בהתחלה עוד חשבנו להתעלם ממנה ולקוות שזה עניין של חודש חודשיים וזה עובר. בשלב הבא ניסינו לשלוט בה על מלא כולל ניטור שרשראות הדבקה ובידודים אינסופיים, כיום המנטרה העיקרית היא ''חיים לצד הקורונה", עם מאמץ כולל לא להגיע לסגרים' לצד אסטרטגיה לטווח הארוך של שליטה מלאה על המחלה בעזרת חיסונים, כללי היגיינה קפדניים ותקווה למינימום ווריאנטים חדשים ומאיימים.

הסחרחרה המטורפת שעברה על כולנו בשנה וחצי האחרונות השפיעה על כל אנשי התחזיות האופטימיות' כמו גם על בעלי השליטה הנחושים ביותר. סוגרים, פותחים, יוצאים לבלות, סוגרים שוב, פותחים בזהירות, מתחסנים, מריחים שגרה ואז הי, נגיף דלתא בא לבקר. אפשר לסכם באופן לא מחייב אך ריאלי ומייצג, שמה שהיה הוא לא מה שיהיה והקורונה על שלל גרסותיה ועדכוניה כאן איתנו יד ביד לטווחים ארוכים ומלאי חיסונים.

עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >

לא לעולם חיסון?

כעת מחקר חדש מנסה לענות על השאלה האוטופית האם יש סיכוי שיום אחד, ברחוק או ברחוק מאוד, ניפטר לחלוטין ממגפת הקורונה שהתרגשה על העולם כולו אי אז בסוף 2019, ועד כמה אנחנו קרובים ליום שבו המונח COVID19 יהיה נוכח פחות ופחות בכותרות העיתונים ובעיקר במדורי התשבצים וההיסטוריה. הניתוח הבא של חוקרים מניו זילנד מציע לכולנו לא לוותר עדיין על התקווה. עד אז, ממליצים לכם כמובן להתחסן ולהישמר.

מבט אל העבר מראה שהאנושות ספגה לא מעט מגפות זדוניות והרסניות שלבסוף נעלמו כליל. כך למשל מגפת האבעבועות השחורות שהייתה פעילה במשך 3,000 שנה עד מסע חיסונים נרחב שחיסל אותה לחלוטין בשנות ה-70. גם וירוס הפוליו – שיתוק הילדים שאיים על כולנו מאות שנים נכחד מעט לחלוטין, 2 סוגים של המחלה נכחדו לחלוטין מהעולם, וכלל מקרי הפוליו ירדו ב-99 אחוזים משנת 1988 עד 2018. מה שאומר בכל מקרה, שהחיסון עובד.

כך גם ראינו כולנו ביחס לקורונה עצמה – מדינות גדולות כמו סין, הונג קונג לצד מדינות קטנות יותר כמו איסלנד וניו זילנד הצליחו לחסל זמנית את הנגיף עוד לפני עידן החיסונים, באמצעות בקרת גבולות, חבישת מסכות, התרחקות פיזית, בדיקות ומעקב אחרי מגעים. האם ההצלחות הזמניות יהפכו ביום מן הימים לקבועות ובטוחות? 

המאבק בקורונה בפפואה ניו גינאה (צילום: World Health Organization)
תמונות היסטוריות ותו לא? | צילום: World Health Organization

סיכון מול סיכוי – התקווה תמיד לוקחת

במסגרת המחקר, הצוות יצר מערכת ניקוד שהתבססה על משתנים שונים למיגור מגיפות כמו מלאי של חיסונים, אמצעים זמינים של בריאות הציבור וניהול ממשלתי יעיל. שקלול הנתונים העלה ציון של 28 נקודות מתוך 51 – לדברי החוקרים - "ציון לא מושלם אך יש לנו הרבה מהמרכיבים כדי שנוכל להתייחס למיגור המגיפה כמשהו אפשרי".

על פי הנתונים שהתקבלו, הסיכויים לחיסול מלא של הקורונה אפילו טובים יותר ממיגור הפוליו, אך פחות מאשר לאבעבועות שחורות. הסיכונים הספציפיים כרגע כוללים אתגרים טכניים שלא היו במגפות הקודמות כמו היסוס ביחס לחיסונים והתפתחות מהירה של גרסאות ויראליות שעלולות לעקוף חלילה את תוכניות החיסון העולמיות, כל אלו אל מול יתרונות של מערכות בריאות משודרגות ומהירות הרבה יותר שיכולות לגרום לטיפול מהיר יותר במגפה הנוכחית.