האם הקנאביס בדרך לקבל מעמד חוקי בישראל? כנראה שכן, אם לשפוט על פי הצהרתו של סגן שר הבריאות בסוף חודש יולי 2015. ההצהרה הדרמטית של יעקב ליצמן, סגן שר הבריאות, חשפה יוזמה להעביר את מכירת הסם לבתי מרקחת. במשרד הבריאות מסבירים כי את המרשמים יחלקו רופאים שיעברו הכשרה בנושא, כפי שרושמים תרופה. בתגובה לכך, הרשתות החברתיות התמלאו שמחה וממים עוקצניים, ח"כ תמר זנדברג, שהציעה בשנתיים האחרונות 4 הצעות חוק בנושא – מיהרה להגיב ולברך, וליצמן הפך לגיבור היום.

>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?

קצת רקע: קנביס סאטיבה הוא צמח שמקורו ככל הנראה מאזור ההימליה. משחר ההיסטוריה השתמשו בגבעוליו לייצור סיבים, בזרעיו לייצור שמן, ובעליו למטרות רפואיות ולייצור סם משכר. "בהודו השימוש בקנביס כסם משכר החל בסביבות המאה החמישית לספירה, אז כנראה התפשט לשאר יבשת אסיה ולארצות המזרח התיכון, שם זכה לעדנה בשל איסור האסלאם על שתיית אלכוהול", אומר ד"ר עידו מגן, ממכון דוידסון לחינוך מדעי. "במהלך המאות ה-19 וה-20 הגיע הקנביס לאירופה ולארה"ב, ובשנות ה-60 של המאה ה-20 השימוש בו התפשט במהירות בקרב הצעירים בארה"ב, במה שכונה "דור הפרחים". הסם היה אחד הסממנים של המהפכה התרבותית שהתרחשה בתקופה הזאת".

למרות השימוש עתיק היומין בקנביס, ד"ר מגן מסביר כי רק בשנת 1964 בודדו שני החומרים הפעילים העיקריים בו, קנבידיאול (בקיצור CBD) וטטרהידרוקנבינול (בקיצור THC), על ידי פרופ' רפאל משולם ממכון ויצמן למדע, לימים חתן פרס ישראל לכימיה. "ל-CBD יש השפעות רפואיות בלבד, למשל כחומר נוגד דלקת ונוגד חמצון, ואילו ההשפעות של THC הן גם משכרות ומשנות תודעה וגם רפואיות. נוסף על THC ו-CBD יש בקנביס עוד כמה עשרות חומרים פעילים בכמויות קטנות. כולם יחד נקראים "קנבינואידים" (דמויי-קנביס) ולעתים "פיטוקנבינואידים" (קנבינואידים צמחיים). נראה שמטרת החומרים הללו היא להגן על הצמח מפני חיידקים ופטריות ולסנן קרינה על-סגולה שמזיקה לו, אך לא ברור עדיין איך הם עושים את זה".

למה יש מאנצ'יז?

כמה עשורים לאחר שהתגלו החומרים הפעילים בצמח הקנביס, בודדו גם הקולטנים בגוף שמגיבים להם ואחראים לשרשרת התגובות הביולוגיות המזוהה איתם. "קיומם של קולטנים אלו מרמז על הימצאותם של חומרים הנוצרים בגוף באופן טבעי הנקשרים אליהם. אלה מכונים "אנדוקנבינואידים", כלומר קנבינואידים שמיוצרים בגוף. במצב רגיל כמות האנדוקנבינואידים בגוף נמוכה מאוד - זאת הסיבה שאנחנו לא נמצאים באופן תמידי בתחושת שכרון. אבל במצבים בהם נוצר נזק לרקמות, בייחוד נזק למערכת העצבים - כמו פגיעת ראש - הם מיוצרים בכמות גדולה, כי פעולתם יכולה למתן נזק זה. אחד מהאנדוקנבינואידים הללו, 2-ארכידונואילגליצרול, נמצא בכמות גדולה בחלב אם, ככל הנראה בשל השפעתו מעוררת התיאבון שמעודדת את התינוק להמשיך לינוק חלב. השפעה זו היא האחראית לתחושת ה"מאנצ'יז" – תיאבון מוגבר – שנלווית לשימוש במריחואנה, והיא מתווכת דרך קולטנים בהיפותלמוס, האזור במוח שמווסת את התיאבון".

