כשהתרופה מכוונת למטרה הנכונה

בחסות אסטרהזניקה וללא מעורבות בתכנים.

"אומנם סרטן שד גרורתי היא מחלה שברוב המקרים אנחנו לא יכולים לרפא, אבל בשנים האחרונות אנחנו בהחלט יכולים לא רק להאריך חיים אלא גם לשפר את איכותם", אומרת פרופ' אלה עברון, מנהלת המחלקה האונקולוגית במרכז הרפואי קפלן. "יש לנו כיום לא רק יותר ויותר טיפולים אלא גם תרופות מקבוצות חדשות, שמאפשרות לנו שימוש יעיל יותר ורעיל פחות".

אחת ממטופלותיה של פרופ’ עברון, בת 67 כיום, היא דוגמה למענה יוצא דופן שהושג באמצעות הטיפולים החדשים. בעבר אובחנה עם סרטן שד בשלב מוקדם, עברה טיפול והחלימה לחלוטין. אך כעבור שנים רבות התגלתה אצלה גרורה במוח. "זה מקרה חריג במיוחד" מספרת פרופ’ עברון. "כאשר המחלה חוזרת אחרי תקופה כה ארוכה – ועוד במוח – ההתמודדות מורכבת הרבה יותר".

לדבריה, רוב התרופות, ובייחוד התרופות הכימותרפיות, אינן יעילות באותה מידה במוח, כנראה משום שקשה להן לחדור אליו. לכן, הטיפול העיקרי במקרים כאלה הוא קרינה. "היא עברה ניתוח להסרת הגרורה, טיפול קרינתי וטיפול אנטי-הורמונלי,” ממשיכה פרופ’ עברון. “אבל כעבור כשנה וחצי הופיעה שוב גרורה באותו אזור, ואז חיפשנו פתרון אחר".

אחרי שבחנה את האפשרויות השונות, החליטה פרופ' עברון להציע למטופלת תרופה מקבוצת טיפול חדשה בשם ADC (Antibody Drug Conjugate). "מדובר בתרופה שכוללת נוגדן המכוון כנגד חלבון HER2 ואליו מחוברות מולקולות של כימותרפיה. כך הנוגדן מוביל את הכימותרפיה ישירות לתוך התא, ואז הכימותרפיה משתחררת ופועלת ישירות על התא הסרטני", מסבירה פרופ' עברון.

חלבון HER2 הוא חלבון שנמצא בתאי הסרטן בחלק מהחולות, וכאשר הוא בא לידי ביטוי ברמה גבוהה הוא מקדם גדילה מהירה של תאי הסרטן. באבחון של סרטן שד בוחנים גם את נוכחות החלבון, כדי לאפשר בין היתר מתן טיפול מותאם כנגד החלבון. בנוסף בודקים נוכחות של קולטנים הורמונליים (אסטרוגן ופרוגסטרון) שגם כן משפיעים על התקדמות המחלה.

למעשה, כבר בשלב שנמצאה הגרורה במוח של המטופלת, נלקחה במהלך הניתוח דגימה בביופסיה שנשלחה למעבדה הפתולוגית. כשהגיעו התוצאות התברר שהגידול של החולה חיובי לקולטנים הורמונליים (HR-positive) ואילו רמת הביטוי של החלבון HER2 לא הייתה חד-משמעית. בבדיקת פיש (fish) נוספת שנעשתה, הגידול הוגדר שלילי ל-HER2. למעשה המטופלת לא השתייכה לקבוצת הנשים שעשויות להרוויח מקבוצת הטיפול של ״הנוגדן צמוד כימותרפיה" מאחר והוא מיועד לנשים עם גידול מסוג HER2 חיובי.

אולם בשנים האחרונות, פורסמו עוד ועוד מחקרים שבהם נמצא כי גם כאשר אין ביטוי גבוה של חלבון HER2, אבל יש ביטוי כלשהו, יעילות התרופות מסוג ״נוגדן צמוד כימותרפיה" – קיימת. מקרים אלו נכנסו לקטגוריה חדשה שנקראת HER2 low, ולשם נכנסה גם אותה מטופלת. "זה טיפול מכוון מטרה שפועל דרך צימוד בין נוגדן לכימותרפיה, ומחקרים הראו שהוא יעיל מאוד גם במקרים שבהם ישנן גרורות במוח". ואכן, תוך כמה חודשים לא נצפתה עדות לגידול בגופה של החולה. "המטופלת השיגה תגובה מלאה במוח. כבר שנה ושמונה חודשים שהיא מקבלת את הטיפול ואין כל עדות למחלה, לא בגוף ולא במוח. דבר כזה ועוד בחולות המוגדרות כ-HER2-low פשוט לא ראינו בעבר", מספרת פרופ׳ עברון.

