"הרגל של אימא ניצלה מקטיעה"
כשהפצע המזוהם של א' בת ה- 88, לא נרפא במשך חודשים, הרופאים המליצו על קטיעת רגלה על מנת להציל את חייה. בתה חשבה שאימה לא תשרוד את הניתוח והחליטה להביא אותה למרפאת פצעים קשיי ריפוי של שר"פ+. "הרגל ניצלה, אימא קמה מכיסא הגלגלים וחזר לה הרצון לחיות", היא מספרת

נ', מספרת על השינוי בחיי אימה, א'- בת ה-88, בקול רועד מהתרגשות. אימה, אשר סבלה שנים רבות מחסימת ורידים קשה ברגליים, עברה ניתוח להוצאת נוזלים מוגלתיים מרגלה. פצעי הניתוח שעברו מהברך עד הקרסול טופלו במרפאת פצעים בשירות הציבורי ובאמצעות חבישות שנעשו עבורה בביתה באופן פרטי, אך ללא הועיל. חודשים ארוכים לאחר הניתוח הפצעים נותרו פתוחים וסיכנו את חייה. המלצת הרופאים למשפחה הייתה אחת: לכרות את רגלה.
נ': "אימא התניידה אז בכיסא גלגלים. היא סבלה מכאבים קשים וקיבלה משככי כאבים, קנאביס רפואי ואנטיביוטיקה במשך חודשים. מזל שהיא לא רואה כ"כ טוב כי הפצע הפתוח היה באורך של 20 ס"מ והמראה שלו היה נורא. כשהרופאים ראו שהטיפול לא עוזר, הם התייאשו והמליצו לקטוע את הרגל של אימא מעל הברך. התשובה שלי הייתה מיד 'לא' כי ידעתי שזה גזר דין מוות לאימא ושהיא לא תוכל להתמודד עם זה בגילה. ראיתי מטופלים קטועי רגליים בשיקום ומשפחות שבוכות ולא רציתי שנגיע לשם.
"אימא אישה צלולה שחיה עם אבא בן ה-90 בדירת קרקע ויש להם מעט שעות עם מטפלת. היא עברה כבר טיפול אונקולוגי והחלפת מסתם ולא כל טיפול מתאים לה. כשהיא שמעה על ההצעה של הרופאים לקטוע את הרגל שלה אמרתי לה לא לדאוג, למרות שלא ידעתי עדיין איפה נמצא פתרון ואיך להציל את אימא".
הפתרון המפתיע הגיע ממודעה שהופיעה ל-נ' בפייסבוק לשר"פ+ - הרשת הרפואית המתפתחת ביותר בישראל, המעניקה ייעוץ רופאים מומחים למטופלים פרטיים או לבעלי ביטוח רפואי מכסה. הרשת כוללת מרפאות כאב, מרפאות אסתטיקה ומרפאות פצעים קשיי ריפוי הפרוסות ברחבי הארץ.

מרפאות הפצעים של שר"פ+ מציעות מגוון טיפולים חדשניים וטכנולוגיה פורצת דרך לטיפול בפצעים סוכרתיים ופצעים קשיי ריפוי שאף מונעים ומפחיתים משמעותית מקרי קיצון של כריתת גפה - בדיוק כמו זה שהוצע ל-א'. בעוד שבשירות הציבורי לא מעניקים בד"כ טיפולים ארוכי טווח לאנשים בגיל השלישי, מרפאות שר"פ+ נותנות להם מענה.
"או קטיעה או ההצעה של שר"פ+"
"קבענו תור למרפאה שקרובה אלינו בבאר שבע, ונפגשנו עם רופא מומחה שהסביר שיש אפשרות לרפא את הפצע של אימא", מספרת נ'. "הרופא אמר שרוב המטופלים שמתמידים בטיפול מצליחים לשפר את איכות חייהם. במרפאה בנו תוכנית טיפול פרטנית לאימא. בהתחלה ההורים אמרו שהטיפולים יקרים, הם חיים מקצבה מצומצמת ועלות הטיפול הייתה עליי, אבל הסברתי להם שזה או קטיעה או ההצעה של שר"פ+.
"פניתי לרופא בבית החולים כדי להתייעץ איתו לגבי הטיפול שהוצע לנו והוא ענה שהוא בכל זאת ממליץ לכרות את הרגל. לא הקשבתי. חשבתי שהכי הרבה שנפסיד זה זמן וכסף".
סדרת הטיפולים ש-א' עברה במרפאות שר"פ+ כללה טיפול באוזון, טיפול באולטרסאונד וחבישות מיוחדות.
נ': "אחרי חודש של טיפולים במהלכו הגענו למרפאה פעמיים בשבוע, התחלתי לראות סימנים קטנים שהפצע מתחיל להיסגר. החבישות בהן השתמשו היו שונות ממה שראיתי ברפואה הציבורית. אני גננת, לקחתי חופש מהעבודה כדי להסיע את אימא לטיפולים ושברתי קרן השתלמות כדי לממן אותם. אחרי 5 חודשים אימא כבר קמה מכיסא הגלגלים ויכלה לעלות מדרגות ולהגיע לבית של הבת שלי. כשהיא הגיעה לראשונה למרפאת שר"פ+ עם הליכון, כולם מחאו לה כפיים. אחרי קצת פחות משנה הפצע נסגר לחלוטין וסיימנו את הטיפול. מכיוון שמצבה של אימא היה קשה, זה לקח זמן אבל הכרתי גם מטופלת שהספיקו לה 10 טיפולים".
איך התנהלו הטיפולים במרפאת פצעים קשיי ריפוי?
"בכל טיפול מורידים חבישה, מנקים את הפצע, קושרים שקית עבה מתחת לברך ומחדירים לתוכה אוזון. אח"כ מחברים 4 אלקטרודות לרגל ועוברים עליה עם ראש אולטראסאונד סביב הפצע. הטיפול עצמו איננו גורם לכאב. בסיום מורחים משחות מיוחדות על כל הרגל וחובשים אותה".
מה מצבה של אימא היום?
"זו אישה אחרת. הרגל ניצלה, הכריתה נמנעה ואימא נשארה עם שתי רגליים וללא פצע. זה פלא. גם בדיקות הדם שלה הושפעו לטובה. אימא הולכת עם הליכון ומתקלחת כמעט לבד. היא כבר לא צריכה טיטול כי היא הולכת בעצמה לשירותים. היא באה אלינו בשבתות, מחייכת ומדברת. חזר לה הרצון לחיות ואיכות החיים שלה השתנתה לטובה. פעם היא הייתה צורחת מכאבים ואוכלת בחצי שכיבה ובסבל. היום היא מבשלת, רוצה ללכת למספרה לצבוע שיער ויוצאת לדבר עם השכנים.
"ביום ההולדת האחרון שלי היא ריגשה אותי והכינה לי עוגת יום הולדת. הטיפול היה שווה כל רגע. לאימא ולנו יש עוד זמן יחד ואנחנו מצפים שהיא תהיה בעלייה לתורה של הנכד. הכל עניין של החלטות. אנשים מוכנים להשקיע כסף ברכב חדש, אני השקעתי וקיבלתי את אימא שלי. זה הרבה יותר חשוב".