אין ספק שהכניסה של המסכות לחיינו בשנה האחרונה אילצה אותנו להתרגל לשגרה יוצאת דופן שלא הכרנו. למרות שאין ספק שהמסכות עוזרות להפחית משמעותית את ההדבקה, נראה שלעטייתן עשויות להיות השפעות שליליות. כעת מחקר חדש חושף את ההשלכות החברתיות והפסיכולוגיות שיכולות להיות לעטיית מסכות, בטווח הרחוק.

כתב העת Scientific Reports דיווח לאחרונה על ממצאי מחקר חדש של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ואוניברסיטת יורק בקנדה, שבחן את ההשפעה של חבישת מסכות על תפיסת פנים.

 >> לייק בפייסבוק כבר עשיתם?

פנים הם מהגירויים הוויזואליים האינפורמטיביים והמשמעותיים ביותר בתפיסה האנושית וממלאים תפקיד ייחודי באינטראקציות יומיומיות וחברתיות. חבישת מסכות פנים היא חלק חשוב במאמץ העולמי למזער את שיעור ההידבקות בנגיף הקורונה, אולם מתברר כי יש לכך גם השלכות שליליות מרחיקות לכת. כאשר הפנים שלנו ושל אחרים מוסתרות חלקית על ידי מסכה, תהליך זיהוי הפנים נפגע משמעותית, דבר שיכול לבוא לידי ביטוי בשיבוש אינטראקציות חברתיות ובינאישיות.

"במקום להסתכל על כל הפנים, אנו נאלצים כעת להביט רק בעיניים, באף, בלחיים ובאלמנטים גלויים אחרים, על מנת לנסות ולהסיק מהם לגבי מבנה הפנים השלם", אומרת פרופ' גליה אבידן מהמחלקות לפסיכולוגיה ומדעי הקוגניציה והמוח באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

כדי לבחון את ההשפעה של חבישת מסכות השתמשו החוקרים בגרסה מותאמת של מבחן זיכרון הפנים של קיימברידג', אחד המבחנים המרכזיים לבדיקת יכולת זיהוי וזיכרון של פנים. במהלך המבחן הוצגו למשתתפים תמונות פנים עם ובלי מסכות. הניסוי נערך באופן מקוון על קבוצה גדולה המונה כ-500 איש. הממצאים הראו כי חבישת מסיכות הורידה את אחוזי ההצלחה של זיהוי פנים בכ-15 אחוזים. כמו כן, החוקרים הראו כי חבישת מסיכות פוגמת בתהליך הטבעי של תפיסת פרצופים. תהליך זה מתבצע בדרך כלל באופן הוליסטי, שבו ישנו דגש על עיבוד המכלול של הפנים ופחות על צורתם של רכיבי הפנים השונים כגון עיניים או אף. תהליך זה נפגע באופן משמעותי כשאנשים עוטים מסכות.

קורונה בתל אביב (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)
השלכות פסיכולוגיות וחברתיות | צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

עוד ב-mako בריאות:
>> תגובה אלרגית לשני מתחסנים בבריטניה
>> מה קורה בגוף שלנו כשאנחנו אוכלים תפוחי אדמה
>> נמנעים מלחם? יש סוג אחד שלא כדאי לוותר עליו

"לשינויים אלה בתפיסת הפנים עלולה להיות השפעה משמעותית על מגוון רחב מאוד של אינטראקציות חברתיות, כגון כאלו שמערבות חינוך, הדרכה והוראה", מתריע פרופ' צבי גנאל מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

"בהתחשב בכך שחבישת המסכות הפכה במהירות לנורמה בסיסית במדינות ברחבי העולם, מחקר עתידי צריך לחקור את ההשלכות החברתיות והפסיכולוגיות של חבישת מסכות על התנהגות אנושית", סיכם פרופ' ארז פרויד, בוגר אוניברסיטת בן-גוריון בנגב וכיום חבר סגל באוניברסיטת יורק בטורונטו, אונטריו.

המחקר נערך על ידי פרופ' צבי גנאל ופרופ' גליה אבידן מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. פרופ' אבידן היא חברת סגל גם במחלקה למדעי הקוגניציה והמוח. הצוות הקנדי כלל את פרופ' ארז פרויד שהוביל את המחקר, אנדריאה סטאדהוור, ופרופ' שיינה רוזנבאום מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת יורק והמרכז לחקר הראייה.

מגפת הקורונה היא אירוע שממשיך להתפתח ולהתעדכן. הדיווח הנוכחי נכון ליום ב' (21.12.2020) ועוד עשוי להשתנות. אנחנו משתדלים להביא לכם את הדיווחים העדכניים ביותר, אך חשוב להתעדכן מדי יום ביומו לאור השינויים הרבים.