קנאים או מאמינים: יש רק 4 טיפוסים בעולם, איזה אתם?
ניסוי חברתי שנעשה בספרד טוען כי מרבית האוכלוסייה מתחלקת לארבעה טיפוסים; אופטימיים, מאמינים, פסימיים וקנאים. איזה טיפוס הוא הנפוץ ביותר? ואילו השלכות יכולות להיות למחקר על החברה האנושית?
מה אם היינו אומרים לכם שיש הרבה אנשים קנאים בעולם? זה אולי יגרום לכם להרים גבה, אך כך נראו תוצאות הניסוי החברתי שנעשה בספרד, שהראה כי העולם מתחלק לארבעה טיפוסים, הקנאים מסתבר, הם די נפוצים.
חוקרים מאוניברסיטאות בברצלונה ובמדריד, ניתחו תגובות של מאות מתנדבים, ביחס למגוון דילמות חברתיות – ופיתחו אלגוריתם לסיווג אותן התנהגויות. האלגוריתם קבע כי ניתן לסווג 90 אחוז מהאנשים בעולם לארבע קטגוריות אופי. שאר האנשים הנמצאים בעשרת האחוזים הנותרים מתנהגים באופן שחורג מארבעת המודלים שנמצאו.
במהלך המחקר, גויסו 541 מתנדבים שהשתתפו בניסויים חברתיים שונים, שנבנו במטרה להגיע לקונפליקט או לשיתוף פעולה, בהתאם לרצונותיהם של כל אדם בקבוצה ושל כל קבוצה בכללותה. החוקרים חילקו את המשתתפים לזוגות במטרה שייקחו חלק במספר משחקים חברתיים. בכל סבב, הזוגות והמשחקים השתנו, כאשר האופציות העומדות בפני כל משתתף היא האם לשתף פעולה, להתנגד או לבגוד. כך, יכלו החוקרים לקבל מידע אודות התנהגותם של אנשים בסיטואציות חברתיות שונות. לאחר מכן, הם פיתחו אלגוריתם שמטרתו לסווג את המשתתפים לקטגוריות שונות, על פי התנהגותם. האלגוריתם חשף 4 סוגי טיפוסים, כאשר 90 אחוז מהמשתתפים התאימו לאחת מתוך ארבע התבניות.
רוב האנשים: קנאים שמרוצים רק אם הם מצליחים יותר מאחרים
מרבית האנשים (30 אחוז מתוכם) הוגדרו בתור "קנאים" – לא יחסו חשיבות להישגיהם, כל עוד הם היו גבוהים יותר משל שאר האנשים. 20 אחוז מהאנשים נכנסו לקטגוריית ה"פסימיים" – לרוב בחרו באופציה שהיא "הרע במיעוטו". 20 אחוז הוגדרו "אופטימיים" – אנשים שחשבו שהקבוצה שלהם תבחר באופציה הטובה ביותר לכולם. ו-20 אחוז הנותרים נכנסו לקטגוריית ה"מאמינים" – משתתפים שתמיד שיתפו פעולה עם אחרים, גם אם המשמעות הייתה להפסיד במשחק.
לטענת החוקרים, מדובר בפעם הראשונה שנעשה שימוש באלגוריתם למטרת ניתוח התנהגות אנושית. שימוש באלגוריתמים נפוץ בתחומים אחרים, אך הפעם מדובר בטקטיקה חדשנית שמאפשרת לבצע ניסויים חברתיים הכוללים מספר רב ביותר של משתתפים, בשונה ממחקרים קודמים. בנוסף, תוצאות המחקר מסייעות להבין לעומק את המנגנונים המשפיעים על אינטרסים של יחידים ושל קבוצות. כך, ניתן יהיה בעתיד להשתמש בממצאים לשיפור תחומים שונים כמו ניהול עסקי, פוליטיקה וניהול ארגוני.
(מקור)