מגפת הקורונה שהחלה בשנת 2019 הובילה לעלייה תלולה בזמן השהייה באינטרנט והשימוש במסכים, והעלתה את המודעות ליתרונות ולסיכונים של שימוש במדיה חברתית. מחקר חדש, שפורסם בסוף השבוע האחרון במגזין Neuropsychopharmacologia Hungarica, בחן את ההשפעות של השימוש המזנק במסכים, וחשף את הקשר בין הפרעת קשב ובין התמכרות למסכים ולהפרעות שינה.
המחקר, שנערך בבודפשט, נערך בצורה מקוונת והקיף 139 נבדקים בני 27-15. במחקר נמצאו הבדלים מובהקים בעוצמת השימוש במדיה החברתית לעומת תקשורת פנים מול פנים, והתגלה כי שימוש בעייתי (התמכרותי) במסכים מחריף את הסימפטומים של הפרעת קשב וגורם ליותר בעיות בשינה.
ד"ר שירלי הרשקו, מומחית בתחום הקשב, חוקרת ומאבחנת, מסבירה כי הפרעת קשב אינה נרכשת – היא הפרעה מולדת, המאופיינת במבנה מוחי שונה ובפחות דופמין המיוצר במוח, ולכך השלכותיה רבות. עם זאת, בעקבות שימוש יתר במסכים ניכרת החרפה של תסמיני ההפרעה כמו מוסחות, דחיינות וקושי לשמור על קשב וריכוז לאורך זמן. הפרעת השינה שנמצאה כשלעצמה מחריפה עוד יותר את תסמיני ההפרעה.
"הקשר בין הפרעות שינה ובין הפרעת קשב דו כיווני", היא אומרת, "שכן, בהפרעת קשב, ממילא 75 אחוז סובלים מהפרעות בשינה, שבאות לידי ביטוי בקושי להירדם ו/או להתעורר, שינה שאינה רציפה או איננה איכותית. עתה, במחקר, ראינו ששימוש בעייתי במסכים מחריף עוד יותר את ההפרעות בשינה. גם בקרב אנשים ללא הפרעת קשב נוצרים נזקים משימוש מוגבר במסכים, הגורמים לקשיי קשב, כגון מוסחות, בזבוז זמן וחוסר ריכוז. אך אצלם זו אינה הפרעת קשב, שכן כאמור היא מולדת וגורמת לקשיים משמעותיים יותר ולא נגרמת מהמסכים עצמם".
כך תצמצמו את הנזק
זמן שקט: לטענת הרשקו, הכרחי להשתמש באמצעים לוויסות התמכרות, כגון אפליקציות שמגבילות זמן מסך. חשוב להקצות זמן לשים את הטלפון בצד, על שקט, להשתיק קבוצות באופן קבוע. חשוב לדעת שכל נגיעה בנייד מורידה את רמת הריכוז למשך 16 דקות, ואנחנו כל הזמן נוגעים בו (בממוצע 400-200 נגיעות ביום!) השימוש המוגבר בו גם מוריד את רמת האושר ופוגע במערכות יחסים.
צמצום זמן מסך לפני שינה: משום שברור ומוכח שהמסך גורם להפרעות שינה, מומלץ לצמצם אותו לקראת זמן השינה. טלפון גורם לך להיות פעיל יותר, לגולל בלי סוף, והעיסוק בו אקטיבי. אם צריך מדי פעם עדיף לבחור בטלוויזיה, שדורשת פחות מאמץ מסלולרי.
"המחקר מעלה פעם נוספת את חשיבות האבחון להפרעת קשב", היא מסכמת, ,האבחון מונע את ההשלכות ההרסניות שיש להפרעת קשב, וניתן לבצע אותו בכל גיל כדי להתאים טיפול נכון ואינדיבידואלי. הפרעת קשב לא מפסיקה לאתגר גם בבגרות ולא מסתיימת בסוף התיכון, יש לה השלכות על הקריירה, הזוגיות, החיים הבוגרים בכלל, וניתן לטפל בה".