לא רק בים: כך תזהו ותמנעו את המחלה שיכולה להפוך את החופשה לסיוט

לאחרונה השמיים נפתחו מחדש והטיסות לא איחרו להגיע. בעקבות כך, רבים חזרו לטוס, לנסוע, להפליג ולנפוש. לצד ההתרגשות והשמחה שבחזרה לשגרה ולחופשות, חוזרת גם אחת מהתופעות הכי מוכרות ומתסכלות שיכולות לפגוש אותנו בזמן הנופש: מחלת ים או בשמה הרשמי "מחלת הנסיעה" (Motion Sickness).

"מחלת הנסיעה, היא תסמונת שמופיעה בתגובה לתנועה וכוללת תסמינים שמערבים את מערכת העיכול, מערכת העצבים המרכזית ומערכת העצבים האוטונומית", מסבירה ד"ר נתנאלה אייזנברג, מתמחה ברפואת משפחה במאוחדת מחוז דרום.

לדבריה, "זו למעשה תגובה תקינה של הגוף לקלט חושי סותר, ואינה מעידה בהכרח על מחלה. כאשר המידע שמתקבל ממערכת שיווי המשקל באוזן הפנימית, ממערכת הראייה וממערכת החישה הגופנית אינו תואם, נוצר קונפליקט במוח. לדוגמה, אם מערכת הראייה מצביעה על כך שאדם עומד וצופה בחלקו הפנימי של תא באונייה, אבל מערכת שיווי המשקל חשה בתנועה, הקונפליקט הזה בין המערכות עלול להוביל לבחילות, הקאות ותסמינים נוספים".

מהם הסימפטומים ומתי נדרש לפנות לרופא?

"התסמין האופייני ביותר למחלת הנסיעה הוא בחילה, שעלולה להוביל להקאות, ואפילו להקאות חוזרות וחמורות", אומרת ד"ר אייזנברג. היא מציינת כי ישנם תסמינים נוספים שעלולים להופיע כגון: כאב ראש, חולשה, סחרחורת לא סיבובית, גיהוקים, ריור מוגבר, הזעה ותחושת חום. במצבים מסוימים, תיתכן נשימה מהירה ותחושת קוצר נשימה, נימול ותחושת פחד, בדומה להתקף חרדה. "התסמינים לרוב יחלפו לאחר 36 עד 72 שעות, אם הם נמשכים גם לאחר החזרה לקרקע או מחוץ למצב התנועתי, או אם מופיעים תסמינים חריגים כמו חום, כאבים חזקים, שלשולים או צריבה במתן שתן, כדאי לפנות לרופא כדי לבדוק אם מדובר במשהו אחר", היא מסבירה.

דרכי מניעה והתמודדות

לדברי ד"ר אייזנברג יש מספר דרכים להתמודד עם תסמיני מחלת הנסיעה, חלקן סביבתיות וטבעיות ואחרות תרופתיות. "אפשר להיערך מראש באמצעות שינוי סביבתי כמו בחירת מושב יציב למשל במרכז הספינה, הימנעות מקריאה או צפייה במסכים במהלך הנסיעה, והעדפה של מבט יציב קדימה אל האופק או הכביש. גם שתייה מרובה, ארוחה קלה לפני הנסיעה והימנעות מאלכוהול וריחות חזקים יכולים לעזור. בנוסף, קיימים אמצעים משלימים כמו סוכריות ג'ינג'ר וצמידים להפחתת בחילות. במקרים בהם ידוע מראש על רגישות גבוהה, ניתן להיעזר בתרופות כמו אנטי-היסטמינים או מדבקות סקופולאמין, בהתייעצות עם רופא משפחה, תוך הבנה שתרופות אלו עלולות לגרום לעייפות ולכן יש להשתמש בהן בזהירות".

מי נמצא בסיכון גבוה יותר?

ד"ר אייזנברג מבהירה כי מחלת הנסיעה יכולה להופיע אצל כל אחד, אך יש קבוצות שנמצאות בסיכון גבוה יותר. "התופעה נפוצה במיוחד בקרב ילדים בגילאי שנתיים עד 15 ובמיוחד סביב גיל תשע. קבוצה נוספת היא נשים שנוטות לסבול יותר מגברים, בעיקר בזמן היריון, במידה והן נוטלות גלולות וגם בתקופות מסוימות במהלך המחזור החודשי. בנוסף לכך, לאנשים הסובלים ממיגרנות מספיק גירוי תנועתי חלש יותר כדי לפתח את התסמינים, ולכן גם אצלם רואים שכיחות גבוהה יותר של מחלת הנסיעה. ראוי לציין כי גם מצב רגשי משחק תפקיד, ניסוי מבוקר שנערך בקרב אנשים שהיו על שייט, הראה כי לאחר שאמרו להם כי לא סביר שיסבלו מבחילות בשייט, אכן היו בסיכון מופחת לפתח מחלת נסיעה".

נוסעים עם ילדים? חשוב לשים לב

כשהנוסעים הם ילדים קטנים יש צורך בערנות יתרה. "ילדים לא תמיד יודעים להסביר את התחושות שלהם, ולכן חשוב לשים לב לסימנים כמו חיוורון, עצבנות, חוסר שקט או תלונות על כאבי בטן. כדאי להכין אותם מראש, להסביר להם מה עומד לקרות, לבחור עבורם מושב נוח, להצטייד בסוכריות נגד בחילה או בתרופות מותאמות לפי המלצת רופא, ולוודא שיש איתם חפץ מוכר ומרגיע שיכול להקל עליהם בזמן הנסיעה", מסבירה ד"ר אייזנברג.

ד"ר אייזנברג מדגישה כי מחלת הנסיעה היא תופעה מוכרת ולא תמיד ניתן להימנע ממנה לחלוטין. "החדשות הטובות הן שברוב המקרים היא מתמתנת עם הגיל ומעל גיל 15 השכיחות יורדת משמעותית. חשוב להכיר את הסימנים, לדעת כיצד להיערך מראש, ובעיקר לא לתת לתופעה הזו להרוס את החופשה. עם הכנה מתאימה בהחלט אפשר לעבור את הנסיעה בשלום וליהנות מהחופשה".