"רציתי לשפר את המראה שלי, לא להפוך לפרזנטורית": המטופלות שתבעו את הרופאים שהפרו את פרטיותן  

נוי בת ה-44, אם לשלושה, החליטה לעבור ניתוח הגדלת חזה. היא בחרה ברופא מוכר, שילמה סכום גבוה והתכוננה להליך בקפידה. שבועיים לאחר הניתוח, היא קיבלה הודעת וואטסאפ מחברתה ובה סיפרה לה כי ראתה אותה בעמוד האינסטגרם של הרופא. נוי ניגשה מיד לברר במה מדובר וכשפתחה את עמוד הרופא, היא גילתה את תמונתה חשופת חזה, עם כיסוי חלקי על הפנים. "זה היה כמו להיפגע בתאונה, חשבתי שהחלק הקשה הוא הניתוח עצמו, אבל התבדיתי", היא מספרת.

רותם בת 33, הגיעה לקליניקה מוכרת לטיפול אסתטי. היא ביקשה "מראה טבעי, בלי דרמה", ועברה טיפולי הזרקה. להפתעתה, כמה ימים לאחר מכן חברה שלחה לה תמונה שלה שמצאה ברשתות החברתיות של הקליניקה. החברה ציינה כי זיהתה אותה לפי הקעקוע שעל גופה. התמונה הציגה את פניה לפני ואחרי – בצמוד ללוגו המרפאה ובכיתוב שיווקי. רותם מעולם לא חתמה על טופס הסכמה לפרסום. "הרגשתי שגנבו ממני משהו אישי. רציתי לשפר את המראה שלי, לא להפוך ל’פרזנטורית’", היא מספרת.

גם שירלי בת ה-39 החליטה לשפר את מראה פניה. היא עברה תהליך גירושים קשה, והחליטה להגשים חלום. היא פנתה לרופא שעובד במכון מוכר והחלה בתהליך של טיפולי אסתטיקה רפואיים וכן בסדרת טיפולים במכשיר להצערת העור. הרופא ביקש את רשותה לפרסם תמונות "לפני - אחרי" כמקובל והיא הסכימה. כעבור כמה ימים התקשר אליה בעלה ואמר בצרחות: "אמרת שאת צריכה כסף לסייעת לילד ובמקום זה הלכת להזריק בוטוקס?" התברר כי המכון הקוסמטי שבו פעל הרופא פרסם את תמונותיה.

"תופעה מוכרת ובעייתית"

מי שפגשה את הנשים והביאה את סיפורן, היא עו"ד שירלי גינזבורג העוסקת במשפט רפואי וניהול סיכונים. היא מציינת כי המקרה של נוי הסתיים בפשרה, רותם קיבלה פיצוי כספי ושירלי מנהלת מו"מ לטובת פיצוי כספי ללא מעורבות של בית משפט. עוד היא מסבירה כי בניגוד לשני המקרים הראשונים, שירלי כן נתנה את הסכמתה העקרונית לשימוש בתמונה, מה שעלול להיות כרוך בהשלכות, כאלה שהנשים לא תמיד מודעות אליהן.

לדבריה, מדובר בתופעה מוכרת ובעייתית שצוברת תאוצה. "הן הרופאים והן הלקוחות לא תמיד מודעים לחוק. רופאים ומטפלים המצלמים מטופלות במהלך טיפולים רפואיים ומפרסמים את החומר המצולם ברשתות החברתיות לצורך שיווק, ללא טופס מפורש וערוך על פי התקנות, למעשה פועלים באופן שעלול להסב נזק לשני הצדדים. הם לעיתים נוטים לחשוב כי אם מטופלת התירה להם לפרסם את תמונתה באמצעות הודעת טקסט, זה מספיק לצורך פרסומה. אולם, הוראות הדין בנוגע להגנת הפרטיות דורשות הסכמה מדעת מצד המטופלת".

אגב, היא מסבירה כי צילום מטופלים הוא עניין נפוץ ומקובל, בייחוד כשמדובר בטיפולים אלקטיביים ואסתטיים, והעניין נעשה במסגרת מעקב רפואי, רצף טיפולי והתמודדות מול מטופלות שעלולות לטעון ל"חוסר תוצאה". עם זאת, היא מבהירה כי מבחינה משפטית, לכל מטופלת יש זכות לסודיות רפואית ולשמירה על פרטיותה, וכן לזכות להחליט לגבי שימוש או איסור שימוש בתמונותיה לצרכי פרסום ושיווק.

"רופא, מטפל או קוסמטיקאית שמצלמים מטופלים ללא הסכמתם המפורשת והכתובה, וללא מסמך ערוך בשקיפות ולפי הוראות החוק,  מפרים לא רק את החוק אלא גם עלולים להיחשף לתביעה בגין טענות לפגיעה בפרטיות", היא אומרת.

יתרה מכך, גינזבורג מציינת תיקון לחוק הגנת הפרטיות שנכנס לתוקף ממש לאחרונה, אשר הגדיל את סמכויות הרשות להגנת הפרטיות ואת סכום הפיצוי שעלול להיקבע לאחר כל הפרה. "סכומי הפיצויים עלולים להגיע למאות אלפי שקלים", היא מסבירה. "כל פרסום תמונת מטופל לצרכי שיווק ופרסום, בייחוד ברשתות החברתיות, דורש את החתמת המטופל מראש על מסמך מתאים, כלומר הסכמה מדעת לפרסום תמונות. יש לפרט במסמך את זכויות המטופל, כך למשל את זכותו לתקן את המידע ולבקש להסיר את התמונות. בנוסף, כל המידע הרפואי, לרבות התמונות נחשב כ"מידע בעל רגישות מיוחדת" ולפיכך, יש לשמור ולגבות את המידע באמצעים מוגנים תוך אבטחת המידע הרגיש על פי התקנות".

היא מסכמת ואומרת כי הפרטיות היא יסוד במשפט הישראלי.