לאור העובדה שהפעלת הקולטנים לקנבינואידים נעשית בעיקר במצבי נזק, אין זה מפתיע שלקנביס סגולות רפואיות שהיו ידועות עוד מימי קדם. "ההתקדמות המדעית שחלה בגילוי המערכת הקנבינואידית תרמה רבות להבנת המנגנון שאחראי להשפעות האלו ומאפשרת לפתח תרופות שמבוססות על המנגנון הזה", אומר ד"ר מגן. כך, הוא מסביר, הקנביס הרפואי נבדל מהקנביס ה"לא-רפואי" בהרכב שלו - שיעור גבוה יותר של החומר הלא-פסיכואקטיבי CBD ושיעור נמוך יותר של החומר הפסיכואקטיבי THC, כדי להגביר את ההשפעות הרפואיות שקשורות ל-CBD ובו בזמן לצמצם את סכנת ההתמכרות, שקשורה בעיקר להשפעה של THC. ההשפעות הרפואיות של קנביס מתווכות הן ע"י קולטנים במערכת העצבים המרכזית והן ע"י קולטנים באברי הגוף השונים.

עישון קנאביס
מרבית המשתמשים בקנאביס רפואי אינם מכורים או פושעים | צילום: אימג'בנק / Thinkstock

דרכי השימוש בקנביס רפואי הן מכשירי אידוי, גלולות (שידועות בשמות "דרונבינול" או "נבילון"), וכן תמצית נוזלית שניתנת כתרסיס ("סטיבקס"), שמכילה CBD ו-THC ביחס של 1:1 ומשמשת להקלה על התסמינים של טרשת נפוצה. 

"רק בישראל הקנאביס עדיין נחשב למסוכן"

מרבית המשתמשים בקנאביס רפואי אינם מכורים או פושעים, הם אנשים נורמטיביים שאוהבים לסדר לעצמם את הראש בעישון במקום בשתייה. יש שקוראים לזה סלף מדיקיישן – כלומר, טיפול עצמי. אך בעוד שאלכוהול נמכר בכל מכולת, השימוש בחשיש ומריחואנה יכול להביא אדם לכלא. ומדובר בחומר שתופעות הלוואי שלו מסוכנות פחות, בצורה משמעותית, מהנזקים שנגרמים בגין שימוש באלכוהול, סיגריות או תרופות.  

"קנאביס הוא צמח עם הרבה סגולות. בשונה מצמחים אחרים, לקנאביס יש גם תכונות פסיכואקטיביות. יש בקנאביס מספר רב של חומרים קנבינואידים, בעלי פעילות, שממשיכים להיחקר במעבדות שונות. באופן טבעי ישנם שני זנים עיקריים, אינדיקה וסאטיבה, שהם בעלי השפעות שונות. אבל כיום יש עשרות זנים בזכות הנדסה גנטית של שני הזנים העיקריים", מסביר ד"ר איליה רזניק, מומחה בפסיכיאטריה כללית ומבוגרים, מנהל רפואי,  מ.ר.נ.א. - מכון רפואי לנוירופסיכיאטריה אבחנתית, כללית ומשפטית.

אתה מאמין שצריך למכור קנאביס בבתי מרקחת?

"אין דרך אחרת. המערכת צריכה להשתנות".

אתה לא חושש שמסטולים שיציפו את הרחובות?

"זה תסריט דמיוני שמעולם לא קרה ולא יקרה. גם לא במדינות שעשו לגליזציה לסמים קלים. בקנדה יש לרופאים יד חופשית להמליץ על קנאביס. התוצאה היא שנרשמות הרבה פחות תרופות פסיכיאטריות ותרופות נגד כאב, שיש להן לא מעט תופעות לוואי. כמו כן, נרשמה ירידה של כ-50 אחוז בשימוש בתרופות אופיואידיות. זה חיובי ביותר בעיני, כי לקנאביס יש את רמת הבטיחות הגבוהה ביותר שיש בטבע. לעומת אלכוהול, ריטלין וטבק. אין הרעלות, אין מינון יתר או מקרי מוות כתוצאה של שימוש בקנאביס. בכל חומר בטבע אפשר לעשות שימוש לא מושכל. הכל תלוי בתבונה של המשתמשים.

