mako
פרסומת

"פסיקה משמעותית": המורה סבלה מדליות ברגליים - והוכרה כנפגעת עבודה

במהלך עבודתה, נאלצה המורה לעמוד באופן סטטי במשך שעות רבות, מה שככל הנראה הוביל לבעיה הוורידית שממנה סבלה - והיא החליטה להגיש תביעה לביטוח הלאומי. העו"ד: "לפסיקה זו משמעות רחבה עבור ציבור המורות בישראל, והיא פותחת פתח להכרה במחלות דומות כתוצאה מתנאי העבודה הפיזיים הייחודיים של מקצוע ההוראה"

מיכל הלפרין
פורסם: | עודכן:
ורידים
ורידים | צילום: שאטרסטוק
הקישור הועתק

מורה לאנגלית בת כ-50, פעלה כמורה באחד מבתי הספר בארץ 28 שנה. לדבריה, מרבית שעות עבודתה התבצעו בעמידה סטטית. בניסיון להקל את הכאבים שהחלו להופיע ברגליה, היא מתארת כי במהלך יום עבודתה נאלצה להעביר את משקלה מרגל לרגל. כתוצאה מכך, היא אובחנה כסובלת ממחלת כלי דם ברגליים ומאי-ספיקה ורידית.

לנוכח התפתחות המחלה המורה החליטה להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי באמצעות עורכת דין רותם ברק ממשרד מרקמן טומשין ושות', בדרישה להכיר במחלה כפגיעת עבודה, בטענה כי קיים קשר ישיר בין תנאי עבודתה לבין הופעת הדליות.

אלא שהמוסד לביטוח לאומי טען כי אין קשר כזה, וכי אופי עבודתה של מורה, המשלבת תנועה והליכה בתוך הכיתה, אינו דומה לעמידה סטטית מוחלטת. עוד טען כי שעות העמידה בפועל אינן עולות על כשלוש וחצי שעות ביום.

לצורך הכרעה במחלוקת, מונה מומחה למחלות כלי דם בשם פרופ' ענר חיים, על מנת לבחון את הקשר הסיבתי בין עבודת המורה לבין מחלתה. בחוות דעתו קבע המומחה כי אכן קיים קשר סיבתי בין תנאי העבודה הכוללים עמידה ממושכת לבין התפתחות המחלה, והעריך את השפעת תנאי העבודה על התפתחות הדליות בשיעור של למעלה מ-50%. המומחה אף התייחס לטענה בדבר העמידה הדינמית, והסביר כי אף שצעדים בודדים עשויים להפחית את הלחץ הוורידי באופן זמני, הלחץ חוזר לערכו הגבוה כבר לאחר כ-30  שניות של עמידה.

כיתה
עמדה שעות ממושכות על הרגליים | צילום: getty images

לאור חוות דעת המומחה והראיות שהוצגו בפניו, בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל את קביעתו של המומחה בדבר הקשר הסיבתי המהותי בין העבודה למחלה, וקבע כי השפעה בשיעור העולה על 20%  מספיקה כדי להכיר בפגיעה כפגיעת עבודה.

פרסומת

פסיקה בעלת משמעות רחבה

עו"ד ברק אומרת כי "לפסיקה זו משמעות רחבה עבור ציבור המורות בישראל, והיא פותחת פתח להכרה במחלות דומות כתוצאה מתנאי העבודה הפיזיים הייחודיים של מקצוע ההוראה".

המורה תזומן לוועדה רפואית שתקבע את שיעור הנכות שממנה היא סובלת, ולפי עו"ד ברק היא צפויה להיות זכאית לקבלת קצבת נכות מהביטוח הלאומי לכל ימי חייה.

עו"ד ברק מציינת כי "מחלות שונות לעיתים מוחמרות או אף נוצרות בעקבות תנאי העבודה. מדובר במקרה קלאסי, שבו אנשים שעובדים בעבודה הדורשת עמידה ממושכת (כמו גם אחים ורוקחים) לאורך שנים, עלולה להביא להיווצרות דליות וכיבים שמוכרים כתאונת עבודה. ניתן למצות זכויות בעניין גם שנים לאחר סיום העבודה".