שלשום, במסגרת התוכנית "הפטריוטים" בערוץ 14, הפנתה עירית לינור אצבע מאשימה כלפי אנשי הרפואה. כך אמרה: "אני מפחדת שכשאגיע לבית החולים, רופאים כמו ד"ר אור גורן (רופא מרדים ומנהל חדרי הניתוח בבית חולים איכילוב, שאף ישב באולפן) לא יטפל בי כמו שהוא נשבע בגלל שאני תומכת רפורמה". כשד"ר גורן ניסה להסביר ששום רופא לא ישנה את הטיפול שלו בגלל עמדה פוליטית, הטיחה בו לינור: "אני לא מאמינה לך".

"שבועת הרופא שאנו נשבעים 'ועזרתם לאדם החולה באשר הוא חולה, אם גר אם נוכרי אם אזרח אם נקלֶה ואם נכבד'. כך אנו פועלים, תמיד", מסבירה בתגובה על דבריה של לינור, פרופ' עידית מטות, מנהלת מערך ההרדמה, הכאב, והטיפול הנמרץ במרכז הרפואי איכילוב. "שטיפת המוח של ציבור שבוי הוא שם המשחק וגברת לינור המטילה דופי בנו, היא זו המחדירה את חוסר האמון והפחד במאזינים מול ציבור הרופאות, הרופאים והמטפלים. היא תישא באחריות לתחלואה באם תקרה. להזכיר 'הפוסל במומו פוסל'".

גם פרופ' זאב רוטשטיין, מנכ"ל בית החולים הדסה לשעבר: "אני לא מעלה בדעתי שיש רופא אחד במדינת ישראל שישנה את אופן טיפולו באדם הנמצא מולו בשל אי הסכמה פוליטית כזו או אחרת, גזע, מין, צבע או כל נושא אחר. שנים אני בתוך מערכת הציבורית ראיתי מערכת רופאים מופלאה שנותנת את כל נשמתה למטופלים בלי כל הסתייגות וכך גם אנחנו מבקשים שיהיה.

"נכון, דעתם של הרופאים לא נוחה עם המהפכה המשפטית ורואים גם את המחאה שלהם והשתתפותם בשביתות שכוללות את כולם ולדאבוני גם את הנטייה שלהם לעזוב את הארץ למדינות שבהם ימצאו דמוקרטיה ליברלית וחופש לא מוגבל, לטענתם. אבל מכאן ועד לא לטפל? אין סיכוי כזה. עצם זה שהיא בכלל מעלה כאופציה את הנושא, זה הזוי וזה בדיוק הפוך לתפיסת כלל הרופאים בישראל".

פרופ' עידו וולף, ראש המערך האונקולוגי במרכז הרפואי איכילוב ומנהל בה"ס לרפואה באוניברסיטת תל אביב, חושב שזכותו של הרופא להביע את דעתו הפוליטית, ואין לזה שום קשר לטיפול בחולים. "אין שום מצב שרופא יפלה מישהו. כל רופאה ורופא בישראל יטפלו בכל מטופל ללא קשר לדעתו הפוליטית, למין או למגדר, אנחנו מטפלים בכולם כל הזמן. טיפלתי במחבלים, באסירים, בכולם. אין מישהו שלא טיפלתי בו.

"בחדר הרופא השיקול היחיד הוא מתן הטיפול הטוב ביותר. זה מה שאנחנו מלמדים את הסטודנטים שלנו החל משנה א'. נשבעים את שבועת הרופא. כולם מתנהגים כך. התחלתי ללמוד רפואה משנת 1985, מעולם לא נתקלתי באמירות כאלה, ודאי לא מאנשי תקשורת. עברתי הכל, מלחמות, פיגועים, הכל. מעולם לא שמעתי מישהו שמפקפק בטיפול הרפואי. עצם האמירה והשיח שהיא גוררת בעיקר ברשתות החברתיות, מסוכנת ועלולה לגרום לקרע עמוק שלא יהיה ניתן לתקן גם בעוד עשרות שנים. בסופו של דבר הדברים יירגעו נחזור לחיות כאן יחד אבל משקעים כאלה יעשו נזק שייקח עשרות שנים לתקן אותו. כל מי שאומר משפט כזה צריך לחשוב קדימה, על עוד הרבה שנים, מה עלול לקרות כאן".  

תגובת עירית לינור:

 

מערכת הבריאות כבר הדגימה את מופלאותה כאשר השביתה את בתי החולים והמרפאות הציבוריות - פעמיים, כדי למחות על הרפורמה. בכך הוכיחו הרופאים השובתים וההסתדרות הרפואית כי הם מוכנים לסכן את מטופליהם עכשיו, כדי למנוע פגיעה עתידית שאותה הם חוזים על בסיס השערות קיצון ואולי שמץ-קצה של נטייה פוליטית. הרופאים לא הסתפקו בהפגנות, אלא גם מנעו טיפול רפואי מ-10,000 איש ביום אחד.

בזכות מחאת הרופאים ראינו רופאים נוטשים את משמרתם כדי לצעוק ד-מו-קרט-יה. ראינו רופאים תולים כרזות מחאה בבית החולים הציבורי, שנועד לרווחת הציבור ועל חשבון הציבור. ראינו את פרופ' מטות מחליפה את תמונת הפרופיל שלה בפייסבוק לאגרוף וקריאת "תתנגדו", ושמענו אותה מכנה את שרי הממשלה "חיידקים"

ראינו את ד"ר אור גורן ממחאת החלוקים הלבנים מתפאר בכך שארגן 300 רופאים במילואים שהודיעו על הפסקת התייצבות למילואים, וראינו 1000 רופאים שמבקשים להשבית את המערכת כדי ש"לא נהיה לאינטלקטואלים, המדענים והמשכילים של גרמניה 1933". אחרי כל אלה אני נאלצת לצערי להטיל ספק ביכולת או ברצון שלהם להפריד בין השקפתם הפוליטית לבין עבודתם הרפואית. גם רופאים הם בני אדם.

הרופאים השובתים כבר הוכיחו שהם מוכנים להפקיר את החולים כדי להפעיל לחץ פוליטי על הממשלה, וגם על ציבור גדול שתומך ברפורמה, שאף הוא נזקק לא עלינו לטיפול רפואי מדי פעם. והציבור הזה משתכנע ממעשים כמו שביתה, יותר מאשר מדיבורים על 'אין שום מצב שרופא יפלה מישהו'. אכן, לא היתה אפלייה בשביתות. למעט מקרי חירום, הם הפקירו את החולים כולם.

אני מעריצה רופאים על יכולתם הרפואית. בעניינים אחרים דעתם או חששותיהם לא תקפים, חכמים או חשובים יותר משל כל אזרח אחר. אני רוצה בכל לבי להאמין שביום פקודה אקבל מהם את הטיפול הטוב ביותר. אני רק מקווה שזה לא יהיה ביום שבו הם שוב ישביתו את בתי החולים.

ואם הם באמת מוטרדים מחוסר האמון שעוררו בי ובציבור גדול - הדרך היחידה לשקם את האמון היא להודיע על הפסקת השביתות הפוליטיות. כל עוד הם מאיימים בנשק הזה - המחמאות שהם מעניקים לעצמם ריקות מתוכן.