הנורה האדומה: האם עלי לפנות לקבלת טיפול במחלת ההשמנה?

ההתמודדות עם השמנה היא נחלתם של רבים ורבות, לאו דווקא מי שמתויגים מילדותם כ"שמנים". זו התמודדות לא קלה ולא פשוטה. הרצון להשיל כך וכך קילוגרמים הוא נושא שיחה פופולרי בכל סלון בית או מטבחון בעבודה. אבל חשוב להבין, בהרבה מקרים זו בכלל לא בעיה אסתטית מטרידה, אלא עדות למחלה כרונית המשפיעה על הבריאות: מחלת ההשמנה.

השמנה מוגדרת במרבית המקרים על ידי מדד BMI: כל מי שתוצאת המדד שלו היא 30 ק"ג/מטר רבוע ומעלה סובל מהשמנה, אך יש להשמנה דרגות שונות של חומרה. ככל שהמדד גבוה יותר – ההשמנה חמורה יותר.

חשוב להדגיש, כי גם מי שאינו מוגדר כמתמודד עם השמנה, אלא "רק" עם עודף משקל (27-30 BMI), אבל סובל מתחלואה נלווית (הקשורה במשקל העודף) – זקוק לטיפול במחלת ההשמנה.

מדד Body Mass Index) BMI) הוא נוסחה המחשבת את מסת הגוף באמצעות חלוקת המשקל (בקילוגרמים) בריבוע הגובה (במטרים). כשהערך המתקבל הוא מעל 25 ק"ג/מטר רבוע מדובר על עודף משקל, כשהערך הוא 30 ק"ג/מטר רבוע ומעלה – מדובר בהשמנה. עם זאת, למדד זה יש חסרונות רבים וביניהם העובדה כי אינו מתייחס למבנה הגוף או ליחס בין רקמת השומן לשריר.

"בעבר השמנה נחשבה כמשהו שנובע מגרגרנות ומעצלנות, אך כיום אנחנו יודעים שזו לא הסיבה. בעידן הנוכחי אנו מבינים שהשמנה היא תופעה מורכבת שיש לה גורמים גנטיים, הורמונליים, סביבתיים וביולוגים: לאדם החי עם השמנה יש מנגנוני רעב ושובע שונים משל אדם רזה. תחושת הרעב מופיעה לעתים תכופות יותר, אדם שמתמודד עם השמנה רוצה וצריך לאכול פעמים רבות יותר, וזקוק למנות אוכל גדולות יותר על מנת להרגיש שובע." מסבירה ד''ר עידית דותן, מנהלת שרות סכרת והשמנת יתר במכון לאנדוקרינולוגיה, בית חולים בילינסון.

כלומר, השמנה היא מחלה שצריך להתמודד איתה?

"נכון, זה פיזיולוגי והורמונלי. זו לא בחירה, או עצלנות או חוסר מוטיבציה. הגוף פשוט מרגיש צורך מוגבר לאכול. אנחנו, הרופאות והרופאים שמטפלים בהשמנה, מבקשים להעלות את המודעות לכך שזו מחלה, שגורמת לקשיים עצומים: קושי רגשי, תחושת אשמה, ניסיונות וכישלונות מרובים לרדת במשקל, ובעיקר קושי לשמר לאורך זמן את תוצאות הירידה במשקל. כל מי שמתמודד עם השמנה מודע לזה".

למה בעצם מגדירים השמנה כמחלה?

"כי לא מדובר רק בירידה במשקל, זה בכלל לא ענין אסתטי: חשוב להכיר בכך שלהשמנה יש תחלואה נלווית, שאפשר לזהות באמצעות בדיקות מעבדה או אצל רופא.ת משפחה. ההכרה בהשמנה כמחלה היא אחריות משותפת של המטופל.ת ושל הרופא.ה. הרופאים אמורים להתייחס לזה, אבל לפעמים קשה להציף את הנושא בביקור במרפאה. אנשים שחיים עם השמנה לא תמיד מרגישים בנוח כשרופא פונה אליהם בנושא. לכן, אנחנו פונים בצורה זהירה ומכבדת, ומוודאים שהמטופלים מוכנים לדבר על ההשמנה שלהם".

בתור מטופל.ת, מה כדאי לומר לרופא.ה, מה לשאול?

"הדרך הנכונה ביותר היא שמטופלים שמתמודדים כל חייהם עם השמנה יפנו לרופא.ת המשפחה וישאלו מה ניתן לעשות? מהם הטיפולים האפשריים? אילו בדיקות צריך? במקביל ניתן לבקש הפניה לתזונאי.ת, לפיזיותרפיה, למאמן כושר אישי – פונקציה הקיימת כיום כמעט בכל קופות החולים – אשר יכולה לסייע בהתאמה אישית של פעילות גופנית".