עוד ב-mako בריאות:
>> מסיוט למציאות: העכברושים באים
>> זה קורה לכולם: למה באמת הידיים שלנו רועדות?
>> האם ירידה במשקל יכולה לרפא פסוריאזיס?

"חשוב להבדיל: אני לא קורא ללגליזציה של קנאביס, אלא למתן אפשרות רופאים לרשום אותו למטופלים. לאדם שנמצא בהתקף חרדה קשה ממליצים על תרופה ממשפחת בנזודיאזפינים. זו תרופה שאסור לנהוג תחת השפעתה, לא מומלץ לעבוד. כשאדם משתמש בה הוא עלול לסכן את עצמו, להרגיש סחרחורת ולהרגיש "מסטול". אנחנו דורשים מנהגים לא לנהוג בהשפעת אלכוהול. אבל אם אתה משתמש בקאנביס, לא בהכרח תרגיש מסטול. ל- CBD אין השפעה כזו. בארצות אירופה הוא הוצא מרשימת הסמים וניתן לקנות אותו כתרופה ללא מרשם (OTC). אבל בישראל הוא נחשב לסם מסוכן וזו איוולת שחייבים לתקן לטובת אלפי חולים".

למי באמת מגיע לקבל קנאביס רפואי?

כיום, מי שזקוק לקנאביס רפואי צריך לעבור מסלול מכשולים בדרך אל ההקלה והשלווה. מדובר במסלול מיותר שמעמיס קשיים רבים על חולים אונקולוגים, ילדים שסובלים מאפילפסיה חמורה או נפגעי חרדה ופוסט טראומה, למשל, שהקנאביס משפר משמעותית את מצבם ואת איכות חייהם. "נראה שהשימוש השכיח ביותר בקנביס רפואי הוא להקלה על כאב, בעיקר כרוני, לרבות כאב שנובע מנזק לעצבים התחושתיים וממחלות פרקים דלקתיות – שכן הוא ידוע כנוגד דלקת. טיפול תומך בקנביס לחולים סופניים לצורך הקלה על כאבים בטוח יותר מאשר טיפול במשככי כאבים אחרים כגון מורפיום וסמים אחרים המשפיעים על המערכת האופיואידית - מערכת שיכוך הכאבים הטבעית של הגוף".

"בנוסף, אמנם אין מידע מחקרי רב על היעילות של קנביס כטיפול בבעיות נוירולוגיות כמו טרשת נפוצה, אפילפסיה והפרעות תנועה, אך השימוש בקנביס אצל חולי טרשת נפוצה, למשל, אושר עד כה בעשר מדינות, לרבות ישראל. על פי הערכות סובייקטיביות של חולים, קנבינואידים משפיעים לטובה על עוויתות השרירים האופייניות לטרשת נפוצה, אבל הערכות אובייקטיביות יותר לא מאשרות זאת, למעט מאמר סקירה משנת 2012, שמצאה שהשימוש בקנבינואידים לטיפול בטרשת נפוצה אינו כרוך בבעיות של התמכרות, שימוש לרעה או ירידה ברגישות לחומר הפעיל. בנוסף, חברת התרופות GW פיתחה תרופה מבוססת-קנביס בשם אפידיולקס שנועדה לטיפול באפילפסיית ילדים, וניסויים ראשוניים מראים הצלחה", אומר ד"ר מגן.

קנאביס
דרכי השימוש בקנביס רפואי הן מכשירי אידוי, גלולות ותמצית נוזלית הניתנת כתרסיס | צילום: אימג'בנק / Thinkstock

לקנאביס השפעה גם על התיאבון ועל מערכת העיכול. "כפי שציינתי, קנביס מעודד תיאבון ולכן משתמשים בו כדי לשפר תיאבון בחולי איידס. הוא גם יעיל במידה מסוימת בטיפול בבחילה ובהקאות שנגרמים כתוצאה מטיפול כימותרפי. אף על פי שקנבינואידים אכן יעילים יותר מתרופות אחרות נגד בחילה, העובדה שהם גורמים לתופעות לוואי כגון סחרחורות והזיות מגבילה את השימוש בהם. יתר על כן, שימוש ארוך טווח בקנביס אף עלול לגרום בעצמו לבחילות ולהקאות".

