לא רק לירידה במשקל: טיפולים במחלת ההשמנה

חלפו הימים בהם דיברנו על השמנה כעל עניין חיצוני. היום כבר ברור שהשמנה היא עניין בריאותי לכל דבר ועניין. הגישה השתנתה וההסתכלות על השמנה היא כעל מחלה כרונית, שפוגעת בכ-26% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל. ולא רק שהשמנה היא מחלה בפני עצמה, היא גם גורם סיכון למעל 230 מחלות, כמו יתר לחץ דם וסוכרת, וגורם סיכון להתפתחות מחלות לב.

הגישה החדשה להשמנה הובילה להתפתחותן של תרופות חדשניות, שמצד אחד – מטפלות בהשמנה עצמה, אך מאידך, ולא פחות חשוב – מסייעות במניעה ובריפוי של המחלות מסכנות החיים שהיא מעוררת. אז למי מתאימות התרופות לטיפול בהשמנה, ואיך תדעו שגם אתם ברשימה?

לא רק משנים את המשקל – משפרים את הבריאות

נדגיש מיד: התרופות לטיפול בהשמנה אינן מיועדות לירידה של מספר קילוגרמים. הן אינן "תחליף דיאטה" ולא מתאימות לשימוש לפרקי זמן קצרים כדי להגיע ליעד המבוקש.

"ההתמודדות עם השמנה מתחילה בהתייחסות לגורמי הסיכון ולבריאות הכללית. כפי שרופא משפחה אמור מיוזמתו לבדוק לכל מטופל ומטופלת את ערכי לחץ הדם, הכולסטרול, הסוכר וכדומה, גם אם מרגישים טוב, כדי להעריך גורמי סיכון ולמנוע תחלואה עתידית. כך גם בנוגע להשמנה: גם אם אדם אינו חושב שהוא "שמן", גם אם לאשה יש BMI – מדד מסת הגוף – תקין, יש מדדים נוספים שצריך להתייחס אליהם. למשל, שומן בטני, או "כרס", שהוא גורם סיכון משמעותי", מסביר פרופ' עידו בירתי, מנהל המערך הקרדיווסקולרי, מרכז רפואי צפון, ומשנה לדיקן למחקר קליני, אוניברסיטת בר אילן.

"ההגדרה להשמנה שונתה, גם בגלל ההבנה של גורמי הסיכון שהיא מעוררת וגם משום שהתברר כי הטיפולים התרופתיים כנגדה הוכחו במחקרים כמונעים ומטפלים בגורמי הסיכון ובתחלואה נלווית. כיום המטרה שלנו היא לכלול אנשים שייתכן שה-BMI שלהם תקין, אבל יש להם שומן בטני, למשל. כרופא, אני לא רוצה לפספס את המטופלים הללו, כי יש לי טיפול תרופתי מצוין להציע להם, שעשוי למנוע מהם תחלואה בעתיד", מדגיש פרופ' בירתי."חלק מהתרופות לטיפול בהשמנה מפחיתות תחלואה לבבית ומשפרות את איכות החיים של חולים עם מחלה לבבית קיימת. חולים שטופלו בתרופות אלו נהנים מהגנה על בריאות הלב גם כשאין להם רצון או צורך לרדת במשקל".

"דיאטה אינה התשובה הבלעדית לירידה במשקל"

כיום ברור שירידה במשקל באמצעות דיאטה לא תמיד יעילה לטווח ארוך ואינה תמיד משפיעה על גורמי סיכון מסוימים. "קשה להתמיד בדיאטה, כי היא מגבירה את הרעב, מצמצמת את המזון שניתן לאכול, ולכן, על פי מחקרים, דיאטה עלולה לגרום בסופו של דבר לעלייה במשקל", מפתיע ד"ר אסף בוך, מרצה בכיר, חוקר ודיאטן קליני, המחלקה למדעי תזונה אוניברסיטת אריאל, ביה"ח איכילוב.

אז מה, לתזונה שלנו כבר אין משמעות?

"לתזונה יש משמעות גדולה. דיאטה ים תיכונית, למשל, תומכת בבריאות מעבר לירידה במשקל. צריך להבין, שהטיפול התרופתי בהשמנה גורם להגברת שובע ולצמצום אכילה, כלומר להגבלה בסוגים ובכמויות של האוכל. זה מצב שדורש אסטרטגיה תזונתית מוקפדת, בגלל החשש לחסרים תזונתיים, של ויטמינים ומינרלים, של חלבון וכדומה, ובגלל חשש לירידה במסת השריר. בגלל הגבלת האכילה וכמות האוכל, הטיפול התרופתי צריך להיות מלווה על ידי תזונאי כדי לעשות בחירות נכונות של אוכל איכותי".

ד"ר בוך מוסיף: "התרופות לטיפול בהשמנה עובדות במנגנונים רבים והן כלי נהדר להשיג שליטה על הבריאות, בכך שהן מפחיתות את הרעב ואת החשק לאכול, ומאפשרות לסגל הרגלי חיים ותזונה בריאים. כתזונאים, התרופות מסייעות לנו להתערב בצורה יעילה יותר בשינוי אורחות החיים".

"תרופות לטיפול בהשמנה הן בשורה של ממש וכיום גם המטופלים מבינים שירידה במשקל זה לא רק צורך אסתטי, אלא חלק ממלחמה בתחלואה כרונית ומסכנת חיים: מחלות לב וכלי דם, כבד שומני, תפקודי כליות ועוד. התרופות הללו מטפלות בבריאות ועל הדרך, מסייעות בהפחתת משקל", מסכם פרופ' בירתי.

נעשה באופן בלתי תלוי וללא השפעה על התכנים, כשירות לציבור על ידי חברת נובו נורדיסק.

המידע אינו מהווה ייעוץ רפואי.

לשאלות או מידע נוסף יש לפנות לרופא המטפל