זה קורה לכולנו אחת לכמה זמן. שיר אהוב (או מאוס) נצרב לנו בזיכרון ומתנגן שוב ושוב, בזמן שאנחנו מזמזמים אותו ללא הפסק כמו לופ אחד מתמשך בזיכרון שלנו. לעתים זה מענג מאוד להתמסר לצלילים המוכרים ולעתים, זה ממש לא נעים עד מרגיז כששיר כמו "בייבי שארק" למשל מסרב להתפנות מהמוח שלנו. ובכן, אתם יכולים להיות רגועים כי יש לזה שם והוא נע על הסקאלה שבין חמוד למטריד. ממש כמו השירים: "תולעי אוזניים".

מדובר למעשה במנגינות קליטות לא רצויות החוזרות בראשנו בלולאה שלא נגמרת. עבור רובנו השירים נייטרליים עד חיוביים, אך יש מיעוט שמוצא בהם מטרד ומעורר חוסר נוחות מכיוון שהוא גורם למחשבה טורדנית על זחילה מצמררת בתוך האוזן.

"תולעי מוח שייכות לסדרה של תופעות של קוגניציות לא רצויות. המוח שלנו אלוף בלייצר תכנים גם כשאנחנו לא מתכוונים אליהם", אומר ערן כ"ץ, פסיכולוג. "אפשר לחשוב על רצף דמיוני שבו בצד אחד יש מחשבות סתמיות שנכנסות לראש ללא הזמנה - שימו לב מה יקרה אם אבקש מכם לא לחשוב על פיל לבן עם נקודות סגולות - ובצד השני, מצבים פתולוגיים יותר כמו מחשבות אובססיביות, פלאשבקים טראומטיים ואף הזיות. מכיוון שלרוב תולעי מוח לא מפריעות יתר על המידה, אם כי הן יכולות לעתים ממש לעצבן, הן שייכות לצד הקל יותר של הרצף". 


1. מה גורם לתולעי אוזניים?

תולעי אוזניים מסתמכות על רשתות מוח העוסקות בתפיסה, רגש, זיכרון ומחשבה ספונטנית. הן בדרך כלל מופעלות על ידי שמיעת שיר בפועל, אם כי עלולות גם לזחול אלינו כשאנחנו מרגישים טוב, או כשאנחנו שרויים במצב רוח חולמני, לא קשובים או נוסטלגיים. מצד שני, אלו יכולות למצוא פירצה פנימה כשאנחנו לחוצים ויש לנו הרבה מחשבות. עוד טוענים כי אנשים עם רקע מוזיקלי, עלולים להיות רגישים יותר לתולעי אוזניים, שזה די הגיוני כשחושבים על זה. 

2. לאילו שירים יש יותר סיכוי להפוך לתולעי אוזניים?

בניגוד לדיבור היומיומי שלנו, למוזיקה יש בדרך כלל חזרה מובנית. במקרה של שיר, חזרתיות היא תהליך שהופך להיות מהנה כאשר הוא מובן באמצעות חזרה. כמו כן, בכל פעם שמוזיקה חוזרת על עצמה, אנחנו נוטים לשמוע דברים חדשים ושונים. למידה זו עשויה להוות אחד ההיבטים החיוביים של תולעי האוזן. כמו כן, תולעי אוזניים הם סוג של פעילות נפשית ספונטנית, ותורמים לחשיבה וליצירתיות.

3. האם יש סיבה לדאגה?

לעתים 'שירים תקועים' מגיעים בשל הפרעה טורדנית-כפייתית, תסמונות פסיכוטיות, מיגרנה, צורות יוצאות דופן של אפילפסיה או מצב המכונה palinacousis - כאשר אתה ממשיך לשמוע צליל זמן רב לאחר שנעלם. תולעי אוזניים מתמשכות (הנמשכות יותר מ- 24 שעות) עלולות להיגרם על ידי מחלות רבות ושונות, כגון שבץ מוחי או גרורות בסרטן המוח. רופא יכול לעזור לקבוע אם תולעת האוזן שלך רצינית או לא.

4. איך נפטרים מזה?

נתחיל בזה שלא מומלץ להילחם בזה. לפי הפסיכולוג דניאל ווגנר, התנגדות לשיר עשויה לגרום למוח שלנו להמשיך לנגן אותו שוב ושוב. יש הטוענים כי דווקא לשמוע את השיר במלואו כמו שצריך עשויה לכבות את תולעי האוזניים. טכניקה נוספת היא להחליף מחשבה ולומר לעצמכם: השיר הזה גורם לי להרגיש משוגע" ב"זה נורמלי לגמרי שאני שומע את השיר". ויש גם אפשרות ללעוס מסטיק, מה שמפריע לתולעת להתנגן.

5. מה משפיע על התחושות שלנו כשתולעת אוזניים חודרת?

"ממחקרים שהתקיימו בנושא נקבע באופן גורף שהמנגינה שמתנגנת בראשנו שוב ושוב איננה סתם מטרד כי אם תופעה הממלאת תפקיד חיוני באופן בו הזכרונות שלנו מתעצבים ומתפתחים לצלילי המוסיקה", אומרת ורד גרנדיר פרוכטמן, מנחת קבוצות, מאמנת אישית וקבוצתית בגישה המשלבת NLP, גשטלט, דמיון מודרך וליווי זוגי וחברה בקהילת המטפלים SOMEBUDDY. "בתהליכי טיפול שמבקשים לחקור זכרון רגשי וזכרון מוסיקלי נזהה שאדם שחווה חוויה של מצוקה וחוסר שביעות רצון מהשיר שמתנגן בראשו חש בהתעוררות לא מודעת של זכרון עבר שמציף חוויה רגשית כששמע את השיר לראשונה בעברו וקרוב לוודאי שהיו אירועי חיים גדולים באותה תקופה שעוררו מצוקה, חשש, חרדה והתמודדות עם מצבי חירום. אותה פרשנות מתייחסת גם לחוויה חיובית שנצרבה בזיכרון בהקשר לשיר ושמיעתו מציפה בכל פעם תחושות של התרגשות, שמחה והוקרת תודה". 

6. כיצד תולעות האוזניים מסייעות לזיכרון שלנו? 

"מוזיקה מעוררת את תחושת הזיכרון האוטוביוגרפי שלנו וקושרת לה התעוררות רגשית", אומרת פרוכטמן. "לכן, שירים מחזירים אותנו לא פעם לילדות או לתקופות אחרות בחיים, שירים אחרים מציפים בנו רגשות שונים כולל טראומות עבר ורגעי שיא חיוביים ושליליים כאחד. מחקרים מצביעים על כך ששירים מתנגנים שוב ושוב בראשנו מכיוון שהמוח שלנו נמצא בתהליך חיזוק הזיכרונות. גם אם לא הייתה לכם תולעת, האזנה לשירים מחזירה אותנו לזיכרונות עבר ומעוררת זיכרונות חבויים".