לדברי ד''ר דותן, לא קשה לזהות את המחלות הנלוות להשמנה:

1. בדיקת דם לרמת סוכר בדם או המוגלובין מסוכרר, שיכולה להצביע על סוכרת או על טרום סוכרת
2. בדיקת דם המתמקדת בשומני הדם
3. מדידת לחץ דם במרפאה
4. בדיקת אולטרסאונד מכוונת לכבד שומני, בדיקת דם לתפקודי כבד
5. בדיקות דם ושתן המרמזות על נזק כלייתי

סימנים נוספים שכדאי לשים אליהם לב ולדווח לרופא.ה:

1. דום נשימה בשינה: "כשאדם קם עייף בבוקר, סובל מכאבי ראש מרובים, נרדם מול הטלוויזיה, אלה סימנים שצריכים לעורר חשד, וכדאי לשאול את בן.ת הזוג, לגבי נחירות. כי אדם לא תמיד יכול לדעת שהוא נוחר בשנתו", מוסיפה ד''ר דותן.
2. כאבי ברכיים: "שנגרמים בגלל המשקל העודף שהגוף נושא", מדגישה ד''ר דותן.
3. צורך מרובה בשתייה, שגורר השתנה מרובה: "זהו סימן מובהק להתפתחות של סוכרת", מבהירה ד''ר דותן

מה אפשר לעשות כדי להתמודד עם מחלת ההשמנה, מלבד בדיקות רפואיות?

ד''ר דותן: "אם התגלו ערכים גבוהים של שומנים או של סוכר בדם יומלץ על המשך בדיקות מעקב, על טיפול תרופתי מתאים, ויש לנו כיום תרופות מצוינות שמטפלות בהשמנה וגם בסכרת. אבל לא די בכך. הבסיס לכל טיפול בהשמנה הוא שינוי אמיתי של אורח החיים. אני ממליצה למטופלים שלי לא לחכות, אלא ליזום פעילות גופנית לבחירתם (כגון הליכה, שחיה, ריקוד או כל דבר שאדם נהנה לעשות). זו התחלה טובה להתמודדות עם השמנה, היא לא עולה כסף ואפשר לעשות אותה לבד. במקביל, חשוב מאוד ללמוד לאכול בריא ולהתאים את התזונה לצרכי הגוף. בנוסף, אפשר כמובן לפנות למרפאה לטיפול בהשמנה.

"מרפאות לטיפול בהשמנה הן מרפאות רב מקצועיות, בהן ניתן לקבל סיוע ותמיכה כדי לעבור תהליך נכון של טיפול בהשמנה. מלבד רופא משפחה, רופא מומחה לטיפול בהשמנה או אנדוקרינולוג, ישנו צוות שלם האמון על הטיפול בהשמנה: דיאטן.ית המלמדים על שינויים תזונתיים שניתן לעשות בתפריט, רופא.ת ספורט או פיזיותרפיסט.ית, שיתאימו בצורה אישית פעילות גופנית. במרפאות השמנה יודעים לטפל גם בקושי הרגשי שיש למתמודדים עם מחלה ההשמנה, בעיות רגשיות שצריך לעבד בעזרת מומחה לבריאות הנפש, עו"ס או פסיכולוג. פעמים רבות יש קושי בהתארגנות על ארוחות, ובהכנסה של פעילות גופנית לסדר היום.

מרפא.ה בעיסוק יכול.ה להשתתף ולעזור גם בזה. כשזה תחת קורת גג אחת יש גם אחות שמסייעת בריכוז הטיפול, משמשת כאוזן קשבת ומקפידה על הקשר עם המטופלים. ישנם הרבה קשיים ומדובר בתהליך ממושך. ירידה במשקל היא לא ריצה למרחקים קצרים: זה מרתון שמצריך שינויים ברמה רגשית, תזונה בריאה ופעילות גופנית, שיתרמו לבריאות לאורך שנים.

אז מהי בעצם המטרה בטיפול בהשמנה?

"כמו בכל מחלה – המטרה היא בריאות! באופן ספציפי, במקרה של מחלת ההשמנה המטרה בטיפול היא למעשה שיפור איכות החיים ומצב הרוח של המטופלים, שימור ואף שיפור הבריאות של כל מטופל ומטופל. כל זאת נעשה כמובן תוך התייחסות לצרכים הפרטניים של המטופל, ולכל אחד נתפרת חליפה אישית המתאימה רק לו".

נעשה באופן בלתי תלוי וללא השפעה על התכנים, כשירות לציבור על ידי חברת נובו נורדיסק.

המידע אינו מהווה ייעוץ רפואי.

לשאלות או מידע נוסף יש לפנות לרופא המטפל