לא רק הסרת משקפיים: החידושים ברפואת העיניים שחשוב להכיר

בעיות מסוימות בראייה מתפתחות בהדרגה, בלי שנשים לב. עוד קצת טשטוש בנהיגה בלילה, עוד קצת סנוור מפנסי מכוניות, עוד שפשוף עיניים בגלל יובש או אלרגיה. רבים מניחים ששינויים כאלו הם חלק טבעי מהגיל, מהעבודה מול מסכים או מהחיים עצמם, ורק כשהקושי הופך לאתגר אמיתי הם פונים לבדיקה.

אבל מומחים מדגישים כי בעיות ראייה לא תמיד מתחילות להתפתח כשאנחנו מרגישים אותן. הן יכולות להתחיל שנים קודם לכן לנבוע מבעיות שונות בקרנית, בעדשה או ברשתית, מלחץ תוך-עיני או ממנגנון הדמעות. לכן, האתגר כיום הוא לא רק לטפל בתלונה נקודתית, אלא להבין ולאבחן את העין כמערכת שלמה.

"בהרבה מקרים, המטופל בכלל לא יודע להסביר מה השתנה אצלו", אומר ד"ר יוסף דוייב, רופא ומנתח עיניים בכיר, מנהל רפואי בד"ר לוינגר מרכזים רפואיים בירושלים. "הוא יכול להגיד לדוגמה שיש לו מין 'וילון' בראייה, שהוא מסתנוור בלילה או שפתאום קשה לו לקרוא. מהתלונה הזאת צריך להבין איפה באמת נמצאת הבעיה".

כשהקושי בראייה הוא רק קצה החוט

טשטוש, סנוור, יובש או קושי בקריאה אולי מרגישים כמו קושי מובחן וברור, אבל ברפואת עיניים הם יכולים לעיתים להיות סימן למגוון רחב של מצבים שונים לגמרי. אצל מטופל אחד המקור יהיה בקרנית, אצל אחר בעדשה הטבעית בעין, אצל שלישי ברשתית או בלחץ תוך-עיני. לכן גם מי שמגיע לבדיקה בגלל רצון להסיר משקפיים או לתקן את הראייה, זקוק לאבחון מקיף שמסתכל על העין כולה ולא רק על המספר במשקפיים.

הגישה הזו מאפשרת לזהות בזמן בעיות שעדיין לא הפכו למשבר של ממש. אדם צעיר עשוי להגיע בגלל חשד לקרטוקונוס או רצון להסיר משקפיים, אדם בשנות ה-50 עשוי להתלונן על קושי בקריאה מקרוב, ומטופל מבוגר יותר עשוי להגיע בעקבות קטרקט, סנוור בלילה או ירידה הדרגתית בחדות הראייה. בכל אחד מהמקרים, השאלה אינה רק מה מפריע למטופל עכשיו, אלא מה עומד מאחורי הקושי ואיזה פתרון ישרת אותו לאורך זמן.

"היתרון הגדול בעבודה שלנו הוא היכולת לחבר בין תחומי מומחיות שונים", מדגיש ד"ר דוייב. "לדוגמה, בניתוח קטרקט אנחנו לא מדברים רק על הסרת העדשה העכורה. אנחנו מדברים גם על תיקון הראייה, בודקים איזו עדשה תשרת את המטופל בצורה הטובה ביותר, האם יש צילינדר שצריך להתייחס אליו, מה מצב הקרנית והרשתית ואיך נראית שגרת היום שלו, כדי להבין איזה פתרון באמת יוביל לשיפור איכות החיים אחרי הניתוח".

קפיצת המדרגה בטיפול בקטרקט

ניתוחי קטרקט כבר מזמן אינם מסתכמים רק בהחלפת עדשה עכורה. בעבר המטרה המרכזית הייתה להשיב למטופל ראייה תקינה ככל האפשר. כיום, בזכות עדשות תוך-עיניות מתקדמות (הנקראות עדשות פרימיום) ובדיקות מדויקות יותר, אפשר במקרים רבים לתכנן את הניתוח כחלק מפתרון ראייה רחב ומותאם יותר.

לצד עדשות רגילות, קיימות כיום עדשות מולטי-פוקליות שמאפשרות תיקון ראייה לטווחים שונים ועדשות טוריות שמתקנות גם צילינדר. המשמעות היא שבמקרים מתאימים ניתן להפחית משמעותית את התלות במשקפיים לאחר הניתוח. "פעם האפשרויות בניתוח כזה היו הרבה יותר מוגבלות", אומר ד"ר דוייב. "יכולנו לכוון את העדשה לראייה טובה לטווח ראייה אחד בלבד, לרחוק או לקרוב. היום יש עדשות שנותנות מענה גם לרחוק, לעבודה מול מחשב, לקריאה ולצילינדר. זה שינוי משמעותי במה שאפשר להשיג בניתוח כזה".

אותה תפיסה רלוונטית גם לאנשים בשנות ה-40 וה-50 לחייהם, שאינם סובלים מקטרקט אך מתחילים לחוות קושי בקריאה מקרוב. במקרים מתאימים, ולאחר בדיקה קפדנית, ניתן לשקול ניתוח להחלפת עדשה שקופה - הליך הדומה לניתוח קטרקט ונקרא קליר לנס CLEAR LENS. לדברי ד"ר דוייב, הניתוח נמשך לרוב כ-10-12 דקות, ומטופלים רבים מגיעים כבר למחרת לכ-80 אחוזים מהשיפור הצפוי, ובתוך כשבוע מתקרבים לתוצאה הסופית.

