חוקרים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בודדו מולקולות תרפאויטיות חדשות מיוגורט פרוביוטי, המפחיתות מצבים דלקתיים ומונעות רעילות של חיידקים פתוגניים (מחוללי מחלות). המולקולות מציעות דרך טיפול חדשה עבור מצבים דלקתיים שונים, כמו מחלות מעיים דלקתיות (IBD) וכנגד "סערת הציטוקינים" המתחוללת כתוצאה מהידבקות ב-COVID-19.

>> לייק בפייסבוק כבר עשיתם?

את המחקר הובילה אורית מלכה, דוקטורנטית במעבדתו של של פרופ' רז ילינק, סגן נשיא ודיקן למחקר ופיתוח באוניברסיטת בן-גוריון. הממצאים פורסמו בכתב העת המדעי -Microbiome. המחקר נעשה בשיתוף פעולה עם הפרופסורים מיכאל מיילר, אריאל קושמרו ורון אפטה, שלושתם מאוניברסיטת בן-גוריון.

לפי הדעה הרווחת, פרוביוטיקה משפרת את פעילות מערכת החיסון, משפיעה על שיווי המשקל של אוכלוסיות חיידקיות במערכת העיכול (ה"מיקרוביום") ועשויה אף להגן על הגוף מפני מחלות חיידקיות. קפיר, סוג של יוגורט, הוא מוצר חלב מותסס אותו מכינים מחלב ותערובת של מיקרואורגניזמים, בפרט שמרים וחיידקים פרוביוטיים. צוות המחקר, בהובלתה של אורית מלכה, דוקטורנטית במעבדתו של פרופ' רז ילינק, סגן נשיא ודיקן למחקר ופיתוח באוניברסיטת בן-גוריון, הצליח לבודד מולקולות שמופרשות על ידי זן השמרים העיקרי בקפיר. נוסף לכך, הם הראו שיש למולקולות אלו פוטנציאל משמעותי להילחם בחיידקים פתוגניים.

החוקרים הראו שהמולקולות הללו יכולות להפחית בצורה משמעותית את מידת הרעילות של חיידק הויבריו כולרה, החיידק הפתוגני הגורם למחלת הכולרה. המחקר גילה שההשפעה האנטי-בקטריאלית של המולקולות מבוססת על הפרעה לתקשורת בין החיידקים ומניעת יצירת ביופילמים – "יריעות הגנה" המיוצרות על ידי החיידק הפתוגני התורמות משמעותית לרעילות ולהתפשטות המחלה. לדברי החוקרים, פעילות אנטי-בקטריאלית על ידי פגיעה בתקשורת באוכלוסיית החיידק היא אסטרטגיה מבטיחה כנגד חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה.

חולה קורונה (צילום:  Pordee_Aomboon, shutterstock)
המולקולות לא רק העלימו את סערת הציטוקינים אלא גם איזנו מחדש את מערכת החיסון | צילום: Pordee_Aomboon, shutterstock
עוד ב-mako בריאות:
>> הסיבה שאתם מתקשים לנשום אחרי שעליתם במדרגות
>> זה מה שקורה בגוף כשאוכלים מהר מדי
>> לא מה שחשבתם: גילינו משהו מדהים על גזים

במחקר המשך, המדענים הבחינו שלמולקולות שבודדו מהיוגורט יש תכונות אנטי-דלקתיות משמעותיות במגוון מצבים פתולוגיים. לדוגמה, תוצאות הניסויים העלו שהמולקולות ריפאו בצורה מלאה עכברים שנגרמה להם "סערת ציטוקינים" קטלנית – התגובה הקיצונית של מערכת החיסון שמהווה את אחד מגורמי התמותה העיקריים בקרב חולי קורונה. המולקולות לא רק העלימו את סערת הציטוקינים אלא גם איזנו מחדש את מערכת החיסון, מה שיכול להצביע על פוטנציאל טיפולי משמעותי.

"זוהי העדות הראשונה לכך שניתן למזער את רמת האלימות של חיידקים פתוגניים בעזרת מולקולות שמופרשות במוצרי חלב פרוביוטיים כמו יוגורט או קפיר", מציין פרופ' ילינק. "בעקבות תוצאות פרה-קליניות מבטיחות, בכוונתנו לבחון את פעילות המולקולות על בני אדם, למשל עבור חולים המותקפים על ידי 'סערת ציטוקינים' כתוצאה מ-COVID-19, או אנשים שסובלים ממחלות דלקתיות חריפות של המעי, כמו מחלת קרוהן".

כעת החוקרים מתכננים להמשיך לפתח טכנולוגיה זו בעזרת BGN Technologies, חברת מסחור הטכנולוגיות של אוניברסיטת בן-גוריון.