חצבת היא המחלה המידבקת ביותר המוכרת לאדם: תשעה מכל עשרה אנשים לא מחוסנים שיבואו במגע עם אדם חולה – יידבקו בה. על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, בשנת 2018 חלו במחלה הנגיפית למעלה מ-400 אלף בני אדם ברחבי העולם, מהם 3,160 בישראל.

הנגיף תוקף את מערכת החיסון בשני גלים, תחילה את התאים הבולעניים בשלב הדגירה והשני כעבור כשבוע וחצי, בשעה שהוא פולש לבלוטות הלימפה ולטחול. תסמיני המחלה מופיעים בגל השני, שהוא גם הקשה יותר ומותיר את מערכת החיסון פגועה וחלשה. עקב כך הגוף חשוף לזיהומי משנה כמו דלקת ריאות – אחד מגורמי המוות העיקריים מחצבת.

רוב החולים בחצבת מחלימים וחוזרים לשגרה. עם זאת, המחלה פוגעת במערכת החיסון, ובפרט בזיכרון החיסוני. מערכת החיסון שלנו בנויה כך שהיא מסוגלת לזהות מחוללי מחלות ולזכור אותם, כך שבפעמים הבאות שתיתקל בהם היא תוכל להתמודד איתם בהצלחה בלי שנחלה. זה העיקרון שעליו מבוססים החיסונים  – אנו חושפים את מערכת החיסון לגרסה לא מסוכנת של גורמי המחלה, כדי שתלמד לזהות אותם ותוכל למנוע מאיתנו לחלות אם ניחשף בעתיד לחיידק או לנגיף. הזיכרון החיסוני הזה תלוי בנוכחותם של תאי זיכרון, שנגיף החצבת תוקף והורס.

שיכחה חיסונית

הפגיעה הכללית של נגיף החצבת במערכת החיסון היא קצרת טווח, ובמהלכה הגוף פגיע יותר לזיהומים. אולם יש גם ראיות לפגיעה ארוכת טווח, שהופכת שוב את הגוף לפגיע למחלות שמערכת החיסון התמודדה איתן בעבר. התופעה הזו קיבלה את השם "שיכחה (אמנזיה) חיסונית". למרות ממצאים שמעידים על עלייה בתמותה ממחלות אצל אנשים שחלו בחמש האחרונות בחצבת, עד עתה לא הוצגו ראיות ישירות לתופעה. מחקר שהתפרסם כעת בכתב העת Science מראה לראשונה שאצל ילדים שחלו בחצבת רואים ירידה ברמות הנוגדנים למחלות שהם נחשפו אליהן בעבר ובמגוון שלהם.

כדי לבדוק את השינוי בנוגדנים לקחו החוקרים דגימות דם מ-77 ילדים לא מחוסנים מקהילות בהולנד ששיעור ההתחסנות בהן נמוך. הדגימות נלקחו פעמיים – הראשונה בזמן שהתחוללה התפרצות החצבת באזור והשנייה כשבעה שבועות לאחר שכמחצית מהילדים חלו במחלה.

תאי זיכרון במערכת החיסון מפרישים כמויות קטנות של נוגדנים נגד מחלות שהם מכירים גם כשאנחנו בריאים, כדי לספק לגוף הגנה מתמדת. מגוון הנוגדנים הללו הוא מדד טוב לכמות המחלות שמערכת החיסון מזהה. החוקרים חיפשו בדם הילדים נוגדנים לכ-400 מחלות נגיפיות וחיידקיות מוכרות. הם מצאו שאצל ילדים שחלו בחצבת חלה ירידה של כ-20 אחוז בממוצע במגוון הנוגדנים לעומת ילדים שלא חלו. מסקנת החוקרים הייתה שמערכת החיסון של חולי החצבת צפויה להתקשות יותר לזהות את גורמי המחלה אם תיתקל בהם.

החוקרים בדקו גם אם הפגיעה במגוון הנוגדנים ובכמותם אכן פגמה ביכולת של מערכת החיסון לזהות גורמי מחלה שידעה לזהות בעבר. הם גילו שאכן חלה ירידה משמעותית ביכולת לזהות מולקולות מסוימות המזוהות עם המחלה, ממצא שמגביר את החשש שמערכת החיסון תגיב בצורה פחות יעילה אם תיתקל מחדש בגורם המחלה, ואולי אף תיאלץ ללמוד להכיר אותו מחדש. אצל ילדים מחוסנים, או ילדים לא מחוסנים שלא נדבקו בחצבת, לא נמצאה פגיעה כזאת. כדי לאשש את הממצאים בסביבה מבוקרת חזרו החוקרים על הניסוי במעבדה. הם הדביקו קופי מקוק בנגיף החצבת וקיבלו תוצאות דומות לאלה שהתגלו אצל הילדים.  

הזיכרון החיסוני של הילדים שחלו בחצבת ושרדו את המחלה ישתקם עם הזמן בעקבות חשיפה טבעית לגורמי מחלות. עם זאת, אי אפשר להתעלם מהסיכון לסיבוכים אם יידבקו במחלות נוספות, במיוחד בשנים הראשונות לאחר ההחלמה.

ילדה קטנה מקבלת חיסון
הדרך הקלה והיעילה למנוע את הסיבוך היא לקבל חיסון | צילום: istockphoto

לזכור להתחסן

הדרך הקלה והיעילה למנוע את הסיבוך היא לקבל חיסון לחצבת בהתאם לתוכנית החיסונים. החצבת היא מחלה בת מניעה שהחיסון נגדה יעיל ובטוח. הוא ניתן כחלק מתוכנית החיסונים בגיל שנה ובכיתה א'. החיסון מעניק הגנה של כ-98 אחוז מהמחלה. בנוסף, כיסוי חיסוני גבוה באוכלוסייה מונע מהנגיף להתפשט ולהדביק אנשים פגיעים, כמו תינוקות בני פחות משנה, חולי סרטן ואנשים עם דיכוי חיסוני.

על פי הערכות ארגון הבריאות העולמי, בשנים 2017-2000 מנעו החיסונים נגד חצבת באופן ישיר את מותם של 21.1 מיליון בני אדם בכל העולם. מהמחקר הנוכחי עולה שייתכן מאוד שהמספר האמיתי גדול הרבה יותר, אם לוקחים בחשבון גם את ההשלכות העקיפות. החוקרים ציינו שאם מישהו בכל זאת חלה בחצבת, כדאי שיחדש את כל החיסונים שקיבל בעבר, כדי לוודא שמערכת החיסון שלו לא שכחה אותם והותירה אותו פגיע למחלות בנות מניעה. נקווה שהוריהם של הילדים באותה קהילה בהולנד יבינו זאת ויחסנו את ילדיהם. 

האפליקציה של מגזין דוידסון בגוגל פליי או ב-App Store