קרטוקונוס: לעצור את הבעיה לפני שהיא מתקדמת

בקרטוקונוס, אבחון מוקדם יכול לשנות את מסלול המחלה. מדובר במחלה של הקרנית שמופיעה בדרך כלל בגיל ההתבגרות או בגיל צעיר. במצב תקין, הקרנית היא בעלת צורה קמורה וסדירה יחסית. בקרטוקונוס היא נעשית דקה יותר ומשנה בהדרגה את צורתה, כך שקרני האור אינן נשברות בה בצורה סדירה. התוצאה יכולה להיות ראייה מטושטשת ומרוחה שקשה לתקן באמצעות משקפיים רגילים.

"קרטוקונוס היא מחלה שחשוב מאוד לאבחן בזמן", מדגיש פרופ' בוריס קנייזר, מנהל יחידת קרנית והשתלות קרנית במרכז הרפואי סורוקה, ומנתח בכיר בד"ר לוינגר באר שבע (שבע עיניים). לדבריו, בחלק מהאזורים בארץ המחלה שכיחה יותר, בין היתר בשל שילוב של נטייה גנטית, אלרגיות ושפשוף עיניים חוזר. "שפשוף עיניים נשמע כמו פעולה קטנה, אבל אצל מי שיש לו נטייה לקרטוקונוס, זה יכול להפעיל כוח מכני על הקרנית ולהחמיר את המצב".

הטיפול המרכזי שנועד לעצור את התקדמות המחלה נקרא קרוס-לינקינג, או חיזוק קשרי הצילוב בקרנית. במהלך הטיפול מטפטפים לקרנית ויטמין B2 ולאחר מכן חושפים אותה לאור אולטרה-סגול במינון מבוקר. השילוב הזה מעודד יצירת קשרים ביוכימיים שמחזקים את הקרנית ומייצבים אותה. "המטרה היא לא להעלים את המחלה, אלא לעצור אותה בזמן", מדגיש פרופ' קנייזר. לדבריו, כ-70 אחוזים מהילדים שמאובחנים עם קרטוקונוס עלולים לחוות התקדמות של המחלה, ולכן לא כדאי להמתין עד שהראייה נפגעת בצורה משמעותית. בטיפול מתאים, ועם הימנעות משפשוף העיניים, שיעורי הייצוב יכולים להגיע לכ-90 אחוזים.

לשמור על מה שאפשר, לטפל במה שצריך

גם כאשר מחלת הקרנית כבר מתקדמת, המטרה אינה בהכרח להחליף הכול - אלא לשמר כמה שיותר ממה שעדיין בריא. בשלבים מתקדמים מאוד, כשכבר לא ניתן לשפר את הראייה בעזרת משקפיים, עדשות מגע מיוחדות או טיפולים מייצבים, ייתכן שתידרש השתלת קרנית. אבל גם התחום הזה עבר שינוי משמעותי בשנים האחרונות.

כיום, במקום להחליף את הקרנית כולה, ניתן בחלק מהמקרים לבצע השתלות שכבתיות שמחליפות רק את השכבה הפגועה ושומרות על חלקים בריאים מהקרנית המקורית. "הטכנולוגיות החדשות מאפשרות לנו להימנע מהחלפה מלאה אצל חלק מהמטופלים", מסביר פרופ' קנייזר. "השאיפה היא תמיד לשמר כמה שיותר מהרקמה הטבעית של המטופל ולהחליף רק את מה שצריך".

אותו עיקרון נכון גם במצבים אחרים, כמו פטריגיום - צמיחה של רקמה מהלחמית לכיוון הקרנית, שעלולה לגרום לגירוי, אי נוחות, פגיעה אסתטית ולעיתים גם לעיוות בקרנית ופגיעה בראייה. במקרים מתאימים ניתן להסיר את הרקמה בניתוח, אך לדברי פרופ' קנייזר, עוד לפני שמגיעים לחדר הניתוח חשוב לדבר על מניעה, ובעיקר על הגנה מפני השמש אצל מי שעובדים שעות ארוכות בחוץ.

הטכנולוגיה חשובה, אבל היא לא מחליפה שיתוף פעולה של המטופל

טכנולוגיה חדשנית היא כלי מדהים, אבל המומחים מסכימים: היא אינה מספיקה לבדה כדי לשמור על בריאות הראייה. "ניתוח הוא שלב אחד בטיפול, אבל בהחלט לא האחרון שבו", מבהיר פרופ' קנייזר. "אחרי ניתוח קרנית לדוגמה, יש חשיבות עצומה למעקב, לשימוש נכון בטיפות עיניים, לביקורות ולשיתוף הפעולה של המטופל. הצלחה רפואית היא כמעט תמיד תוצאה של עבודה משותפת".

ראייה היא דבר שראוי למבט רחב יותר: רפואת העיניים המודרנית לא מסתפקת בתיקון נקודתי של הראייה, אלא בוחנת את מקור הבעיה, את מצב העין כולה, את אורח החיים של המטופל ואת הסיכוי למנוע החמרה בעתיד. "אנחנו רופאים שמגיעים מעולמות שונים וזה בדיוק היתרון של העבודה המשותפת שלנו", מסביר ד"ר דוייב. "אם לדוגמה אחרי ניתוח קטרקט נשאר למטופל מספר קטן, במקרים מתאימים יש לנו אפשרות להשלים תיקון בלייזר באותו מקום. מבחינתי, זה בדיוק הערך של היכולת לחבר בין התחומים".