הליכת אינטרוולים יפנית: בדקנו את שיטת האימון החדשה והמדוברת
הליכת האינטרוולים היפנית מבטיחה לשפר את הבריאות, לשרוף יותר שומן ולהכניס בוסט של אנרגיה ליום. יצאנו לבדוק האם היא רק גימיק או אימון שבאמת עובד? ולמי היא מתאימה?
ההליכה היפנית היא אימון פשוט למראה אך לא בהכרח קל לביצוע: הולכים שלוש דקות בקצב מהיר, ואחריהן שלוש דקות בקצב איטי ונינוח – וחוזרים על כך חמש פעמים ברצף. בסך הכל חצי שעה של הליכה, שמתחלקת בין הגברת קצב לדקת נשימה.
המהירות לא חייבת להיות ספרינט, אבל כן אמורה לעלות את הדופק לאזור 85-70 אחוז מהיכולת המרבית (שזה, אגב, מה שמחשב השעון החכם כשאתם מזיעים). הקטע האיטי, לעומת זאת, אמור להחזיר אתכם ל-5-40 אחוז – זמן לשוטט, לנשום ולהירגע.
והציוד? כל מה שצריך זה זוג נעלי ספורט ומכשיר תזמון – טלפון, שעון או אפילו סטופר מהמטבח.
אז מה היתרונות?
על פי מחקרים מאוניברסיטת UC Davis בארה”ב, אימון מהסוג הזה מסייע לשריפת שומן ומסת שריר – ויכול להוריד לחץ דם ודופק במנוחה, מה שתורם לבריאות כללית ולאריכות ימים. כמו כל אימון אינטרוולים ,(HIIT) היתרון העיקרי הוא באפקטיביות: פעילות גופנית קצרה יחסית עם תוצאות משמעותיות – בתנאי שלא מגזימים וגורמים לעצמכם פציעה.
ברשתות החברתיות, כמו טיקטוק, משתמשים מספרים על חוויות מהנות: אחת מהן, למשל, מספרת שזה הפך לאימון הקבוע שלה בימים שמשיים, כי זה "מעלה את רמות האושר"; אחרת ניסתה לשלב גם וסט משקולות תוך כדי – כדי לאתגר את עצמה עוד יותר.
ניסינו בעצמנו – וזה מה שקרה
אני אוהב הליכה, מאוד. ואני חושב שצריך להרבות בה כמה שיותר במהלך היום, בעבודה, עם הילדים וגם בטבע. במהלך טיול בחוץ לארץ אפשר לראות יותר ולהגיע למקומות שלא פוגשים באוטובוס התיירים. אבל בעיניי חשוב לעשות הפרדה בין הליכה כפעילות יום-יומית חשובה עם יתרונות מדהימים לבין אימון אינטרוולים על כל היתרונות שלו. שניהם יחד זה חצי כוח, כי זה פוגע בקסם של ההליכה הנעימה, השקטה, החוקרת, ומצד שני לא מספיק מאתגר ואפקטיבי לאימון אינטרוולי.
איזה טיפוס אתם?
אם אתם טיפוסים של תכנון, משמעת עצמית ויעילות – הליכת אינטרוולים יפנית יכולה להיות בדיוק מה שאתם צריכים. היא זמינה, פשוטה, אפקטיבית ולא דורשת ציוד מיוחד.
אבל אם אתם מאלה שהולכים כדי להירגע, להתבונן או להתרחק מהמסך – אולי עדיף שתמשיכו לטייל בקצב שלכם, ותשאירו את הדופק הגבוה לאנשים עם סטופר ביד.