול מאז ומעולם, והפורמט המורחב הזה נתן במה גם לנבחרות קטנות ולסיפורים אנושיים מרגשים. כזה למשל הוא הסיפור של שוער נבחרת כף ורדה, שאמא שלו קיבלה ויזה מיוחדת לארצות הברית רק כדי שתוכל לראות אותו משחק מקרוב, אחרי ההופעה האדירה שלו מול ספרד.

הכתבה פורסמה במקור באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי

עבור עכברי הכדורגל זה היה טורניר נפלא, עם משחקים מצוינים ודרמות בלתי נשכחות, בטורניר שבו כל הכוכבים הגדולים סיפקו את הסחורה. ליאו מסי נראה נהדר במדי ארגנטינה ואפילו שבר את שיא הכיבושים ההיסטורי של מירוסלב קלוזה הגרמני. נראה שהכושר של מסי רק דרבן את חלוץ נבחרת צרפת קיליאן אמבפה להעלות הילוך ולתת שואו, ונראה שאם לא יקרה משהו בלתי צפוי הוא עוד ישבור את השיא של מסי בעתיד. כוכבי-על נוספים כמו הארי קיין האנגלי וארלינג הולאנד הנורבגי הוכיחו את עצמם בטורניר מצוין.

ואי אפשר כמובן בלי כריסטיאנו רונאלדו, ששבר עוד שיא כשהיה לכדורגלן הראשון בהיסטוריה שמבקיע שערים בשישה מונדיאלים שונים. אפשר להגיד שהתלהבנו מהמונדיאל הזה כמעט כמו ששדר כאן 11 שימי ששון התלהב מה-3:3 בין אלג’יריה לאוסטריה.

אבל מעבר לשלל השיאים הספורטיביים, נראה היה שבגמר המונדיאל תיעשה היסטוריה גם מכיוון אחר. בשבוע האחרון נפוצו שמועות על כך שהפסקת המחצית תהיה ארוכה משמעותית מ-15 הדקות הרגילות, לטובת מופע ראווה נוצץ, בכיכובם של שמות גדולים כמו שאקירה, מדונה ו-BTS. ההחלטה עוררה ביקורת, בין השאר בעקבות הטענה שזמן ההמתנה הארוך עד לחזרה למשחק עלול “לקרר לשחקנים את השרירים”. אולי בתגובה לכך, פיפ”א הבהירה שהמחצית לא תהיה ארוכה יותר מ-17 דקות.

שרירים לא משקרים

למה זה כל כך חשוב? האם הפסקה ארוכה באמת עלולה לפגוע בכושר של השחקנים? מבחינה מדעית, החשש אינו מופרך. אחת התכונות החשובות של גוף האדם היא ויסות חום (תרמורגולציה) – היכולת שלנו לשמור על טמפרטורת גוף (ליבה) קבועה של כ-37 מעלות צלזיוס גם במצבי מאמץ. במהלך פעילות גופנית עצימה, השרירים שלנו מייצרים כמות אדירה של חום. כדי שלא נתחמם יותר מדי, גופנו מזרים דם אל עורנו ומגביר את ההזעה. הזיעה שמתאדה מקררת את הדם החם בשעה שהוא עובר קרוב לפני השטח, ובשובו פנימה הוא מצנן את הגוף כולו.

עם זאת, טמפרטורת השרירים דווקא יכולה להשתנות במידה משמעותית. לכן מאמני כושר מרבים לדבר על הצורך “לחמם את השריר”. וזה אכן נכון – במצב מנוחה טמפרטורת השרירים שלנו עומדת על 36-35 מעלות, אך אחרי שאנחנו עושים פעילות גופנית נמרצת במשך 15-10 דקות, למשל בחימום שהכדורגלנים עושים לפני המשחק, הטמפרטורה שלהם כבר מזנקת לכ-39 מעלות.

מדוע זה קורה? כדי להתכווץ וליצור תנועה, השריר משתמש ב-ATP – מולקולת האנרגיה העיקרית של התא. במהלך מאמץ, רק 25-20 אחוז מהאנרגיה הכימית הזאת מומרת לעבודה מכנית של השריר, והשאר משתחרר כחום. לכן פעילות גופנית מלווה בעלייה בטמפרטורת השרירים והגוף. במקביל, הזרמת הדם לשרירים הפעילים גדלה כדי להזין אותם בחמצן ובחומרי אנרגיה.

לטמפרטורת שריר גבוהה יש כמה יתרונות: היא מפחיתה את צמיגות הרקמות, משפרת את התכונות המכניות של השריר והגידים ומאיצה תהליכים עצביים וביוכימיים המעורבים בהתכווצות השריר. התוצאה על המגרש היא תגובה מהירה ויעילה יותר במצבים שדורשים ריצה מהירה, שינוי כיוון או זינוק לכדור.

מחקרים בתחום רפואת הספורט מראים כי מרגע שפעילות השרירים פוסקת הם מתחילים להתקרר. הפסקת המחצית הרגילה במשחק כדורגל נמשכת 15 דקות לפחות, ולפי הדיווחים, במשחק הגמר נשקלה הפסקה שאורכה עד פי שניים מכך. מנוחה כזאת עלולה להתבטא בירידה של בין מעלה וחצי לשתי מעלות בטמפרטורת השרירים. התוצאה האפשרית היא פגיעה ביכולת המאוץ (ספרינט), הניתור והפקת הכוח של השחקנים בתחילת המחצית השנייה. קיים גם חשש שטמפרטורת השריר הנמוכה תגביר את הסיכון לפציעות שריר ורקמות רכות, אם כי הראיות לכך פחות חד-משמעיות מאלה שמדברות על פגיעה בביצועים.

יש אם כך סיבה מדעית ורפואית להגביל את משך ההפסקה. אומנם, יש דברים שהמאמנים יכולים לעשות כדי למנוע את הנזקים גם במקרה של הפסקה של חצי שעה. הם עשויים להנחות את השחקנים לבצע חימום מחדש (Re-warm-up), שמשלב פעולות לשמירה על חום הגוף במהלך ההפסקה וביצוע האצות ותרגילים מתפרצים קצרים לפני העלייה מחדש אל כר הדשא. אך סביר להניח שהם נשמו לרווחה כשהבינו שההפסקה לא תתארך משמעותית.

למאמרים נוספים באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי