שוב זה קורה: ד"ר יהודה סבינר, רופא ילדים משניידר הותקף באופן מילולי ונאלץ להתמודד עם איומים מפורשים. המקרה החמור אירע בשישי האחרון במהלך משמרת שביצע במיון הילדים של בית החולים.
"אני כמעט שנתיים מתמחה ברפואת ילדים בבה"ח שניידר", כך פתח את הפוסט הכאוב ששיתף. "אנחנו בתקופת חורף, יש המון מחלות ואשפוזים. בשישי האחרון המיון היה עמוס, זו בכלל משמרת שלא הייתי צריך לעשות, התנדבתי אליה כי היה עומס ושאלו מי מוכן...היו המון ילדים דחופים, הייתה ילדה עם שבץ. עשינו הכל כדי לראות אותם מהר, שלא ימתינו הרבה זמן, לא חשבנו לעשות הפסקה חלילה, לאכול או לשתות".
בהמשך מפרט סבינר לגבי האירוע שהחל כשאחד הילדים בהם טיפל עמד להשתחרר: "עשינו את כל הברורים ורגע לפני שחרורו, בגלל שאני רופא צעיר, אני צריך לקבל את חוות דעתה של רופאה בכירה ממני לשחרור. עדכנתי את ההורים בכך, האמא התרגזה, ואז האבא התקרב אליי, התעצבן, התחיל לקלל, ואז סינן: 'חבל מאוד עליך, אתה נראה לי אחלה בן אדם. יש לך משפחה, הייתי שמח מאוד שלילדים שלך ימשיך להיות אבא... כן כן הבנת אותי טוב מאוד, כדאי לך לשחרר אותי ומהר כי אם לא יש לי דרכים אחרות'. זה היה איום ברצח. באותו הרגע אתה מרגיש שהדם לא זורם לך, אתה מפחד, אתה משותק.
"אתה אף פעם לא יודע איך לפעול במצבים האלה", מתוודה הד"ר. "הטעות שלי הייתה שניסיתי להרגיע אותו לבד, לא הזמנתי מאבטחים. הדיבור הקשה הפך לאיום, ואז רופא אחר הזמין מאבטחים. אני לא יכול להסביר את הפחד הזה. כמו נשיפת נחש האבא מאיים, אני מפחד לנתק מגע, לא יודע מה יהיה השלב הבא שיעשה - אולי יחנוק אותי? אני ממשיך להגיד לו כמו מנטרה 'זה עניין של דקות והרופאה תשחרר את הבן שלך'".
מה עובר לך בראש ברגעים האלה?
"זה פחד מוות שמשתק אותך וגם מצטרף לעייפות שהצטברה אחרי 20 שעות של תורנות. אתה רץ מילד לילד, המוח שלך כבר לא עובד כמו שצריך. אתה מתחיל לחשוב על הילדים שלך, הכל רץ לך בראש. יש לי תינוקת עם תסמונת דאון קשה – למה זה מגיע לי?"
ד"ר סבינר מספר שמקרי אלימות כאלה מתרחשים מדי יום. "רק בתורנות הזו היו 3 מקרים של הורים שצעקו וצרחו, זה עניין שבשגרה. מאז שפרסמתי את הפוסט , פנו אליי רופאים רבים ששיתפו במקרי אלימות שחוו. הם אמרו שהם מפחדים לחשוף אותם מחשש לחייהם. רופאה אחת סיפרה שזרקו עליה מזרק עם מחט, אחרת אמרה שאיימו על חייה ומאז היא מלווה על ידי מאבטח לרכב. רופא נוסף סיפר על אבא שאיים עליו ואמר שיכניס לו מכשיר לבדיקת LP לעין. קורים דברים נוראיים. החלטתי לא לפחד יותר ולא לשתוק, ואני נחשף בפנים גלויות, אני לא מוכן להמשיך לקבל את המצב הזה".
מה עשית אחרי שהגיעה האבטחה?
"בכיתי. התפרקתי. אבל אחרי חמש דקות המשכתי לראות ילדים במיון. זו מחויבות אדירה. אין לי ברירה. אתה לא מרשה לעצמך אפילו זמן לעבד את מה שקרה. אשתי רגילה שאני מגיע ממוטט אחרי תורניות, אבל בשבת האחרונה היא הרגישה שמשהו קשה עבר עלי. זה טראומתי ומפחיד".
למה בעצם לא כל מקרה כזה מסתיים בתלונה במשטרה?
"רופאים לא תמיד יודעים להתמודד עם הסיטואציה. הם מעדיפים הרבה פעמים לסגור את הסיפור במיון ולא להמשיך לתלונה כי מפחדים שיגמרו עם מטען מתחת לרכב. הרבה אומרים לעצמם – בשביל מה?".
מבדיקה שערכנו ב-mako בריאות עולה כי במהלך שנת 2020 נפתחו 90 תיקים בגין תקיפת עובד ציבור במוסד רפואי והוגשו רק 40 כתבי אישום. במהלך שנת 2021 נפתחו 95 תיקים בגין תקיפת עובד ציבור במוסד רפואי והוגשו 47 כתבי אישום. במהלך שנת 2022 נפתחו 123 תיקים בגין תקיפת עובד ציבור במוסד רפואי והוגשו 43 כתבי אישום. אגב, כתבי האישום לרוב מסתיימים בפשרה ובעונשים קלים מאוד.
הנהלת מרכז שניידר: "בית החולים פועל וימשיך לפעול, על מנת למגר בכל דרך כל סוג של אלימות באשר היא - פיזית ומילולית, ויגלה אפס סובלנות".