תגיד המאמן, המזגן לא עובד? האמת על אימונים בחדר ממוזג
בקיץ כולנו מחפשים את האימון הקריר והממוזג, אבל האם טמפרטורה נמוכה באמת טובה לגוף? מומחה מסביר מהי הסביבה האידיאלית לאימון, ומתי הקור מתחיל לפגוע בשרירים, בתנועה ובמערכת הנשימה

כמו בכל שנה, עם העלייה בטמפרטורות מתחילים רבים מאיתנו להתגעגע לתקופה שבה החום לא הכביד על שגרת היום ולא השפיע על היכולת שלנו לבצע פעילות גופנית בנוחות. עבור רבים, הפתרון נראה מובן מאליו: לעבור להתאמן במתחם ממוזג, כזה שבו המזגן פועל בעוצמה ומספק הקלה מיידית מהחום. אבל בתוך הנוחות הזו אנחנו לא תמיד עוצרים לשאול – האם אימון בסביבה קרה באמת מיטיב איתנו? האם טמפרטורה נמוכה במהלך האימון יכולה להשפיע על הגוף, והאם יש דבר כזה "קר מדי" לאימון?
לפני הכל, חשוב לעצור ולהבין לרגע למה אנחנו בכלל מזיעים והאם זה בריא להזיע. הזיעה היא סימן חיובי לפעילות תקינה של הגוף ומערכת ויסות החום. כאשר אנחנו מבצעים פעילות גופנית, הגוף מייצר חום כתוצאה מהמאמץ, ומנגנון הקירור העיקרי שלו הוא הזעה, המאפשרת להוריד טמפרטורה ולמנוע התחממות יתר. בלוטות הזיעה מפרישות נוזל על פני העור, וכשהוא מתאדה, טמפרטורת הגוף יורדת.
בכל הקשור לאימון, חשוב להפריך אחד המיתוסים הנפוצים ביותר – ההנחה שככל שמזיעים יותר, כך שורפים יותר קלוריות או משפרים יותר את רמת הכושר. למעשה, אין קשר ישיר בין כמות הזיעה לבין איכות האימון. אפשר לבצע אימון עצים ומאתגר בחדר ממוזג כמעט ללא הזעה, ולעומת זאת להזיע בכמות גדולה במהלך הליכה מתונה בחוץ ביום קיץ חם. הזיעה אינה "אויב" של הגוף ואינה דבר שיש להימנע ממנו, אלא מנגנון טבעי, חיוני ובריא שמסייע לווסת את טמפרטורת הגוף ולהגן עליו במהלך מאמץ.

האם קירור החדר במהלך אימון כושר ופעילות גופנית הוא דבר בריא לגוף האדם?
"פעילות גופנית היא אחד הגורמים החשובים ביותר, אם לא החשוב ביותר, לשמירה על בריאותנו ולשיפורה", מסביר פרופ' יובל חלד, מומחה בפיזיולוגיה של גוף האדם ופיזיולוגיה של המאמץ, "כאשר מטרת האימון היא שיפור מרכיבי הכושר הגופני השונים, כגון סבולת לב-ריאה, כוח, סיבולת שרירית או מהירות,רצוי לבצע את האימון בסביבה נוחה וממוזגת. פעילות גופנית בסביבה חמה מגבירה את עקת החום הפיזיולוגית, ועלולה לפגועה ביכולת למצות את הפוטנציאל האימוני במרכיבי כושר אחרים. כך, במקום שהמאמץ יוגבל בעיקר על ידי היכולת האירובית או השרירית, הגוף נדרש להשקיע משאבים רבים בוויסות חום הגוף. כתוצאה מכך עלולה להופיע עייפות מוקדמת יותר, הן גופנית והן מנטלית, וירידה באיכות האימון.
"מצד שני, אם המטרה היא לשפר את הסבילות לחום ולהיות מסוגלים לתפקד טוב יותר בתנאי חום - כפי שנוהגים, לא פעם, חיילים וספורטאים - הרי שפעילות גופנית מבוקרת ובעצימות לא גבוהה בתנאים חמים מובילה להתאקלמות פיזיולוגית ומנטלית לחום ומקלה את הביצוע עם הזמן. לכן, כרגיל, שאלת התכלית היא שקובעת".
לדבריו, עבור האוכלוסייה הרחבה המתאמנת בסטודיו או בחדר הכושר למטרת שיפור הכושר והבריאות, ההמלצה היא לשמור על תנאים קרירים וממוזגים כדי לאפשר להפיק מהאימון הגופני את המיטב וגם לשמור על בטיחות המתאמנים.

ההמלצות לא קובעות מספר קסם אחד שמתאים לכל סוגי האימונים, אבל הטמפרטורה הנחשבת נוחה ויעילה לביצוע האימון היא בטווח 24-20 מעלות, שבהן הגוף מצליח לתפקד בצורה יעילה ולשמור על הביצועים הגופניים הטובים.
בטמפרטורה נמוכה יותר אפשר לפגוש בתופעות שעושות את ההפך, בהן נוקשות שרירית בתחילת הפעילות, קושי לבצע תנועות הדורשות טווחי תנועה וגמישות, רגישות נשימתית אצל חלק מהמתאמנים ואצל אנשים עם אסתמה ואלרגיות. עוד תסמינים שיכולים להופיע אם הטמפרטורה נמוכה מדי הם שיעול, צפצופים ואף תחושת מחנק קלה במהלך המאמץ. אז כמו בהרבה תחומים אחרים - האמצע הוא המלך.