בנוסף, רק לאחרונה מדענים בטכניון מצאו שקנביס גורם לתאים סרטניים במוח ובשד "להרוג את עצמם" בתהליך של מוות תאי מתוכנן שנקרא אפופטוזיס. "חשוב להדגיש מדובר בניסוי ראשוני בתאי סרטן מבודדים וטרם נבדקה ההשפעה של קנביס על חולי סרטן. נכון להיום לא מקובל להשתמש בקנביס כתרופה לסרטן, אלא רק כטיפול תומך להקלת הכאבים ותופעות הלוואי של טיפול כימותרפי".

בישראל יש משתמשים ומועמדים לשימוש בקנאביס ברישיון, שסובלים ממגוון הפרעות נפשיות, גופניות, כשבמרבית המקרים מדובר ביותר מתופעה אחת, כלומר תופעות משולבות; שממילא מתמודדים עם קושי וחולי לא פשוטים. מי שחושב שהוא זקוק לקנאביס צריך כיום להתלונן על בעיותיו אצל רופא מומחה, לבקש המלצה לחומר, לשלוח את ההמלצה לוועדה רפואית של משרד הבריאות.  וקושי נוסף – רופאי משפחה אינם רשאים להמליץ על קנאביס, "רק רופא מומחה בתחום ממנו סובל המטופל", על פי התקנות של משרד הבריאות. 

"זו דרך מסורבלת. רוב הרופאים עדיין לא מציעים את השימוש בקנאביס בצורה ישירה, אלא מחכים שהחולים יבקשו. בעיני זו  פגיעה ביושרה. אני מבין למה: כי למדו אותם לשנוא את הסם הזה. קשה לרופאים לעשות את זה אז מחכים עד שחולה יבקש. בנוסף, מי שצריך לאשר את ההמלצה היא וועדה שלא פגשה מעולם את החולה שזקוק לקנאביס. לא בדקה אותו. כשרופאים רושמים תרופה מסוכנת למטופל – לא בודקים אותם בוועדה. ואילו אלה שרוצים "לסמם את המטופלים" צריכים להיבדק. זה אבסורד. השר ליצמן הבטיח לשנות את השיטה כך שלוועדת משרד הבריאות לא יהיה שיקול דעת בעניין. אני מקווה שזה יקרה בקרוב", אומר ד"ר רזניק.

ומה עד אז?

"אני ממליץ לאנשים שרוצים קנאביס לפנות בצורה יזומה לרופאים מומחים שמבינים בתחום זה. כיום יש כ-20 אלף בעלי רישיון לשימוש בקנאביס. אני מאמין שאם נשנה את הכללים תוך שנתיים יהיו כ-50 אלף ותוך עשר שנים 100 אלף. בנוסף, תהיה הקלה עצומה על חולים שקיבלו רישיון ל-30 גרם, אבל בפועל צורכים יותר ונאלצים לקנות את התוספת מסוחרי סמים. הכסף הזה מגיע בסופו של דבר לעולם התחתון, וזה פסול לגמרי. זה גם חומר באיכות פחות טובה. לא ייתכן שחולה ישלים קנייה בשוק שחור. אני חושב שהם צריכים לקבל את החומר בפיקוח רפואי ובאיכות טובה". 

קנאביס
"אם אתה משתמש בקאנביס, לא בהכרח תרגיש מסטול" | צילום: אימג'בנק / Thinkstock

איך מטופל ידע מה עליו לקחת?

"רק דרך ניסוי וטעייה. יש כבר כמה הבנות בתחום, למשל שאינדיקה מורידה לחץ דם וסוכר בדם ולכן לא ממומלץ להתחיל עם הזן הזה לחולים עם בעיות בכלי דם. החקר המדעי של תכונות הקנאביס עדיין בחיתוליו. רוב החולים שמגיעים מתלוננים על שילוב של כאב עם חרדה או דיכאון. תופעה נפשית היא לעתים קרובות תחלואה נלוות לכאבים כרוניים. אבל לפעמים המטופלים נאלצים לעשות סיבוב מלא בין הספקים, לנסות מגוון של זנים עד שהם מבינים מה מסייע להם. יש גם פיתוחים פרמקולוגים. חברות תרופות הבינו שזה תחום מוביל ומפתחות תרופות שמבוססות על מיצוי של צמח קנאביס סאטיבה, הרכב של שני קנבינואידים - THC  CBD. בישראל יש תרופה בשם סטיבקס שניתנת כספריי להתזה.

