עליה מדאיגה בתחלואת שפעת בישראל, בדגש על ילדים. במחלקות הילדים בבתי חולים שונים בארץ מדווחים על כמות גדלה והולכת של אשפוזים בשבועות האחרונים כתוצאה משפעת, ולא נראה שהמגמה בדרך להיעצר. "אנחנו בשיא עונת השפעת, ובבתי החולים אנחנו רואים רק את קצה הקרחון - את הילדים שמסתבכים, את הילדים שזקוקים לאשפוז, הילדים עם מחלות הרקע", אומרת ד"ר עדי קליין, מנהלת אגף ילדים במרכז הרפואי הלל יפה. "העומס העיקרי הוא במרפאות ובפניות למיון. רוב הילדים עם שפעת לא מתאשפזים, הם מקבלים אבחון ומשחררים אותם הביתה. זה מאוד מעמיס על המערכת, בעיקר אם זה ניתן למניעה. לדאבוננו אחוזי ההתחסנות לשפעת בארץ הם ממש ממש נמוכים".
העלייה בתחלואה מעמיסה מאוד על המערכת. רק בשבוע האחרון, אושפזו במרכז הרפואי הלל יפה 13 ילדים בגלל סיבוכים של שפעת. במרכז הרפואי איכילוב מדווחים על 2-3 מקרים של אשפוז ילדים בגלל שפעת מדי יום, במרכז הרפואי שניידר מעידים על 4 חולי שפעת שאושפזו בשבוע האחרון (כאשר עד לפני 10 ימים עמד מספר המאושפזים בגלל שפעת השנה על אפס) ובמרכז הרפואי ספרא לילדים התאשפזו בטיפול נמרץ ילדים 5 ילדים מתחילת החורף.
בחלק מהמקרים עלולה השפעת להוביל לסיבוכים קשים. מדובר, אמנם, במקרים נדירים יחסית, אבל הם עלולים להגיע לכל ילד, גם לכאלה שלא סובלים ממחלות רקע. "מבחינת אשפוזים יש לנו כמה ילדים ללא מחלות רקע, שלמרות זאת הסתבכו מאוד - עם דלקת ריאות משנית, נוזלים בריאות, מחלה נשימתית או פגיעה קשה מאוד בשרירים, עד כדי חוסר יכולת ללכת", מתארת ד"ר קליין. "הדברים האלה מאובחנים וניתנים לטיפול, אבל כן יש מצבים מאוד נדירים של סיבוכים שהם מסכני חיים. אני לא רוצה להפחיד, אבל הם קיימים. כמובן שמי שיש לו מחלות רקע, אסתמה או מחלה נוירולוגית כלשהי הם מרבית המאושפזים. כל אלה נדרשים למעקב מאוד צמוד. אבל לפעמים התגובה לשפעת היא פשוט תגובה של מערכת החיסון שלנו, גם אם מתוך בריאות שלמה, ולפעמים היא תגובה מאוד מאוד סוערת. ואז היא עשויה להופיע באופנים חריגים, לא רק חום ונזלת וכאבי שרירים. זה עשוי להגיע לחוסר יכולת ללכת או אפילו סיבוכים נוירולוגיים אחרים, שההתייצגות שלהם היא לא ההתייצגות הקלאסית של שפעת".
חשוב לציין כי העלייה בתחלואה שאנחנו רואים בתקופה הזו היא אופיינית למדי לעונת החורף, והיא דומה לעלייה שנצפתה גם בשנים אחרות. עם זאת, עדיין מדובר במספרים גבוהים שעלולים להגיע לבית של כל אחד ואחת מאיתנו. "אני חושבת שהמספרים דומים לשנים קודמות, אולי קצת יותר גבוהים, ולדעתי זו תגובה משנית לאחוזי התחסנות נמוכים", מסבירה ד"ר קליין. "רוב הילדים שאושפזו לא חוסנו. מי שחוסן עדיין יכול לחלות, אבל המחלה תהיה הרבה יותר קלה. התחלואה היא לא רק של שפעת. אתה חולה בשפעת, מגיע למיון, נדבק שם בעוד וירוס, וזה יוצר מן כדור שלג שאפשר למנוע אותו יחסית בקלות". הנתונים אודות שיעורי התחסנות נמוכים בקרב המאושפזים אושרו גם על ידי גורם בבית חולים נוסף במרכז הארץ.
"תופעות הלוואי של חיסון לשפעת הן מזעריות", ד"ר קליין מעידה. "כל הצוותים הרפואיים בבתי החולים מתחסנים, וההמלצה היא לחסן גם ילדים. במיוחד שהיום אפשר לתת את זה לילדים לא רק בזריקה אלא גם בתרסיס לאף, וזה לא כואב בכלל. למעשה אפשר לתת טיפול בתרסיס אף מגיל שנתיים ועד גיל 50".
המסר שעולה מהשיחה עם ד"ר קליין הוא ברור: גם אם רוב חולי השפעת לא יחוו סיבוכים קשים ולא יאולצו להתאשפז, אין ספק שמדובר במחלה לא נעימה, שרובנו למדנו את השלכותיה על בשרנו בשלב זה או אחר. ומדובר במחלה שממש ניתן למנוע, או לפחות להקל מאוד את התסמינים במקרה של הדבקה, בצעד פשוט וקל שלא טמונים בו סיכונים והוא כרוך במעט מאוד תופעות לוואי. בקיצור, לכו להתחסן.