תביעה: הצעירה לא עודכנה בדבר ההנחיה ליטול חומצה פולית לפני ההיריון - הפעוט נולד עם מומים קשים
בתביעה, שאותה הגישו הוריו של ילד נכה נגד קופת חולים כללית ונגד רופא הנשים, נטען כי הצעירה לא עודכנה אודות המלצת משרד הבריאות לנטילת חומצה פולית לפני ובמהלך ההיריון, ולכן, לפי הטענות, התינוק נולד עם מומים קשים. "בשל המומים הקשים הילד סובל כיום מנכות נוירולוגית קשה ובלתי הפיכה"


האם רופאי קופת חולים כללית נושאים באחריות למומיו הקשים של פעוט, רק משום שלא יידעו את אמו הצעירה על חשיבותה של נטילת חומצה פולית טרם ההיריון ובמהלכו? בתביעה שאותה הגישו הוריו של ילד נכה, נגד קופת חולים כללית ונגד רופא הנשים שערך לאם את סקירות ההיריון, עולות טענות אלה.
לפי הנטען, באוקטובר 2019, כחודש לפני חתונתה, פנתה יוליה (שם בדוי), צעירה כבת 22 לרופאת הנשים שלה בקופת חולים כללית. היא ציינה כי בכוונתה להינשא בקרוב וביקשה להתאים לה גלולות להסדרת המחזור ולצורך מניעת היריון לקראת חיי הנישואים.
עוד נטען כי תחילה רשמה לה הרופאה גלולות שהכילו את התוסף, אך לא יידעה אותה בדבר חשיבותו. לאחר מספר שבועות, כשפנתה הצעירה לאתר הקופה כדי לחדש את המרשם, הוחלפו הגלולות שניתנו לה לגלולות אחרות, אולם הם היו נטולות חומצה פולית – גם הפעם היא לא עדכנה אותה במהות השינוי, כך לפי הטענות שהועלו בתביעה.
מצב זה השתנה, כשהצעירה נכנסה להיריון, אז נרשמו לה תוספים שכללו גם חומצה פולית. לאורך ההיריון היא עברה סקירת מערכות מוקדמת וסקירה מאוחרת – ובשתיהן דווח הרופא המאבחן כי הממצאים תקינים, אף שלפי הנטען, בדיעבד התברר, כי ניתן היה לאבחן כבר אז מומים קשים בעובר.
בספטמבר 2021, לאחר השבוע ה-41 להריונה, ילדה יוליה את בנה, אך כשיצא הוולד לעולם התברר כי הוא סובל ממנינגומיאלוצלה – מום חמור בעמוד השדרה החושף את חוט השדרה אל מחוץ לגוף. בנוסף, התגלו ביילוד מומים קשים במוח.