"אי אפשר לדבר על קנאביס בצורה אחידה. זה היופי של רפואה צמחית: שלכל חולה אפשר למצוא את תת הזן שיתאים לו נפשית או גופנית, כי השוני כל כך גדול. לרפא מצב נפשי או גופני בלי פגיעה, בחומרים שמתאימים בצורה אישית, עם מעט מאד תופעות לוואי. זו  דוגמה לרפואה מותאמת אישית. וזו גישה שונה לחלוטין משידענו עד עכשיו, של הרפואה המודרנית שבה אותה מולקולה נלקחת על ידי אוכלוסיות גדולות".

ויש גם סכנות

על פי הערכות, יש כיום כ-200 אלף משתמשים בקנאביס באופן קבוע בישראל, כמחציתם רוכשים את החומר כסם מתוך תחושה ששימוש בו משפר את מצבם. מה שנקרא - סלף מדיקיישן. אחרים עושים זאת מתוך צורך לצרוך סמים. רק לכ-20 אלף יש "כיוון רפואי".

"הממסד הרפואי החרים את הקנאביס 80 שנה ועכשיו אנחנו מחזירים אותו לארסנל החומרים הטיפוליים שיש לרופאים. להגיד שאין תועלת רפואי זו איוולת. אנחנו רוצים לפתח את הנושא, כי רופאים אינם מכירים את הקנאביס, לא מלמדים את הנושא בבתי הספר לרפואה. שיעור הרופאים שלמדו את הנושא כמוני עומד על אחוז בודד מבין הרופאים. אני מקווה שבעתיד הקרוב מאוד אפשר יהיה לגשת לרופא משפחה ולקבל קנאביס במקום תרופות שגורמות לתופעות לוואי. הדמוניזציה שעשו לקנאביס עושה נזק לחולים. אני מקווה שזה יקרה בקרוב, כי צריך להכשיר רופאים, לשנות את דעת הקהל, לארגן את בתי המרקחת. וזה לא פשוט". 

ולמרות סגולותיו הרפואיות של הקנביס, אין לשכוח שמדובר בסם שיש לו גם השפעות לא רצויות. "מחקרים מראים שמחלת הנפש סכיזופרניה מתפרצת מוקדם יותר אצל משתמשי קנביס ושקיים שיעור גבוה יותר של שימוש בקנביס אצל חולי סכיזופרניה. בני נוער שמשתמשים בקנביס ומבוגרים שממשיכים להשתמש בו בבגרותם מראים שכיחות גבוהה יותר של התאבדויות. כמו כל הסמים, קנביס גורם לתלות ולהתמכרות, ותשעה אחוזים מהאנשים שהשתמשו בו יפתחו בו תלות. עם זאת, נראה שהתלות בו חמורה פחות מהתלות באלכוהול ובסיגריות, ואחוז המכורים לקנביס מתוך סך כל המכורים לסמים יורד עם הגיל. יש לציין גם שבניגוד לסמים אחרים, לא נרשמה עדות למוות ממנת יתר של קנביס", אומר ד"ר מגן.

הקנביס ידוע כחומר פסיכואקטיבי וממכר, אם כי ההתמכרות לו קלה יותר מאשר סמים רבים אחרים. העובדה שאינו גורם למוות הופכת אותו יחסית בטוח לשימוש רפואי. "עדיין דרושים מחקרים נוספים כדי לפתח זנים עם תכולה אופטימלית של CBD ושל THC, שתאזן בצורה מיטבית בין ההשפעות הרפואיות של החומר לבין הרצון לצמצם את השפעותיו הממכרות ומשנות התודעה. וכאמור, דרוש עדיין ידע נוסף על ההשפעה החיובית והשלילית שלו על המחלות שהזכרנו ומחלות נוספות. אך בגלל שמדובר בצמח שעלויות גידולו והשבחתו כדי להתאימו לצרכים רפואיים נמוכות מעלויות הפיתוח והייצור של תרופות חדשות, סביר לפיכך להניח שהשימוש בו למטרות רפואיות, שכיום נמצא בחיתוליו, עוד יתרחב, לפחות כטיפול תומך במחלות רבות.

>>  האם שמירת נידה באמת בריא יותר?