עתיד של תקווה ורפואה חכמה

כיום, תרופות מקבוצת ADC כלולות בסל הבריאות בישראל רק לנשים שהמחלה שלהן מבטאת ביתר את החלבון HER2, כ-20% מהחולות. "במדינות אחרות בעולם הטיפול זמין גם לחולות המשתייכות לקבוצת HER2-Low", אומרת פרופ׳ עברון. "אנחנו מקווים שגם בישראל הטיפול יהיה נגיש לכל אישה שזקוקה לה".

במקביל, קיימת קבוצה נוספת של תרופות מתקדמות בשם CDK4/6 inhibitors, שניתנות בשילוב עם טיפול הורמונלי ומסייעות לעכב את התקדמות המחלה לתקופה ארוכה יותר. "אלו תרופות חדשות יחסית שפועלות על מעגל התא ומונעות מהתאים הסרטניים להתרבות. במקרה של חולות עם מחלה גרורתית חיובית לקולטנים הורמונליים ו־HER2 שלילי, הטיפול בקו ראשון יהיה במשלב של טיפול אנטי הורמונלי עם-CDK4/6 inhibitors. זה טיפול נוח, בכדורים, עם רעילות יחסית נמוכה. בהשוואה לטיפול שהיה מקובל עד לפני עשר שנים, טיפול אנטי הורמונלי בלבד, השילוב עם CDK4/6 inhibitors מאריך משמעותית את משך הזמן עד להתקדמות המחלה", מסבירה פרופ' עברון.

במקרה של התקדמות המחלה המטרה תהיה לנסות ו'למשוך את הזמן' עד למעבר לכימותרפיה. "ננסה טיפולים הורמונליים אחרים או תרופות ביולוגיות שונות שמתאימות לחלק מהחולות, ורק כשאין ברירה ונראה שמיצינו את הטיפול האנטי הורמונלי נעבור לכימותרפיה. לרוב נתחיל בכימותרפיה שניתנת בכדורים, שכן זהו טיפול נוח יותר, יעיל ועם מיעוט יחסי של תופעות לוואי, והשלב הבא במסע האישה יהיה טיפול בכימותרפיה דרך הווריד. גם כאן יש בידינו טיפולים יעילים, אבל לרוב היעילות מוגבלת והרעילות יותר גבוהה, אלו טיפולים לא קלים".

אלא שכאמור, לעיתים עבור חולות אלו ניתן לתת טיפול באמצעות תרופות מסוג ״נוגדן צמוד כימותרפיה שעשויות לשנות את התמונה כאשר בגידול יש ביטוי נמוך ל-HER2. "יש כמובן מקרים, כמו אצל אותה מטופלת עם גרורות במוח, שהמסע הטיפולי אחר והוא אינו עובר דרך CDK4/6 inhibitors, שכן במקרים של גרורות במוח היעילות קיימת אך טובה פחות מזו שמשיגות תרופות מקבוצת ADC״, מסבירה פרופ׳ עברון. לדבריה, בעתיד הקרוב נראה יותר ויותר טיפולים מסוג ADC – טיפולים יעילים מאוד ובחלק מהמקרים רעילים פחות ביחס לכימותרפיה קונבנציונלית.

תחום נוסף בו חלה התפתחויות בשנים האחרונות הוא הטיפולים לנשים עם סרטן שד חיובי לקולטנים הורמונליים שפיתחו עמידות לטיפול. "בחלק מהמקרים לאחר נטילה ממושכת של הטיפולים נוצרת עמידות לתרופות אנטי הורמונליות בשל מוטציה שמתרחשת בקולטן האסטרוגן שעל התא. קבוצה חדשה של תרופות מיועדת לאותם מקרים כדי למנוע את השינוי ולאפשר המשך של תגובה לטיפול האנטי הורמונלי ובכך לעכב את הצורך במעבר לכימותרפיה. אני מקווה שבשנים הקרובות נראה אותן בשימוש יותר ויותר".

אומנם סרטן שד גרורתי עודנו מחלה שאיננה ניתנת לריפוי, ובכל זאת, טוענת פרופ' עברון, המגמה מעודדת: "יש לנו היום יכולות רבות שמאפשרות לשמור על איכות חיים טובה למשך זמן ארוך. המטרה שלנו היא לא רק להאריך חיים, אלא לאפשר חיים טובים ומשמעותיים", היא מסכמת.

שירות לציבור. בחסות אסטרהזניקה וללא מעורבות בתכנים.

למידע נוסף יש לפנות לרופא/ה המטפל/ת.