הפעוט עבר ניתוח מידי לסגירת הפתח בעמוד השדרה ובהמשך הושתל בראשו שסתום לניקוז הנוזלים. מאז הלידה הוא עבר שורה ארוכה של ניתוחים ואשפוזים נוספים.
בעקבות מצבו, פנו ההורים לעו"ד עדי וייס, המתמחה ברשלנות רפואית, והיא הגישה בשמם תביעת ענק נגד קופת חולים כללית ונגד הרופא הפרטי שערך את סקירות ההיריון.
לדבריה, הרופאים התרשלו בכך שלא הדגישו בפניה את הצורך בנטילת התוסף עוד לפני ההיריון, מה שמעלה את הסיכוי של העובר לסבול ממומים. כמו כן, הם לא יידעו את האם הצעירה כי מומלץ לה לעבור סקירת מערכות שלישית, שאומנם אינה נכללת בסל הבריאות, אך מומלצת בהיריון ראשון, והייתה עשויה לאתר את המומים ולהוביל להמלצה להפסקת ההיריון.
עוד נטען בתביעה כי משרד הבריאות התריע באמצעות חוזר מנכ"ל שהופץ לכל רופאי הנשים בישראל, כי יש ליידע כל אישה בגיל הפוריות על החשיבות בנטילת חומצה פולית מדי יום – גם אם אינה מתכננת היריון מיידי – וכי מומלץ להתחיל בנטילה לפחות שלושה חודשים טרם היריון מתוכנן ולאורך כל ההיריון כדי למנוע מומים קשים בעובר. לטענת התובעים, הרופאה שטיפלה בצעירה לא פעלה בהתאם להנחיה זו.
"נטילת חומצה פולית עוד לפני הכניסה להיריון מפחיתה את הסיכון למומים מהסוג שבו לקה הילד, בשיעור של 50%–70%"
אל כתב התביעה צורפה חוות דעת מאת פרופ' צבי אפלמן, מומחה ברפואת נשים ובגנטיקה רפואית, אשר קבע בחוות דעתו כי נטילת חומצה פולית עוד לפני הכניסה להיריון מפחיתה את הסיכון למומים מהסוג שבו לקה הילד, בשיעור של 50%–70%.
לדבריו, במקרה זה כשלה קופת החולים פעמיים: ראשית, כאשר החליפה את הגלולות ללא ידיעת האישה, וכך מנעה ממנה לקבל את התוסף החיוני; ושנית, כאשר לא הקפידה על הדרכה ברורה, בהתאם להנחיות משרד הבריאות.
יתרה מכך, הוא טוען כי גם הסקירה המוקדמת, שבוצעה באופן פרטי, נמשכה דקות ספורות בלבד ולא נסקרו בה האזורים שבהם עשויים היו להתגלות סימנים מעידים למומים. עוד הוא מציין, כי נצפה בסקירה סימן חשוד ("סימן הלימון") שמחייב בדיקה נוספת – אך הרופא לא הבחין בו ולא הפנה את האישה לבדיקה נוספת, וגם בסקירה המאוחרת, שאותה ערך אותו רופא, לא נבדקו חדרי המוח ולא הודגם כלל עמוד השדרה התחתון – אזורים קריטיים לגילוי המומים.
בחוות דעת נוספת של פרופ' אלי להט, מומחה בנוירולוגיה ילדים, נטען כי בשל המומים הקשים הילד סובל כיום מנכות נוירולוגית קשה ובלתי הפיכה. בגיל שלוש וחצי, הוא נזקק לצנתורים בכל שלוש שעות ביום ובלילה, מטופל בפיזיותרפיה ובריפוי בעיסוק ומשתתף במסגרת "גן מכיל" בליווי סייעת.
לדברי עו"ד וייס, בשל רשלנות רופאי הקופה והרופא הפרטי, נשללה מההורים האפשרות לאבחן את מומיו של בנם במהלך ההיריון ולפנות לוועדה להפסקת היריון שהייתה מאשרת, ככל הנראה, את הפסקתו.
עוד נטען כי רופאת הנשים שטיפלה באם התרשלה בכך שלא התריעה בפניה כי עליה להיערך מבעוד מועד בנטילת חומצה פולית.
לטענת עו"ד וייס, נכותו הקשה של בנם הסבה להוריו גם פגיעה כלכלית קשה. בשל הצורך ללוות את ילדם לטיפולים וניתוחים, איבד האב את מקום עבודתו ונאלץ לעבוד בעבודות מזדמנות. גם האם הפסיקה את עבודתה לפרקי זמן ממושכים כדי לטפל בילד.
תביעת ההורים נגד כללית והרופא המאבחן, הוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד, על לפחות 2.5 מיליון שקלים. טרם הוגשו כתבי הגנה.

תגובת כללית: "כתב התביעה התקבל רק לאחרונה והועבר לבחינת הגורמים הרלוונטיים . מפאת חיסיון רפואי וצנעת הפרט איננו יכולים להרחיב בנושא ונגיב על כך במסגרת ההליך המשפטי".