חומרי הדברה ומתכות: הממצאים החריגים שנמצאו בתבלינים שמגיעים לצלחת שלנו

אנחנו הישראלים עושים במטבח שימוש בלא מעט תבלינים. אנחנו מוסיפים אותם לתבשילים, למרקים ולמאכלים שונים, בדרך כלל מבלי לחשוב על הדרך הארוכה שעברו עד שהגיעו לצלחת שלנו. אלא שדוח חדש של משרד הבריאות, המסכם שנתיים של בדיקות בתבלינים ובעשבי תיבול מיובשים, חושף כי בחלק מהמוצרים נמצאו שאריות חומרי הדברה ברמות החורגות מהמותר בחוק, לצד מזהמים נוספים. הממצאים הבולטים נוגעים דווקא לכמה מהתבלינים הנפוצים ביותר במטבח הישראלי.

במסגרת הסקר, שנערך בשנים 2024-2025, בדק משרד הבריאות 543 מוצרי תבלינים ועשבי תיבול מיובשים. מתוכם, 343 מוצרים נדגמו בתחנות ההסגר בנמלים, לפני כניסתם לשוק הישראלי, ו-200 מוצרים נוספים נדגמו בשווקים ברחבי הארץ. הבדיקות כללו שאריות חומרי הדברה, מתכות כבדות, רעלני פטריות, מזהמים מיקרוביולוגיים וצבעי סודאן (תרכובות אורגניות סינתטיות), האסורים לשימוש במזון.

התוצאות העלו כי ב-82 מהמוצרים שנדגמו בנמלים, שהם 23.9% מהדגימות, נמצאה לפחות חריגה של אחת מהרמות המותרות בחוק. בשווקים נמצאו חריגות ב-24 מוצרים נוספים, המהווים 12% מהמוצרים שנבדקו שם. בסך הכל, ב-106 מוצרים נמצאו חריגות, כאשר ברובם המכריע מדובר בשאריות חומרי הדברה.

כמון וצ'ילי - בראש רשימת החריגות

אחד הממצאים הבולטים ביותר בדוח נוגע לזרעי הכמון. מתוך דגימות הכמון שנבדקו, 21 מוצרים, המהווים כ-55%, נמצאו עם שאריות חומרי הדברה ברמות החורגות מהמותר. גם באבקות צ'ילי התגלתה תמונה משמעותית, עם חריגות בכ-35% מהדגימות. בתערובות תבלינים ותיבול נמצאו חריגות בכ-22% מהמוצרים שנדגמו.

בתבלין קארי נמצא שיעור חריגות גבוה אף יותר, של 60%, אולם במשרד הבריאות מדגישים כי במקרה הזה נבדקו חמישה מוצרים בלבד, ושלושה מהם נמצאו בחריגה. לכן, הנתון אינו מאפשר להסיק מסקנות רחבות לגבי כלל מוצרי הקארי.

ממצא נוסף נוגע למספר חומרי ההדברה השונים שהתגלו באותו מוצר. ב-94% מדגימות הצ'ילי שנבדקו ביבוא נמצאו שאריות חומרי הדברה, וממוצע שאריות של כעשרה חומרי הדברה שונים, אם כי לא בהכרח ברמות החורגות מהמותר בחוק. לעומת זאת, בקינמון ובכורכום נמצאה שכיחות נמוכה יחסית של שאריות חומרי הדברה, בשיעורים של 6% ו-18% בהתאמה.

במשרד הבריאות מסבירים, כי ריבוי שאריות חומרי ההדברה עשוי להיות קשור לאופן שבו מיוצרים התבלינים. חלקם מופקים מתוצרת חקלאית שמקורה במספר רב של שדות, אזורי גידול וחקלאים שונים, כך שבמוצר הסופי עשויות להימצא שאריות של חומרים ששימשו בשלבים שונים של הגידול.

"כשמייבשים או טוחנים את התבלין, רוב חומרי ההדברה נשארים במוצר הסופי"

ד״ר זיוה חממא, מנהלת אגף בכיר-שירות המזון במשרד הבריאות, מסבירה בשיחה עם mako בריאות, כי כדי להבין את הממצאים, צריך לחזור לשלב שבו התבלין עדיין גדל בשדה.

"תבלינים כפי שהצרכן מכיר אותם, גדלים כצמחים", היא מסבירה. "לצורך הגידול, משתמשים הרבה פעמים בחומרי הדברה. אחר כך אוספים, מייבשים וטוחנים, ולצרכן הקצה מגיע תבלין. כשמייבשים את המוצר או טוחנים אותו, רוב חומרי ההדברה נשארים. אם השתמשו בחומר הדברה במקור, ברוב המקרים הוא יישאר במוצר הסופי".

הדוח מצביע גם על הבדלים בין מדינות המקור של התבלינים. שיעור החריגות הגבוה ביותר מבין המדינות שנדגמו בהיקף משמעותי נמצא בהודו ובמצרים, שבהן 38% מהמוצרים שנבדקו נמצאו עם חריגות. סך הכל כ- 36 מוצרים מהודו ותשעה ממצרים. מרוסיה ומתאילנד נמצאו חריגות ב-33% מהמוצרים שנדגמו, ובסין עמד שיעור החריגות על 15%.

לדברי ד"ר חממא, מדובר בבעיה שאינה ייחודית לישראל. "בתחום התבלינים מדובר בבעיה גלובלית. גם באירופה ובבריטניה רואים שבקטגוריה הזאת נמצאות לא מעט שאריות של מזהמים, בעיקר חומרי הדברה, ויש גם חריגות. הבעיה היא גלובלית בשרשראות האספקה, ובהקשר הזה ישראל לא ייחודית".

המשמעות הבריאותית של הממצאים

"באופן כללי, חריגה מהרמה המותרת בחוק לא אומרת בהכרח שיש סיכון בריאותי", מסבירה ד"ר חממא. "כשקובעים את הרמות המרביות, ההסתכלות היא כוללת. אדם נחשף לחומרי הדברה לא רק מתבלינים, אלא גם מפירות וירקות, מדגנים וממזונות נוספים. הגוף לא מבחין מהיכן הגיע החומר, ולכן צריך להסתכל על החשיפה המצטברת".

עם זאת, היא מבהירה כי אין להקל ראש בחשיפה ממושכת לחומרי הדברה מסוימים. "יש חומרי הדברה שההשפעות הבריאותיות שלהם ממשיות. יש חומרים שמשפיעים על מערכות שונות בגוף, בהם הכבד ומערכת העצבים. מצאנו בחלק מהמקרים חריגות בחומרי הדברה שאסורים לשימוש בישראל. לחשיפה מצטברת לחומרי הדברה בהחלט יכולות להיות השפעות בריאותיות שליליות, לכן נקבעות מגבלות על השימוש בהם ועל השאריות שלהם במזון".

בין החומרים שאותרו בבדיקות היו קרבנדזים וכלורפיריפוס, המוזכרים בדוח כחומרי הדברה האסורים לשימוש בישראל ובאירופה. בנוסף, נמצאו שאריות של חומרים שאינם מאושרים לשימוש בתבלינים הרלוונטיים, ובהם תיאמתוקסם וקלותיאנידין.

מלבד חומרי הדברה, נמצאו בבדיקות גם חריגות ברמות העופרת, מתכת כבדה שעלולה להזיק לבריאות בחשיפה משמעותית. מוצר אחד נמצא חיובי לצבעי סודאן, צבעים שאסורים לשימוש במזון בישראל. עם זאת, לפי הדוח, היקף החריגות במזהמים שאינם חומרי הדברה היה נמוך יחסית ועמד על אחוזים בודדים.

האם התבלינים שנמצאים בבית שלנו בטוחים?

אחת השאלות המרכזיות שעולות מהדוח היא האם הצרכן הישראלי צריך לשנות את הרגלי הקנייה או להימנע משימוש בתבלינים מסוימים. "האחוזים אכן מתייחסים לחריגות שמצאנו בכמון, בצ'ילי ובתבלינים אחרים, אבל מראש הדיגום היה מכוון למקומות שבהם עשוי להיות סיכון גבוה יותר", היא מסבירה. "זה לא אומר שב-35% מהצ'ילי שנמכר בשוק יש חריגות".

לדבריה, מאחר שהבדיקות בוצעו על בסיס הערכת סיכונים ולא באמצעות מדגם אקראי של כלל המוצרים, אי אפשר להשליך את שיעורי החריגות שנמצאו על כל התבלינים הנמכרים בישראל.

מה בכל זאת כדאי שהצרכן ידע?

בניגוד למקרים שבהם ניתן לזהות קלקול במזון באמצעות מראה, ריח או טעם, שאריות חומרי הדברה ומזהמים אחרים אינן ניתנות לזיהוי על ידי הצרכן.

"הצרכן לא יכול לראות את החריגות האלו", מסבירה חממא. "כמו בכל מוצר מזון אחר, צריך לקנות במקומות מורשים, אבל אין המלצה לצרוך תבלין כזה או אחר או להימנע מתבלין מסוים. המסר צריך להיות הרבה יותר לעוסקים במזון, ליבואנים וליצרנים, שחייבים לממש את האחריות שלהם לעמוד בדרישות החוק".

ריקולים, אכיפה והגברת הבדיקות

במהלך השנתיים שנבדקו יובאו לישראל 6,423 משלוחי תבלינים. מתוכם נדגמו בנמלים 343 משלוחים, שהם כ-5.3% מכלל המשלוחים. במשרד הבריאות מסבירים כי תבלינים מסווגים כמזון רגיל המיובא בהצהרת היבואן, ולכן הם אינם מחויבים בבדיקות מקדימות באופן גורף. עם זאת, הם כפופים לפיקוח המבוסס על הערכת סיכונים. לפי הדוח, כל המוצרים שנמצאו בחריגה בתחנות ההסגר הושמדו או הוחזרו למדינות המקור בהתאם להוראות החוק, ולא שוחררו לשיווק בישראל.

במהלך תקופת הסקר בוצעו שלושה קריאות להחזרה (ריקול) של שישה מוצרי תבלינים: בינואר 2024 של אגוז מוסקט ושלוש תערובות תבלינים בשל הימצאות אפלטוקסינים (רעלני פטריות). ביולי 2025 של כורכום בשל חריגות בחומרי הדברה, ובספטמבר אותה שנה של פלפל לבן בשל אפלטוקסינים.

היא מסבירה כי הפיקוח של משרד הבריאות הוא רק חלק ממערך הבקרה הנדרש. "יש כאן אחריות מאוד גדולה על היצרנים והיבואנים", היא מדגישה. "הם חייבים לממש את האחריות שלהם לייצר, לייבא ולשווק מוצרים שעומדים בדרישות החקיקה, ולהפעיל מערכות בקרה קפדניות יותר. אנחנו, כמפקח על, מגבירים את הפיקוח על הקטגוריה הזאת".